סופה דיפלומטית מתחוללת סביב קולומביה. שרי החוץ של 18 מדינות וגופים ערביים ואסלאמיים פרסמו הודעה משותפת חריפה נגד ההחלטה הקולומביאנית לפתוח שגרירות בירושלים, וקראו לממשלה בבוגוטה "לשקול מחדש" ולבטל את הצעד לאלתר.
השגרירות נפתחה ב14 באוקטובר, והפכה את קולומביה למדינה העשירית בעולם עם שגרירות בירושלים, והרביעית באמריקה הלטינית אחרי גואטמלה, הונדורס ופרגוואי. הטקס נערך במבנה אבן היסטורי מ-1920, בהשתתפות שר החוץ הישראלי גדעון סער, שר החוץ הקולומביאני עומר בולה אסקובר, שגרירת קולומביה בישראל טניה גילינסקי בקל וראש העיר ירושלים משה ליאון.
מה קדם לזה
ב-14.9.2026 דיווחנו כי נשיא קולומביה הנבחר דאז, אבלרדו דה לה אספרייה, ביקר בבית כנסת בבארנקייה, חבש כיפה והצהיר כי 'לעולם לא אפסיק להגן על ישראל'. קולומביה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם ישראל במאי 2024, בתקופת כהונתו של הנשיא הקודם גוסטבו פטרו, על רקע המלחמה בעזה. גם לאחר הניתוק, שורד השבי אלקנה בוחבוט נפגש עם שר החוץ הקולומביאני באירוע הנצחה לטבח 7 באוקטובר.
בהודעת הגינוי שפרסמו השרים הערבים נכתב כי הם מביעים "דחייה חד-משמעית" של המהלך, שלטענתם מנוגד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ומערער את הסיכוי להסדר שלום מבוסס שתי מדינות. השרים הסתמכו במפורש על החלטות 476 ו478 משנת 1980, העוסקות במעמד ירושלים ובמיקום הנציגויות הדיפלומטיות בה, וטענו כי כל צעד שמנסה לשנות את מעמדה המשפטי של העיר "חסר תוקף".
על המכתב חתומים, בין היתר, שרי החוץ של קטאר, סעודיה, ירדן, מצרים, טורקיה, אינדונזיה, מלזיה, לבנון, לוב, סוריה, תימן, סודאן, סומליה, כווית, עומאן, אלג'יריה, ג'יבוטי והרשות הפלסטינית. הגינוי הצטרף לקולות דומים שהשמיעו בימים האחרונים הסגן הפלסטיני חוסיין אל שייח', שתקף את הפתיחה כהתעלמות מהחוק הבינלאומי, ומשרד החוץ הירדני, שהגדיר את הצעד "הפרה בוטה".
אלא שבבוגוטה לא התרגשו. יום אחרי שהגינויים החלו להצטבר, הודיע שר החוץ בולה כי קולומביה מגישה בקשה רשמית לפרוש מ"קבוצת ההאג", קואליציה בינלאומית שהוקמה בינואר 2025 כדי לתאם "צעדים משפטיים ודיפלומטיים" נגד ישראל במלחמת עזה, וכוללת מדינות כמו דרום אפריקה, קובה, נמיביה ומלזיה. "אנחנו דוחים את הגישה הזו", אמר בולה בהודעה פומבית.
קולומביה הצטרפה כך לשורה של מדינות שנסוגו מהקבוצה, אחרי שהונדורס ובוליביה עשו זאת כבר במרץ, שתיהן תחת הנהגה חדשה שבחרה בקשרים חמים יותר עם ישראל. באתר הקבוצה עדיין מופיעה קולומביה כאחת המדינות המובילות אותה, סטטוס שצפוי להשתנות בקרוב. במקביל, לפני כשבועיים, הודיעה בוגוטה רשמית לבית הדין הבינלאומי בהאג על נסיגתה מהתערבותה בתביעת ה"רצח עם" שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל, תביעה שהיא עצמה הצטרפה אליה באפריל 2024.
מאחורי המהפך הדיפלומטי עומד הנשיא הקולומביאני החדש אבלדארדו דה לה אספריאלה, שהבטיח עוד לפני הבחירות להעביר את השגרירות לירושלים, ועמד בהבטחתו תוך חודשיים בלבד מכניסתו לתפקיד. ממשלתו כבר ביטלה את דרישת הוויזות ההדדית בין המדינות, הפעילה מחדש את הסכם הסחר החופשי ובחנה הקמת חברות באיגוד הזיכרון השואה הבינלאומי. "הוא הבטיח, ועמד בהבטחה", אמר סער. "רק חודשיים אחרי שנכנס לתפקיד, חנכנו את שגרירות קולומביה בירושלים".
המהלך מהווה היפוך גמור ממדיניות קודמו, גוסטבו פטרו, שניתק יחסים עם ישראל במאי 2024 בעקבות המלחמה בעזה. השגרירה הישראלית בבוגוטה, ויויאן איזן, שהגיעה לתפקיד לפני כשמונה שבועות, תיארה את המהלך כקפיצת מדרגה ולא כחזרה למצב הישן: "לא באנו כדי לחזור למה שהיה, באנו כדי לחזק את היחסים וללכת הרבה יותר רחוק". לדבריה, היא נתקלת ברחוב הקולומביאני בקבלת פנים חמה, בניגוד לשיח הארסי ברשתות החברתיות, שם לטענתה מופיעות תיאוריות קונספירציה אנטישמיות עתיקות יומין נגד ישראל.
בינתיים, בשטח, המחאה המקומית לא נעלמת: אלפי מפגינים יצאו לרחובות הערים הקולומביאניות ב-14 באוקטובר נגד מדיניותו הפנימית של הנשיא, ובהם מתנגדים גם לקשר המחודש עם ישראל ולהתקרבות לארצות הברית. מנכ"ל פדרציית הקהילות היהודיות בקולומביה, מרקוס פקל, שהשתתף בטקסים, הזהיר כי האתגר האמיתי הוא לבסס את הקשר כך ש"ישרוד גם ממשלות עתידיות", ולא ייפול עם חילופי שלטון הבאים.
עוד מהדיווחים
לפי jpost, קולומביה שוקלת להצטרף לברית הבינלאומית לזכר השואה (IHRA), ושר החוץ סער ובולה דנו באפשרות זו בפגישתם בירושלים, כך גילתה שגרירת ישראל בבוגוטה ויויאן איזן. לפי jpost, ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בקבלת הפנים במשרד החוץ שבה הכריז בולה על פרישת קולומביה מ'קבוצת ההאג'. כך דווח ב-JNS, סגנית נשיא קולומביה לשעבר מרתה לוסיה רמירס בירכה על הפרישה מ'קבוצת ההאג' וכינתה אותה 'החלטה חיובית התואמת את האינטרסים הלאומיים של קולומביה'.
למה זה חשוב
עבור ישראל מדובר בחיזוק מעמד ירושלים כבירה מוכרת, כשמדינה נוספת, הפעם מאמריקה הלטינית, בוחרת להציב בה שגרירות חרף לחץ בינלאומי. חידוש הסכם הסחר החופשי וביטול דרישת הוויזות ההדדית עשויים לפתוח הזדמנויות כלכליות ותיירותיות חדשות לישראלים ולעסקים ישראליים מול קולומביה.
בשלב זה לא ברור אם הלחץ המשולב של 18 המדינות הערביות והמוסלמיות ישפיע על עמדת בוגוטה, שנראית נחושה להמשיך בקו שבחרה. בינתיים ממשיכה קולומביה להרחיק את עצמה מהזירות הבינלאומיות שהובילו נגד ישראל, ובירושלים רואים בכך הישג דיפלומטי משמעותי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה