משבר בש"ס: המצביעים המסורתיים זועמים על חוק הגיוס - ונוטשים

משהו נשבר בקרב מצביעי ש"ס המסורתיים, וזה לא קשור לסקרים בלבד. פרשנית פוליטית מתריעה כי הציבור שתמך במפלגה שנים ארוכות, מתוך אמונה עיוורת ב"הרב עובדיה", פשוט לא מוכן לנשק יותר את הפתק של ש"ס. הסיבה: חוק הגיוס והתחושה שהמפלגה בגדה בציבור אחרי השביעי באוקטובר.

הפרשנית שרי רוט אמרה בשיחה עם המגיש יואב קרקובסקי כי המצב של ש"ס "עלוב ועצוב". לדבריה, למפלגה יש שתי קבוצות הצבעה עיקריות: בני תורה ספרדים שמביאים לה כשישה מנדטים בלבד, וקהל מסורתי ענק שכבר מאס בהתנהלות המפלגה. "אנשים אחרי השביעי באוקטובר לא יחזרו להצביע כמו פעם", הסבירה.

מה קדם לזה

ב-6.10.2026 דיווחנו כי חרדים התפרעו במודיעין ומנעו מעצר עריק, אירוע שהפך את סוגיית חוק הגיוס לנושא מרכזי בקמפיין הבחירות. יום קודם לכן אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי כי משפחות חיות זמן רב בחוסר ודאות ובחרדה. בסקר חדשות 13 שפורסם ב-15.10.2026 נרשמה ירידה בגוש הימין-חרדי, מ-55 מנדטים ל-51.

רוט נתנה דוגמה חדה במיוחד: "מסעודה משדרות", כפי שהיא מכנה את המצביעה המסורתית הטיפוסית, "תמיד אמרה 'הרב עובדיה' ונתנה נשיקה על הפתק". אבל עכשיו, כשהבן שלה משרת בצבא ויו"ר ש"ס אריה דרעי מתגאה בנכדים עריקים משירות, היא כבר לא מוכנה לחזור על המחווה הזו. "לא יעזור שיעשו סרטונים עם אבא שיש לו שני בנים, אחד בצבא ואחד בישיבה, עם קידוש ויין. זה לא יעבוד", אמרה רוט.

התופעה לא נעצרת במבוגרים. לפי רוט, המצביעים הצעירים בכל המגזרים החרדיים, כולל בדגל התורה ובפלג החסידי של יהדות התורה, נעים בכמויות גדולות ימינה, חלקם ישירות לכיוון איתמר בן גביר. "הם מטים אוזן לכל מילה, אם רק יחשדו שגפני אמר משהו על השמאל", ציינה. בש"ס הבעיה חריפה עוד יותר, כי למפלגה אין דמות מנהיגותית אחידה שכולם מתאחדים סביבה.

במקביל לטלטלה בחצר החרדית, סקר אולפן שישי שפורסם מצביע על פער ברור בין הגושים הפוליטיים, 11 ימים בלבד לפני הבחירות. לפי הסקר, גוש מתנגדי נתניהו, כולל המפלגות הערביות, מוביל עם 49% מהתמיכה, לעומת 37% בלבד לגוש נתניהו. בשאלה מי עדיף כראש ממשלה, 58% מהנשאלים ענו שמישהו שאינו נתניהו, לעומת 35% שתומכים בהמשך כהונתו.

הסקר מגלה גם כי רוב הציבור כבר החליט: 87% מהנשאלים אינם מתכננים לשנות את גוש ההצבעה שלהם, ורק 8% עדיין מתלבטים בין המפלגות בתוך הגושים. בבדיקת אמינות מול מועמדים חלופיים, גם גדי איזנקוט וגם נפתלי בנט נתפסים אמינים יותר מנתניהו בציבור הכללי, בעוד שבקרב מצביעי הקואליציה נתניהו עדיין מוביל בנוחות.

צילום: נפתלי בנט

הסקר נגע גם בעימות הציבורי בין נתניהו לראש השב"כ לשעבר רונן בר: 43% מהנשאלים אמרו שהם מאמינים יותר לבר, לעומת 34% בלבד שתומכים בגרסת נתניהו. הפער הזה, יחד עם נתוני הגושים, משקף את הקושי של ראש הממשלה לשמור על אמון הציבור מחוץ לבסיס התמיכה המוצק שלו.

ולא רק בציבור החרדי יש פרדוקס. ניתוח כלכלי מגלה תמונה מוזרה לא פחות בקרב אנשי העסקים: מי שהתעשר משמעותית בתקופת נתניהו, בזכות הסכמי אברהם וענף ההייטק המשגשג, דווקא מבקש להחליף אותו. לעומת זאת, מי שמתקשה לסגור את החודש, ילדים שעדיין גרים בבית ההורים בעשור הרביעי לחייהם, ומי שחרד מפני חיוב האשראי החודשי, דווקא ממשיך לתמוך בנתניהו בנאמנות.

עוד מהדיווחים

לפי הסקר, 77% מהנשאלים השיבו כי בכוונתם ללכת להצביע. מהסקר עולה כי 14% מהנשאלים חושבים שיש סיכוי שישנו את ההצבעה מגוש לגוש ביום הבחירות, ובקרב מצביעי הקואליציה השיעור עומד על 16%. לפי מעריב, ענף ההייטק הוא היחיד בישראל שבו שכירים בעשור השלישי לחייהם יכולים לממש את החלום על רכישת דירה, אף שרוב עובדיו מתנגדים פוליטית לנתניהו.

למה זה חשוב

אם הציבור המסורתי שתמך בש"ס בעבר אכן עוזב לכיוון בן גביר, הדבר עשוי להשפיע על מספר המנדטים של ש"ס ועל סיכויי גוש נתניהו להגיע ל-61 המנדטים הדרושים להרכבת ממשלה. מעבר מצביעים צעירים בכלל המגזר החרדי לכיוון עוצמה יהודית עשוי לחזק את בן גביר על חשבון המפלגות החרדיות המסורתיות, ולשנות את מאזן הכוחות בתוך הקואליציה אם תורכב.

ככל שהבחירות מתקרבות, נראה שהציבור הישראלי על כל מגזריו מתפצל בין נאמנות ותיקה לתחושת מיאוס מהמנהיגות הקיימת. בש"ס בפרט, ההימור על סרטוני משפחה וקידוש כבר לא בטוח שיעבוד על ציבור שחווה את מלחמת השביעי באוקטובר מקרוב.