סמוטריץ': "אין מנוס ממערכה צבאית כוללת ביהודה ושומרון"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא הבוקר בקריאה חריפה ליציאה למערכה צבאית כוללת ביהודה ושומרון. לדבריו, מדובר בצעד הכרחי שאין ממנו מנוס, שמטרתו לפרק את הרשות הפלסטינית, לאסוף את כלי הנשק הפזורים בשטח ולחסל את מחבלי הטרור הפעילים באזור.

סמוטריץ', שמכהן גם כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני, השווה את המהלך המבוקש לפעילות הצבאית שמתבצעת כבר כיום ברצועת עזה ובלבנון. לדבריו, המודל שהוכח שם צריך לשמש בסיס גם לפעולה ביהודה ושומרון.

מה קדם לזה

ב-7.10.2026 דיווחנו כי צה"ל סיכם שלוש שנות מלחמה, ולפי הנתונים נעצרו ביהודה ושומרון כ-45 אלף מבוקשים, והוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה וכ-46 מיליון שקלים שיועדו למימון טרור. ב-18.10.2026 דיווחנו כי ראש הממשלה נתניהו הציג תפיסת ביטחון מעודכנת שמדגישה מעבר ממדיניות של הכלה והגנה למדיניות התקפית ומונעת.

השר התייחס להישגי הממשלה הנוכחית בתחום ההתיישבות, וציין כי במהלך כהונתה חל שינוי משמעותי שמסכל בפועל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בתהליך שטרם הושלם, ושיש צורך דחוף בשינוי תפיסת הביטחון הקיימת.

"לא ניתן לקבל את המשך תפיסת הביטחון הקיימת", אמר סמוטריץ', והזהיר כי המצב הנוכחי עלול להוביל לאירוע נוסף במתכונת טבח השבעה באוקטובר. לדבריו, רק מהלך צבאי נרחב ומוחלט יכול להבטיח הכרעה אמיתית של הטרור באזור.

בכל הנוגע לעיתוי הביצוע, גילה סמוטריץ' גמישות מסוימת. הוא ציין כי ניתן להבין את הצורך בקביעת סדר עדיפויות בהתאם לתיעדוף המשימות הביטחוניות מול זירות נוספות, בהן עזה, לבנון ואיראן. כלומר, לדבריו, אין בהכרח צורך לפתוח במערכה ביהודה ושומרון באופן מיידי, אלא ניתן לשקול את התזמון בהתאם לנסיבות הביטחוניות הכוללות.

יחד עם זאת, השר היה נחרץ בכך שהמהלך בסופו של דבר חייב לקרות. הוא הבהיר כי דרישה לביצוע מערכה כזו, וכן ביצועה בפועל, יהיו מבין הצעדים הראשונים שיידרשו מצד הממשלה הבאה שתכהן לאחר הבחירות. בכך רמז סמוטריץ' כי אם המהלך לא יתבצע בטרם תום כהונת הממשלה הנוכחית, הוא יהפוך לסעיף מרכזי באג'נדה הביטחונית של הממשלה הבאה.

דברי סמוטריץ' מגיעים על רקע דיונים מתמשכים בתוך הממשלה ובצמרת הביטחונית על עתיד המדיניות ביהודה ושומרון, ומצטרפים לקולות נוספים בימין הפוליטי הקוראים להחלת ריבונות ולהידוק האחיזה הביטחונית באזור. ההשוואה שעשה השר בין המצב ביהודה ושומרון לבין הפעילות בעזה ובלבנון נועדה להדגיש, לשיטתו, כי מדובר באיום דומה בחומרתו שמחייב תגובה דומה בעוצמתה.

בשורה התחתונה, סמוטריץ' הציג עמדה ברורה: לדעתו, המשך המצב הקיים ביהודה ושומרון אינו אופציה בת קיימא, והוא מהווה סיכון ביטחוני ממשי. הקריאה שלו למערכה כוללת, גם אם תזמונה טרם נקבע, מצטרפת לשיח הציבורי והפוליטי הרחב יותר סביב עתיד הביטחון באזור בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

למה זה חשוב

קריאתו של סמוטריץ' למערכה צבאית נוספת, הפעם ביהודה ושומרון, מצטרפת למערכות הפעילות כבר בעזה ובלבנון, ועלולה להשפיע על היקף גיוס המילואים ועל שגרת החיים באזור. לפי דבריו, אם המהלך לא יבוצע בכהונת הממשלה הנוכחית, הוא עשוי להפוך לאחד הנושאים המרכזיים באג'נדה הביטחונית של הממשלה הבאה.

נותר לראות האם קריאתו של סמוטריץ' תתורגם למדיניות ממשלתית בפועל, ובאיזה שלב תיכלל סוגיית יהודה ושומרון בתוך מכלול ההחלטות הביטחוניות מול עזה, לבנון ואיראן. ככל הנראה, הנושא ימשיך להעסיק את השיח הפוליטי והביטחוני בחודשים הקרובים, במיוחד ככל שמתקרב מועד הבחירות הבאות.