מכה לרבנות: בג"ץ דורש לנמק את הרחבת הסמכויות בתיקי גירושין

בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בנושאים הנלווים לגירושין. הצו ניתן בעקבות עתירה שהגישה תנועת ישראל חופשית, המבקשת לבטל תיקון חקיקה שאפשר לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים, בחלוקת רכוש ובמשמורת ללא הסכמת שני בני הזוג.

במרכז העתירה עומד סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שתוקן בנובמבר 2025 והרחיב את סמכויות הערכאה הדתית. לפי הטענה, התיקון מאפשר לבן הזוג שמקדים ומגיש את תביעת הגירושין לקבוע באופן חד צדדי היכן יתנהלו גם הדיונים הנלווים, בהם מזונות, רכוש ומשמורת על הילדים. כך, בן או בת הזוג השני עלולים למצוא עצמם מתדיינים בבית הדין הרבני גם אם לא רצו בכך כלל.

בעקבות הצו, המדינה נדרשת כעת להסביר לבית המשפט מדוע אין לבטל את הסמכות המורחבת שניתנה לבתי הדין הרבניים. על המדינה להגיש את תשובתה עד לתאריך 3 בינואר 2027.

את העתירה הגישו עורכי הדין חגי קלעי וליאור סוקול ממשרד קלעי רוזן ושות', בשם תנועת ישראל חופשית. לטענתם, מדובר בפגיעה בחופש מדת ובזכותו הבסיסית של כל אדם לבחור באיזו ערכאה יתבררו הנושאים האישיים והרגישים ביותר בחייו. העותרים טוענים כי אדם שנאלץ להתדיין בבית דין דתי כפוף להליך המבוסס על כללים ותפיסות עולם שעשויים להיות זרים לחלוטין להשקפתו, גם כשמדובר בהחלטות שנוגעות לרכושו, לפרנסתו ולילדיו.

בעתירה נטען גם כי ההסדר פוגע בעיקרון השוויון, בין היתר מכיוון שנשים אינן יכולות לכהן כדיינות בבתי הדין הרבניים. לפי הטענה, הדין הדתי עלול להוביל להכרעות שאינן תואמות את עקרון השוויון המקובל בשיטת המשפט האזרחית.

העותרים מצביעים על בעיה נוספת: לטענתם החוק מעודד מה שהם מכנים "מרוץ סמכויות" בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה. במקום לתת לבני הזוג הזדמנות לנסות וליישב את הסכסוך בדרכי שלום, החוק יוצר תמריץ ברור להקדים ולהגיש תביעה כדי לקבוע היכן יתנהל ההליך כולו. לפי הטענה, הדבר עלול להוביל להחרפת הסכסוכים המשפחתיים, ליצירת מנופי לחץ בין הצדדים ובסופו של דבר לפגיעה בטובת הילדים המעורבים.

בתנועת ישראל חופשית הדגישו כי אין מדובר בשאלה טכנית הנוגעת ליעילות ההליך המשפטי בלבד. לטענתם מדובר בסוגיה עקרונית שנוגעת לחופש הבחירה של האזרח, לשוויון בפני החוק ולזכותו של כל אדם לנהל את חייו האישיים והמשפחתיים ללא כפייה דתית.

כעת, משהוצא הצו על תנאי, הכדור עובר למדינה. בתוך כחצי שנה היא תצטרך להציג עמדה מפורטת בפני בית המשפט העליון ולהסביר מדוע לדעתה יש להותיר את התיקון על כנו. אם לא תשכנע את השופטים, הסמכות המורחבת שניתנה לבתי הדין הרבניים בנושאי מזונות, רכוש ומשמורת עלולה להתבטל כליל.

למה זה חשוב

אם בית המשפט העליון יבטל את התיקון, בני זוג בהליכי גירושין לא יוכלו עוד להיגרר באופן חד צדדי לדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת בבית הדין הרבני רק משום שהצד השני הקדים והגיש שם את התביעה. עד להכרעה, המדינה נדרשת להסביר את עמדתה עד ה-3 בינואר 2027, כך שהסוגיה תישאר פתוחה עוד זמן, ומי שנמצא כעת בהליכי גירושין עלול להיות מושפע מאי הוודאות.

הדיון בעתירה צפוי להימשך בחודשים הקרובים, כשבמרכזו השאלה העקרונית אם ניתן לכפות על אזרח ערכאה שיפוטית מסוימת בעניינים האישיים ביותר בחייו רק בשל מי שהקדים להגיש תביעה.