במקום רחפנים: ארגוני הפשיעה עוברים להברחות בבלוני הליום

רשתות ההברחה הפועלות בגבולות ישראל מצאו דרך לעקוף את מערכות היירוט האלקטרוניות המיועדות לרחפנים. לפי התרעה שפרסמה תנועת רגבים, ארגוני הפשיעה עברו בהיקף רחב לשימוש בבלוני הליום להעברת סמים ואמצעי לחימה מעבר לגבול, בשיטה שאינה מנוטרת כיום על ידי כוחות הביטחון.

ההתרעה מגיעה בעקבות אירוע חריג שהתרחש ביום ראשון האחרון במושב עין יהב שבערבה התיכונה. תושבי המושב גילו בשדות החקלאיים משלוח סמים במשקל חריג של כ-100 קילוגרמים, לאחר שהיה בדרכו לשטח ירדן ונפל בטעות בתוך שטח ישראל. התושבים שגילו את המטען ציינו כי מדובר במשקל זהה לזה שיכול לשאת מחבל חמוש, עובדה שממחישה את הפוטנציאל המסוכן של השיטה.

לפי תנועת רגבים, האירוע מייצג שינוי מגמה מדאיג בגבולות המדינה. במהלך חודשי הלחימה האחרונים התרחב מאוד היקף ההברחות באמצעות רחפנים, שפעלו בגבולות מצרים וירדן במתכונת של ציר סחר דו-כיווני ויומיומי כמעט. במסגרת הציר הזה, הנגב "מייצא" חומרים מסוכנים וסמים מתחומי המדינה, ובתמורה מוחדרים לישראל עשרות אלפי כלי נשק. בתנועה מדגישים כי אמצעי הלחימה הללו אינם מהווים בעיה במרחב הפלילי בלבד, אלא עלולים לזלוג במהירות לתשתיות טרור ולגורמים עוינים.

מול הסכנה הגוברת, צה"ל הגביר את מעורבותו במאבק בהברחות, ושירות הביטחון הכללי נכנס אף הוא לתמונה. במישור החקיקה, הכנסת אישרה ב-8 ביוני תיקון לחוק העונשין שהגדיר הברחת גבול כעבירה ביטחונית חמורה, במקום עבירת מכס וטובין הישנה שהייתה קיימת עד כה. העונש המרבי שנקבע לעבירה החדשה הוא תשע שנות מאסר. החקיקה הממשלתית מוזגה עם הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, והעבירה הוכנסה לפרק העוסק בביטחון המדינה, כך שהוראות מעצר ייעודיות לעבירות ביטחון חלות עליה כעת.

לצד החקיקה הוקמו גם מערכות ייעודיות לניטור ולשיבוש אלקטרוני של רחפנים בגבולות. אלא שבתגובה לפעילות המסכלת, שינו ארגוני ההברחה את דפוסי הפעולה שלהם והפנו משאבים לפתרונות פשוטים בהרבה: בלוני הליום שאינם זקוקים למנגנוני הנעה או שליטה אלקטרוניים.

השיטה החדשה מתבססת על תכנון מטאורולוגי ומכני פשוט יחסית. המטען מחובר לבלון הליום בהתאם לכיוון הרוח הנמדד בשטח מראש. כדי להבטיח את איכון המטען ואיסופו בצד השני של הגבול, מוצמד אליו רכיב ניווט לווייני הפועל כ"קופסה שחורה" ומשדר את מיקומו המדויק למבריחים. מנגנון השחרור והנחיתה הוא שמשלים את התמונה: המטען מצויד בשעון עצר המפעיל סליל חימום, וכשמגיעה השעה המתוכננת, הסליל נדלק, שורף את החבל המחבר ומנתק את הבלון, כך שהמטען יורד ונוחת במדויק ביעד שתוכנן מראש.

הבעיה המרכזית, לפי רגבים, היא שמערכות היירוט והשיבוש האלקטרוני שפרסה מערכת הביטחון מותאמות לתדרי רדיו ולתקשורת של רחפנים מרוחקי שליטה, ואינן מיועדות כלל לסכל מעוף פסיבי של בלונים שאין בהם רכיב אלקטרוני נשלט. בפועל, הבלון "שקוף" למערכות שנבנו במיוחד כדי לעצור כלי טיס מופעלים מרחוק.

יהודה קאפח, מנהל מרחב דרום בתנועת רגבים, התריע כי ההתמקדות באמצעי הטכנולוגי בלבד אינה פתרון. "היכולת להעביר מטענים מעבר לגבול יוצרת סיכון אסטרטגי חמור. רשתות ההברחה פועלות בזיקה ישירה לגורמים עוינים, והתשתית המשמשת כיום לסמים ניתנת לניצול מיידי להעברת חומרי נפץ ואמצעי לחימה מתקדמים", אמר קאפח. "התמקדות בסיכול האמצעי הטכנולוגי בלבד, בין אם מדובר ברחפן, טרקטורון או בלון הליום, לא תבלום תעשייה שמגלגלת עשרות מיליארדי שקלים".

קאפח הוסיף כי הפתרון חייב להיות מערכתי ולא טכנולוגי בלבד. "המענה הנדרש מחייב טיפול בשורש הבעיה: במחוללי הפשיעה, בהיעדר האכיפה ובחוסר המשילות", אמר. לדבריו, נדרשת נקודת מבט שתכלול מיקוד אכיפה בראשי ארגוני הפשיעה ובמנועי המימון שלהם דרך חקירות כלכליות וחילוט נכסים, לצד עיבוי נוכחות ופריסת כוחות צבא ומשטרה בעומק הנגב ובאזורי הספר. במישור המשפטי, קרא קאפח להחמיר את הענישה עם עונשי מינימום בחוק, ולסווג את כלל אירועי ההברחה בגבולות מצרים, ירדן והגדה המערבית כאירועי פיגוע חבלני עוין לכל דבר ועניין, תוך הכפפתם לכלים המודיעיניים והמבצעיים של השב"כ.

למה זה חשוב

החשיפה על בלוני ההליום מצביעה על פרצה בהגנות הגבול שעלולה לשמש להברחת אמצעי לחימה וחומרי נפץ ולא רק סמים, סיכון ישיר לביטחון התושבים באזורי הספר בנגב ובערבה. לפי תנועת רגבים, מדובר בתעשייה שמגלגלת עשרות מיליארדי שקלים, כך שמעבר לסיכון הביטחוני יש כאן גם ממד כלכלי רחב שנוגע לאכיפה ולמשילות באזור.

בשלב זה לא פורסמו נתונים רשמיים מצד גורמי הביטחון על היקף השימוש בבלוני הליום ועל שיעור ההצלחה של ההברחות בשיטה החדשה. השאלה אם מערכת הביטחון תפתח כבר בקרוב פתרונות גילוי ייעודיים לבלונים, כפי שעשתה בעבר מול הרחפנים, צפויה להישאר במוקד הדיון הציבורי והמקצועי בחודשים הקרובים.