בית המשפט דחה את תביעת שרה נתניהו נגד עובדת הניקיון: "דיברה אמת"

בית משפט השלום בתל אביב דחה היום (ראשון) את תביעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות שהגישה שרה נתניהו נגד עובדת ניקיון לשעבר במעון ראש הממשלה, סילבי גנסיה. השופט אילן רונן חייב את נתניהו לשלם לגנסיה 10,000 שקלים בגין הוצאות משפט, בתום הליך שנמשך למעלה משש שנים.

צילום: שרה נתניהו

נתניהו הגישה את התביעה כבר בשנת 2020, בסכום של 200 אלף שקלים, לאחר שגנסיה התראיינה פעמיים לתקשורת וסיפרה על היחס שלטענתה קיבלה במעון. נתניהו טענה אז כי מדובר בעובדת ש"שתולה" על ידי גורמים פוליטיים שרצו לפגוע בה לפני הבחירות, באמצעות פרסום שקרי מצידה.

מה קדם לזה

ב-7.5.2026 דיווחנו שבית המשפט חייב את סילבי גנסיה לשלם לשרה נתניהו 100 אלף שקל בתביעת לשון הרע. ב-14.9.2026 דיווחנו שבית המשפט ביטל את פסק הדין בפעם השלישית, בעקבות מחדלים של עורך דינה הקודם של גנסיה.

השופט דחה את הטענה הזו על הסף, וקבע כי לגנסיה עומדת הגנת "אמת דיברתי" וגם הגנת תום הלב. עוד נקבע כי אין בסיס לטענה בדבר פגיעה בפרטיות של נתניהו. למעשה, זהו כבר פסק הדין השלישי שניתן בתיק, לאחר ששני פסקי דין קודמים בוטלו בעקבות היעלמותו של עורך דינה הקודם של גנסיה, שלא הגיש סיכומים בזמן.

גנסיה הועסקה כעובדת ניקיון במעון ראש הממשלה בין יוני לנובמבר 2019, במשך כארבעה חודשים בלבד. לדבריה, במהלך התקופה פנתה כמה פעמים לממונים עליה והתלוננה על היחס שקיבלה מנתניהו. באוקטובר 2019 אף כתבה מכתב התנצלות שבו חזרה בה מדברים שאמרה על נתניהו, אך בהמשך שבה להתלונן ולבסוף התפטרה מתפקידה.

בדצמבר 2019, לאחר שנתניהו כינתה אותה "שקרנית" בעדות בהליך משפטי אחר שניהלה עובדת נוספת במעון, התראיינה גנסיה לראשונה לתקשורת וסיפרה על חוויותיה. "מה שאני עברתי במשך חמישה חודשים אצל הגברת, אני לא מאחלת לאף אחד. עברתי גיהינום, אני סבלתי, אני בכיתי", אמרה אז. היא תיארה גם אירוע שבו, לטענתה, נתניהו הרימה לכיוונה מגהץ: "אמרתי לה 'גברת, גברת, תיזהרי'. אולי היא רצתה לזרוק עליי".

בריאיון נוסף, במאי 2020, חזרה גנסיה והעלתה טענות נוספות נגד נתניהו. היא סיפרה כי לאחר שכיבסה במכונת כביסה את מכנסיו של אבנר נתניהו, במקום לכבס אותם ביד כפי שנדרשה, נתניהו "השתוללה וצרחה" עליה. לדבריה, במהלך עבודתה במעון נתניהו גם קראה לה "מטומטמת" ואמרה לה שיש לה "שכל של ילדה בת 5", ואף ביקשה ממנה "לנשק לה את הרגליים".

הריאיון הראשון שבו סיפרה גנסיה את חוויותיה ניתן לעיתונאית דנה וייס, ואילו הריאיון השני, במאי 2020, נערך במסגרת התוכנית "אופירה וברקו".

בפסק הדין קבע השופט רונן כי אמנם מדובר בדברים שמהווים לשון הרע כלפי נתניהו, אך עומדות לגנסיה הגנות מספיקות בחוק. הוא העדיף את גרסתה של העובדת על פני גרסת נתניהו, וקבע שהפרסומים נעשו על רקע יחס אמיתי שחוותה במהלך עבודתה. השופט התייחס לעדותה של גנסיה שתיארה כיצד נתניהו עקבה אחריה וביקשה ממנה לרוץ במסדרון, נזפה בה בעניין גיהוץ בגדים ואיתור שמלה, ודרשה ממנה להחליף בגדים שוב ושוב. גנסיה העידה גם על הגבלות שהוטלו עליה בנוגע ליציאה לשירותים.

יצוין כי לפי קביעת השופט רונן, רק חלק מהדברים שפרסמה גנסיה מהווים לשון הרע כלפי נתניהו, אך גם לגביהם עומדות לגנסיה ההגנות הקבועות בחוק, ולכן לא נמצא בסיס לחייבה בפיצוי.

השופט ציין כי לא הוצגה כל ראיה לפגיעה פיזית בעובדת או לאיום בפגיעה כזו, אך הדגיש כי אין בכך כדי לערער את גרסתה לגבי היחס המזלזל וההשפלה שתיארה. בא כוחה של גנסיה, עורך הדין שאול אידה, אמר בעקבות פסק הדין: "עינוי דין שנמשך למעלה משש שנים, הגיע סוף כל סוף אל קיצו. מהרגע הראשון שצללתי לתוך אלפי העמודים בתיק, היה לי ברור שמדובר בתביעת השתקה של האדם בעל העוצמה הגדולה ביותר בישראל אולי, המנצל את כוחו לרעה, הפעם באמצעות בית המשפט". הוא הוסיף: "שוב הוכח כי שרה נתניהו היא אדם בעייתי, בלשון המעטה. שוב הוכחו הטענות החוזרות ונשנות לאורך השנים מצד עובדים רבים שעבדו תחתיה".

למה זה חשוב

פסק הדין קובע כי עובדת שתיארה פומבית יחס פוגעני ממעסיקה בעלת מעמד ציבורי זכתה להגנת החוק, חרף תביעה יקרה ומתמשכת של שש שנים נגדה. המקרה מראה כיצד תביעות לשון הרע עשויות להימשך שנים ולהכביד על עובדים מהשורה שמבקשים לספר על תנאי עבודתם.

נתניהו, מצידה, הכחישה מאז ומעולם את הטענות נגדה וטענה כי גנסיה יצאה נגדה במסע הכפשות שכלל שקרים שנועדו להשפיל ולבזות אותה, במטרה לקבל כספים מהמדינה שלא כדין. בשלב זה לא נמסרה תגובה מטעם נתניהו או באי כוחה לפסק הדין האחרון.