נתניהו ובן גביר זימנו את המפכ"ל, בניגוד להוראת יו"ר ועדת הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קיימו פגישה דחופה עם מפכ"ל המשטרה דני לוי, יומיים בלבד לפני הבחירות, בנושא טוהר הבחירות וחשש מהפרות סדר מצד גורמים אנרכיסטיים. הפגישה התקיימה בניגוד מפורש להוראת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג, שאישר את קיומה רק באופן עקרוני ובלי לדון בנושאים שבסמכותו.

צילום: בנימין נתניהו

הפגישה, שעסקה בטוהר הבחירות ימים ספורים לפני ההצבעה, מעידה על כך שבלשכת נתניהו רואים בחשש מהפרות סדר ושיבוש הבחירות סיכון של ממש, שמצריך התייחסות מבצעית ולא רק הצהרתית.

מה קדם לזה

ב-25.10.2026 דרש שופט העליון נעם סולברג מנתניהו ומהיועצת המשפטית להסביר פגישה מתוכננת בין ראש הממשלה למפכ"ל דני לוי, על רקע חשש לפגיעה בטוהר הבחירות. מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט טענה אז שלנתניהו אין סמכות לפקח על טוהר הבחירות ושיש חשש ללחץ פסול על עובדי ציבור, בעוד לשכת ראש הממשלה טענה שמדובר בפגישה שגרתית וביטחונית. בסופו של דבר אישר סולברג את קיום הפגישה, אך רק באופן עקרוני ובלי לדון בנושאים המצויים בסמכותו.

צילום: דני לוי

הפנייה של נתניהו ללוי אינה שגרתית. ראש ממשלה שמבקש מהמפכ"ל להתמקד בקבוצה אידיאולוגית ספציפית שולח מסר ברור כלפי מטה, למפקדי המחוזות ולשוטרים בשטח, על סדר העדיפויות המבוקש.

על פי פרטים שנחשפו מהפגישה, נתניהו פתח ושאל את המפכ"ל: "האם יש היערכות להפרות סדר מצד גורמים אנרכיסטיים?". בן גביר, שישב לצידו, הוסיף שאלה חדה לא פחות: "האם המשטרה ראתה פרסומים של קבוצות אנרכיסטיות שמתכוונות לשבש את הבחירות?". נתניהו המשיך ושאל גם "האם יש פעולות מנע?". המפכ"ל לוי השיב כי "כל המידע נבדק", וכשראש הממשלה שאל איך בכוונת המשטרה להתמודד עם ניסיונות שיבוש בפועל, הבהיר לוי שחוסמי כבישים "יטופלו ביד קשה". לוי אף עדכן את נתניהו ובן גביר כי המשטרה עצרה בסוף השבוע חשוד בהשלכת בקבוק לעבר שיירת ראש הממשלה.

הבעיה: מדובר בפגישה שעוסקת ישירות בניהול הבחירות, תחום שנמצא בסמכותו הבלעדית של יו"ר ועדת הבחירות, לא של ראש הממשלה המתמודד בעצמו באותן הבחירות. עוד לפני שהתקבלה החלטת סולברג, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הזהירה במפורש: "על פי בדיקה שנערכה בזמן הקצר שניתן, לא ידוע כי פגישה מן הסוג הזה התקיימה בעבר. אין מקום לקיים ישיבה שעוסקת בניהול הבחירות או בנושאים אחרים המצויים בסמכות יו"ר ועדת הבחירות".

נתניהו דחה את הביקורת מכל וכל. בתגובה שמסר לוועדת הבחירות המרכזית הוא טען כי מדובר ב"דיון על התרעות ביטחוניות דרמטיות כי בכוונת גורמי טרור לפגוע בקיום הבחירות", כלומר מסגר את הפגישה כצורך ביטחוני דחוף ולא כהתערבות פוליטית.

מפלגת "ישר!" לא קנתה את ההסבר. המפלגה פנתה בדחיפות ליועמ"שית וליו"ר ועדת הבחירות בדרישה "לעצור את התערבות נתניהו בבחירות ולבטל את פגישתו עם המפכ"ל, ללא נציגי ועדת הבחירות המרכזית". בהודעתה נכתב במפורש כי "נתניהו מתמודד בעצמו בבחירות, אינו אחראי על טוהר הבחירות ומפכ"ל המשטרה אינו כפוף לו בנושא". יו"ר המפלגה, גדי איזנקוט, יצא בהתקפה חזיתית על ראש הממשלה. "נתניהו פועל לחבל בבחירות בישראל", כתב. "זימון המפכ"ל לפגישה ערב בחירות תוך הפרה בוטה של מנהל תקין וסיכון טוהר הבחירות, הוא התערבות מסוכנת שאסור לאפשר". איזנקוט לא הסתפק בזה ופנה ישירות לדרג הפקידותי: "אני פונה לכל משרתי הציבור המסורים: אנחנו בשבוע גורלי. הנאמנות שלכם היא לממלכה, לא למלך. בימים הקרובים ינסו לאתגר אתכם ולבחון את הגבולות המקצועיים והערכיים שלכם. עמדו חזק ואיתן. זה בנפשנו".

לא כל הקולות בצד הימין גינו את המהלך. יו"ר מפלגת זהות, משה פייגלין, תמך דווקא בהתעלמות מהנחיות היועצת המשפטית. "ראש הממשלה צריך לצפצף על הדבר הזה, ולהיפגש עם מי שצריך", אמר בריאיון. לדבריו, אם יו"ר ועדת הבחירות מעוניין להצטרף לפגישה אפשר לאפשר זאת, אך אין הצדקה שלא לקיימה כלל.

בשנים האחרונות גברה הפעילות של ארגוני שמאל קיצוני, במיוחד סביב נושאים כמו ההתנגדות לרפורמה המשפטית, פעילות ביהודה ושומרון והתנגדות למדיניות הממשלה. גורמים בממשלה ובקרב תומכי הקואליציה טענו לא פעם שחלק מהפעילות חוצה את הקו שבין מחאה לגיטימית לפעולות המצדיקות התערבות משטרתית.

הפנייה למפכ"ל מגיעה בתקופה שבה היחסים בין הממשלה למשטרה נמצאים תחת זכוכית מגדלת ציבורית. כל צעד שמתפרש כניסיון של הדרג הפוליטי להכתיב סדר עדיפויות אכיפתי צפוי לעורר ביקורת מצד מי שרואים בכך חריגה מהפרדת הסמכויות בין הדרג הנבחר לבין הגוף המקצועי.

מנגד, בקרב תומכי הממשלה ישמעו את הבקשה כצעד לגיטימי לחלוטין: ראש ממשלה רשאי, ואף מצופה ממנו, להעביר למפכ"ל המשטרה הערכות מצב ביטחוניות וציבוריות, כולל התייחסות לאיומים על הסדר הציבורי מכל כיוון פוליטי שהוא.

הפגישה השנויה במחלוקת מתרחשת על רקע שבוע סוער במיוחד בזירה המשפטית סביב מערכת הבחירות. באותם ימים הורה סולברג לליכוד להסיר שילוט שבו מוצג איזנקוט לצד מנסור עבאס ואחמד טיבי, ולאחר שהליכוד לא מילא את הצו במהירות, הורה סולברג לרשויות המקומיות עצמן להסיר את השלטים. במקביל דחה סולברג שלוש עתירות נגד סרטון תעמולה שפרסם נתניהו מבסיס חיל האוויר, אך הזהיר כי ככל שיתקרב יום הבחירות, יהיה קשה יותר להצדיק פרסומים דומים כמסר ביטחוני ולא כתעמולה.

למה זה חשוב

הבקשה מעמיקה את השאלה עד כמה רשאי ראש הממשלה להכווין את סדר העדיפויות האכיפתי של המשטרה כלפי קבוצה פוליטית מסוימת. לקורא הישראלי זה נוגע ישירות לאופן שבו ייאכף הסדר הציבורי סביב מחאות והפגנות, ולגבולות ההפרדה בין הדרג הנבחר לדרג המקצועי במשטרה.

הנושא צפוי לעורר דיון ציבורי בשאלת היחסים בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי במשטרה, ועל גבולות הסמכות של ראש הממשלה להכווין סדרי עדיפויות אכיפתיים. עם הבחירות שתתקיימנה בעוד יומיים, נותר לראות אם הוויכוח סביב סמכויות המשטרה והמעורבות של ראש הממשלה בנושאי טוהר הבחירות יגיע להכרעה שיפוטית נוספת, ואיך תנהג המשטרה בפועל מול כל ניסיון שיבוש שיתרחש בשטח ביום ההצבעה עצמו.