שיא בשומרון: שלושה יישובים חדשים הוקמו בתוך שבוע

שיא חסר תקדים בתולדות ההתיישבות בשומרון: תוך שבוע ימים בלבד עלו לקרקע שלושה יישובים חדשים. מדובר במהלך דרמטי שמסמן האצה חריגה בקצב ההתיישבות באזור, כזו שלא נראתה כמותה בעשורים האחרונים.

היישוב הראשון, "שלם", קם בסמוך ליישוב אלון מורה הוותיק. השני, "גבע שומרון", הוקם על ידי משפחות שהגיעו במיוחד מרמת גן, ובמקום שבו הוא ניצב יש משמעות היסטורית כבדה: זהו המקום שממנו נעקר בשנת 2002 אחוזת הצנחנים שא-נור המיתולוגי. היישוב השלישי, "רום גלבוע", קם במרחב שממנו ירו שנים ארוכות לעבר קיבוץ מירב, אזור שנחשב עד לא מזמן אחד המוקדים המסוכנים ביותר בשומרון.

מה קדם לזה

ב-22.10.2026 דיווחנו שעשרות משפחות מרמת גן הודיעו על הקמת היישוב גבע שומרון בצפון השומרון. ב-26.10.2026 דיווחנו שהיישוב שלם עלה לקרקע בסמוך לאלון מורה, כיישוב התשיעי במסגרת תוכנית ההתחברות. ב-28.10.2026 דיווחנו שגבע שומרון עלה לקרקע בשא-נור, בשטח שבו שכן בעבר בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים, כחלק מתוכנית הכוללת 19 יישובים חדשים.

שלושת היישובים הם רק חלק מתמונה רחבה הרבה יותר. על פי הנתונים שנמסרו, מועצת השומרון העלתה לקרקע 11 יישובים חדשים עם מאות משפחות, וכל זה בפרק זמן של פחות משמונה חודשים. הקצב הזה, לפי הגורמים המעורבים, הוא חריג ביותר גם ביחס לשנות השיא של ההתיישבות בעבר.

מאחורי המהלך עומדת "תכנית ההתחברות", יוזמה שמטרתה המוצהרת היא הרחבת האחיזה הישראלית בצפון השומרון. התכנית מכוונת במפורש לאזורים שבהם נותקה בעבר הנוכחות היהודית, ובהם מתמקדים כעת המאמצים להשיב יישובים שנעקרו או שמעולם לא התבססו.

ראש מועצת השומרון, יוסי דגן, שחזר בעצמו פיזית לאזור שא-נור לרגל ההקמה, לא הסתיר את ההתרגשות. "החזרה לצפון השומרון היא תיקון יהודי וציוני אמיתי, שיחזיר למדינה את הרוח, וגם את הביטחון", אמר דגן.

צילום: יוסי דגן

דגן לא הסתפק בהצהרה כללית, והפנה זרקור ישיר למשפחות שעמדו בבסיס המהלך. "מאות המשפחות החלוצות שעלו לישובים הן הניצחון המוחלט", מסר ראש המועצה, בניסיון להמסגר את הגל הנוכחי כהישג אישי של כל משפחה שבחרה לעקור ולהתיישב באזורים הללו.

העובדה שחלק מהיישובים קמים בדיוק במקומות בעלי היסטוריה כאובה, בין אם מדובר באחוזת צנחנים שפונתה לפני כעשרים שנה, ובין אם במרחב שסבל שנים מירי, אינה מקרית. מדובר במהלך שנושא מטען סמלי כבד, ומוצג על ידי מובילי התכנית כסגירת מעגל היסטורי ולא רק כהתרחבות גיאוגרפית.

קצב ההתיישבות החדש מעורר כבר עכשיו שאלות לגבי האפשרות לשמר אותו לאורך זמן. אם אכן יישמר קצב של עשרות יישובים בתוך שנה, מדובר בשינוי מפת היישוב בשומרון בתוך זמן קצר יחסית, שינוי שתוצאותיו בטווח הארוך עדיין לא ברורות במלואן.

למה זה חשוב

ההתרחבות המואצת בצפון השומרון עשויה להשפיע על המצב הביטחוני באזור, שכן חלק מהיישובים החדשים קמים במקומות שנחשבו עד לא מזמן מוקדי ירי מסוכנים. קצב ההקמה החריג, אם יימשך, עשוי לשנות בתוך זמן קצר את מפת היישוב בשומרון ולהשפיע על השיח המדיני סביב האזור.

בשלב זה לא נמסר מה היעד הבא של מועצת השומרון במסגרת תכנית ההתחברות, אך לאור הקצב הנוכחי, נראה שהרשימה רחוקה מלהיסגר.