שבוע לפני הבחירות לכנסת, המספרים חדים: הפער בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למי שמאיים על כסאו, גדי איזנקוט, הכפיל את עצמו תוך שמונה ימים בלבד. סקר שפורסם בוואלה ונערך על ידי מכון לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר מעניק למפלגת "ישר" של איזנקוט 23 מנדטים, לעומת 19 בלבד לליכוד. בסקר הקודם, מלפני כשבוע, הפער עמד על שני מנדטים. עכשיו הוא עומד על ארבעה.
צילום: בנימין נתניהוהטלטלה מגיעה על רקע פרישתו הדרמטית של בני גנץ מההתמודדות. יו"ר "כחול לבן" הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, לאחר שזיהה כי אין שינוי מהותי במפת המנדטים. "לא אתמודד בבחירות הקרובות, אמשיך להיאבק למען אחדות. זה הפתרון היחיד שימנע אסון נוסף וישמור על ישראל מול כל האתגרים מבית ומחוץ", מסר גנץ. איזנקוט, שנחשב ליריבו המרכזי של נתניהו, הגיב בהודעה שבה הודה לגנץ "על החלטתו הנכונה והאחראית לפרוש מהתמודדות בבחירות הגורליות מאז קום המדינה".
מה קדם לזה
ב-15.10.2026 דיווחנו כי סקר חדשות 13 הראה את גוש נתניהו יורד ל-51 מנדטים מול 50 לגוש איזנקוט. ב-14.10.2026 דיווחנו כי נתניהו קרא לעופר וינטר ולחברי רשימתו לפרוש מהמירוץ בטענה שהם מסכנים את גוש הימין.
לא רק נתניהו סופג. גם נפתלי בנט, שהקים את מפלגת "ביחד" יחד עם יאיר לפיד, ממשיך להתחזק. המפלגה שלו עולה למנדט נוסף ומגיעה ל14 מנדטים, מבססת את מעמדה כמפלגה השלישית בגודלה בכנסת הבאה. מדובר בעלייה עקבית לאורך הסקרים האחרונים, שהופכת את בנט לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו בכל תרחיש הרכבת קואליציה.
צילום: נפתלי בנטלא כל הסקרים מראים תמונה זהה. סקר נפרד שפורסם באתר חדשות 13 מעניק לאיזנקוט 20 מנדטים בלבד, לליכוד 18, ולבנט 14. הפערים בין הסקרים מעידים על טווח טעות משמעותי, אבל המגמה בכל הסקרים זהה: ירידה לנתניהו, עלייה לאיזנקוט ולבנט.
האופוזיציה הישנה דווקא נחלשת. מפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן יורדת למנדט אחד ל9 מנדטים, ו"ישראל ביתנו" בראשות אביגדור ליברמן מאבדת מנדט ויורדת ל8. גם בתוך הקואליציה הנוכחית יש תזוזות: ש"ס בראשות אריה דרעי מתחזקת למנדט אחד ועולה ל-8, בעוד יהדות התורה בראשות יעקב אשר נחלשת ל-7. "עוצמה יהודית" של איתמר בן גביר נותרת יציבה על 8 מנדטים, והציונות הדתית-זהות של בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין נשארת על 6.
במפלגות הערביות נרשמת עלייה. רע"ם בראשות מנסור עבאס ויואב סגלוביץ' מתחזקת למנדט ועולה ל-6, והרשימה המשותפת נשארת יציבה עם 8. יחד, שתי המפלגות מגיעות ל14 מנדטים, עלייה של מנדט אחד לעומת הסקר הקודם.
מתחת לקו המים ממשיכה להתנהל דרמה נפרדת. מפלגת "עמך ישראל" בראשות עופר וינטר נותרת מחוץ לכנסת, עם 2.9 אחוזי תמיכה בלבד, רחוקה מאחוז החסימה. לעומתה, רשימת "המילואימניקים והכלכלית" בראשות יועז הנדל וירון זליכה ממשיכה לעבור את הרף ושומרת על 4 מנדטים, בלי להשתייך לאף אחד מהגושים.
הנתון שעשוי להכריע את הסיפור כולו, אם כך, נוגע לגושים ולא למפלגות הבודדות. גוש נתניהו נחלש במנדט ועומד על 48 מנדטים בלבד, ירידה ממסה מ-49 בסקר הקודם. מפלגות האופוזיציה שומרות על כוחן עם 54 מנדטים. גם אם מחברים את הגוש האופוזיציוני עם הערבים או עם הנדל וזליכה, אף אחד מהצדדים לא חוצה את קו ה-61 הדרוש להקמת ממשלה יציבה.
יש בסקר גם נתון שלא זוכה לאותה תשומת לב אך עשוי לנבא תזוזות נוספות בשבוע האחרון: מידת הביטחון של המצביעים בבחירתם. בעוד 68% ממצביעי הליכוד בטוחים לחלוטין במפלגה שבה יבחרו, ובקרב מצביעי הרשימה המשותפת הנתון מזנק ל-81%, התמונה אצל המפלגות העולות שונה לגמרי. רק 40% ממצביעי איזנקוט בטוחים לחלוטין בבחירתם, ואצל מצביעי בנט המספר צונח ל-23% בלבד. כלומר, חלק ניכר מהעלייה בסקרים עשוי להתברר כרעוע, ולהתהפך עד יום הבחירות עצמו.
עם קלפי שנפתחת בעוד שבוע, והנתונים מראים פער שהולך ומתרחב בין הגושים, כל עיניים נשואות לשאלה אחת: האם מי שמצביע עדיין "לא בטוח" יישאר עם המפלגות שהתחזקו, או יחזור בסופו של דבר אל הליכוד. התשובה תקבע לא רק מי ינצח, אלא האם בכלל תהיה ממשלה אחרי הבחירות הללו.
עוד מהדיווחים
לפי דיווח ברשת RSS, הסקר הקודם שבו הפער עמד על שני מנדטים בלבד נערך ב-12 באוקטובר, והסקר הנוכחי נערך יום לאחר הודעת הפרישה של גנץ.
למה זה חשוב
אם אף גוש לא חוצה את רף 61 המנדטים, ישראל עלולה להיקלע שוב למבוי סתום קואליציוני ואף למערכת בחירות נוספת, עם כל העלות הכלכלית והציבורית שבכך. אי הוודאות סביב בחירת הממשלה הבאה משפיעה גם על יציבות השוק והמדיניות הביטחונית מול איראן, שכן טראמפ קשר בפומבי בין זהות ראש הממשלה הבא לבין מדיניות ארה״ב באזור.
**סקרי המנדטים מצביעים על התרחבות הפער בין איזנקוט לנתניהו ועל התחזקות בנט, אך גם על כך שאף גוש אינו מבטיח רוב להרכבת ממשלה.**
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה