נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נשאל על דו"ח מודיעיני חדש שחשף כי איראן מגבירה את מאמציה לפגוע באנשי צבא אמריקאים במזרח התיכון. תשובתו הייתה חדה וללא כחל וסרק: "הם אנשים רעים, יש להם הנהגה רעה מאוד. הם הרגו 75 אלף מפגינים", אמר הנשיא האמריקאי, בלי להתחייב לצעד מעשי מיידי.
מאחורי ההתבטאות הבוטה מסתתר מסמך מודיעיני חמור. תזכיר פנימי של ממשלת ארצות הברית חשף כי איראן נמצאת ב"שלבים מתקדמים" של תכנון חיסולים נגד בכירים אמריקאים מחוץ לגבולות המדינה. המסמך, שנחתם על ידי ראש המודיעין הלאומי האמריקאי ג'יי קלייטון ונשלח לשר החוץ מרקו רוביו, מזהיר כי חלק מהמזימות הנחשדות הגיעו לשלבים מתקדמים ביותר.
קלייטון כתב כי הסוכנויות האמריקאיות קיבלו מידע מודיעיני לפיו איראן "הגבירה באופן משמעותי את המאמצים למקד אנשי צוות אמריקאים" באזור, כשהאיומים חלים גם על "מדינות נוספות מסוימות". גורמי ביון מעריכים כי מדובר בניסיון נקמה ישיר על חיסול המפקד הבכיר קאסם סולימאני בידי ארצות הברית בשנת 2020, מהלך שטהראן מעולם לא השלימה עימו.
בעקבות האזהרה, שגרירויות אמריקאיות במזרח התיכון העלו את רמת הכוננות. ארצות הברית כבר הורתה לעובדי ממשל לא חיוניים לעזוב את סעודיה השבוע, על רקע החרפה בתקיפות החות'ים הנתמכים על ידי איראן. הקואליציה בראשות סעודיה דיווחה כי יירטה שני טילים בליסטיים שכוונו לעבר ערי טאיף ויאנבו.
המתיחות אינה מוגבלת לסעודיה בלבד. בעיראק, מיליציות הנתמכות על ידי איראן האשימו את ארצות הברית בהפרת המרחב האווירי העיראקי, וטענו כי תיעדו 171 הפרות מצד מטוסי קרב וכלי טיס לביון אמריקאים בין ה-30 בספטמבר לבין יום שישי האחרון. הטענות לא אומתו באופן בלתי תלוי. במקביל, שגרירות ארצות הברית בעיראק עדכנה את אזהרת המסע שלה, והצביעה על סיכון מוגבר לאלימות טרור במדינה.
מחלקת המדינה האמריקאית הזהירה במפורש כי "טרוריסטים, כולל דאעש ומיליציות הנתמכות על ידי איראן, מעודדים ומבצעים התקפות נגד אנשים ואינטרסים אמריקאים בעיראק". האזהרה כללה התייחסות לאיומים על נמלי תעופה, תשתיות אנרגיה, בתי מלון ומתקנים דיפלומטיים, באמצעות כטב"מים, אש עקיפה ומטענים חבלתיים.
על אף חומרת האזהרות, ממשל טראמפ בחר שלא לפעול בחופזה. בבית הלבן הוחלט לדחות תקיפות צבאיות נגד איראן עד לאחר בחירות האמצע בארצות הברית, שיתקיימו ב-3 בנובמבר. הסיבה: ההשפעה הכלכלית הקשה של המלחמה המתמשכת, כאשר יוקר המחיה והאינפלציה מדורגים כדאגה המרכזית של הבוחרים שיכריעו את הרכב הקונגרס.
השיקול הפוליטי הפנימי מתנגש ישירות עם המציאות בשטח. בעוד הבית הלבן נזהר מכל מהלך שעלול להקפיץ עוד יותר את מחירי הדלק לפני הקלפי, השווקים כבר הגיבו. מחירי הנפט זינקו השבוע לשיא של שישה חודשים, כאשר חבית נפט מסוג ברנט נסחרה במחיר שחצה את רף 116 הדולר, ונפט אמריקאי מסוג WTI עלה ב-3.8 אחוזים ונסחר מעל 103 דולר לחבית.
בעיראק עצמה מתרחש מאבק מקביל. ראש ממשלת עיראק עלי אל-זאידי מנסה לנצל את פרישת הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש, שהושלמה ב-30 בספטמבר, כדי להעביר את נשקן של המיליציות לשליטת המדינה. חלק מהקבוצות, כמו כתאא'ב סייד א-שוהדא, הביעו נכונות לשתף פעולה, אך גורמים חזקים יותר כמו כתאא'ב חזבאללה וחרכת אל-נוג'אבא דוחים את התוכנית מכל וכל. אל-זאידי קבע יעד חדש ליישום מלא עד יוני 2027, אך איראן, שרואה בעיראק "חצר אחורית" משלה, ממשיכה להפעיל שם לחץ דרך הזרועות החמושות שהיא מממנת.
עוד מהדיווחים
לפי cnbc, שגריר איראן בפקיסטן, רזא אמירי מוקדם, אמר שטהראן פתוחה לשיחות עם ארה"ב ומוכנה לפתוח מחדש את מצר הורמוז אם וושינגטון תסיר את ההסגר הימי, אך מאוחר יותר התקשורת הממלכתית באיראן הכחישה את הדיווח. כך דווח ב-cnbc, המלחמה בין ארה"ב לאיראן נמשכת כבר כשמונה חודשים.
למה זה חשוב
עליית מחירי הנפט לשיא של שישה חודשים עלולה להתגלגל גם למחירי הדלק בישראל, שמושפעים משוק הנפט העולמי. ההסלמה האיראנית וכוננות השגרירויות האמריקאיות במזרח התיכון מראות שהעימות בין וושינגטון לטהראן רחוק מסיום, וממשיך לערער את היציבות באזור שבו נמצאת ישראל.
בינתיים, בתוך איראן עצמה, משמרות המהפכה דיווחו כי תקפו מרכז התכנסות של מפלגת החיים החופשית הכורדית, ארגון אופוזיציה כורדי-איראני, במסגרת עימותים שהתגברו בשבוע האחרון. כל הזירות הללו, בעיראק, בסעודיה ובתוך איראן פנימה, מצטרפות לתמונה אחת: משטר טהראן נלחץ בכל החזיתות בו זמנית, וממשל טראמפ, שבחר להמתין עם האופציה הצבאית עד אחרי הבחירות, ממשיך להסתפק בהאשמות חריפות במילים בלבד.
גורמי המודיעין האמריקאים ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות, כאשר השאלה המרכזית היא האם הבית הלבן יוכל להחזיק במדיניות ההמתנה גם אם אחת ממזימות החיסול תתממש בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה