מליאת הכנסת לא תתכנס כדי להחליף את יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, אלא אם כן יחתמו על הבקשה 61 חברי כנסת בדיוק. זה התנאי הנוקשה שחוסם כרגע כל ניסיון להדיח את אוחנה מתפקידו, וגורמים בכנסת מבהירים: בלי הרוב המדויק הזה, אין שום עילה פרוצדורלית לכנס את המליאה.
צילום: אמיר אוחנהעל פי תקנון הכנסת, בעת ממשלת מעבר, ועוד לפני השבעת ממשלה חדשה, כל בקשה לכינוס המליאה מעבר לטקסים ולהשבעות דורשת חתימה של 61 חברי כנסת לפחות. מדובר ברף גבוה שלא ניתן לעקוף, ובלעדיו אוחנה פשוט ימשיך לכהן כרגיל.
מה קדם לזה
ב-2.11.2026 דיווחנו כי אביגדור ליברמן הודיע שמפלגתו תתמוך ביאיר לפיד לתפקיד יושב ראש הכנסת, ובמקביל תמליץ על גדי איזנקוט להרכבת הממשלה הבאה. קודם לכן, ב-29.9.2026, הקימו ראשי האופוזיציה - לפיד, בנט, איזנקוט, ליברמן וגולן - את "גוש התיקון" והתחייבו שלא לתקוף זה את זה עד הבחירות.
צילום: אביגדור ליברמןגורמים בכנסת מגלים כי אם בכל זאת תוגש בקשה כזו עם 61 החתימות הנדרשות, אוחנה עצמו לא יתחמק מהחוק. לדבריהם, בכוונתו לכנס את המליאה בתוך שבוע בלבד מרגע שהחתימות יושגו, ולהביא את ההצעה להחלפתו להצבעה רשמית.
ההשוואה ההיסטורית שעולה מגורמים אלו מעניינת במיוחד. עוד לפני השבעת הממשלה הנוכחית, חברי הקואליציה שנכנסה אז חתמו ב-64 חתימות על בקשה להחליף את מיקי לוי ביריב לוין. לוי, כך מספרים, כיבד את התקנון במלואו וכינס את המליאה בעצמו. בליכוד מתכננים כעת לנהוג באותה דרך בדיוק, בלי לנסות לעכב את ההליך.
ההבדל הבולט מתגלה כשמשווים למה שעשה יולי אדלשטיין בשעתו. אדלשטיין סירב אז להישמע להחלטת בג"ץ בנושא דומה, והעדיף להתפטר מתפקידו ובלבד שלא לכנס את הכנסת. הפעם, כך נמסר, אין כוונה דומה לעכב או לחסום את ההצבעה אם יושג הרוב הנדרש.
אבל כאן נכנסת הדרמה האמיתית. הודעתו של אביגדור ליברמן כי יתמוך במועמדותו של יאיר לפיד ליו"ר הכנסת הבאה מסבכת באופן ישיר את כל מפלגות גוש השמאל. ההכרזה הזו מעמידה את גדי איזנקוט בפני דילמה לא פשוטה: האם לוותר על מועמד ממפלגת ישר שלו, ולאפשר ללפיד לקבל את התפקיד המיוחל.
גורמים פוליטיים מדגישים שמדובר בהחלטה הרבה יותר מסובכת ממה שהיא נראית במבט ראשון. בחירת יושב ראש הכנסת היא מינוי לכל הקדנציה, בלי יכולת אמיתית להחליף אותו באמצע הדרך. מי שייבחר יישאר על הכיסא לאורך כל התקופה, ולכן הבחירה בלפיד לא תהיה מינוי טכני או זמני, אלא הכרעה שתלווה את הכנסת כולה עד סופה.
אם איזנקוט לא יסכים לוותר ולתמוך בלפיד, לגוש האופוזיציה תהיה בעיה של ממש להשיג את 61 החתימות הדרושות, ועוד לפני שממשלה חדשה בכלל הושבעה. בלי הסכמה פנימית על מועמד מוסכם אחד, הסיעות פשוט לא יצליחו לגבש את הרוב הנדרש על פי התקנון, והמליאה תישאר סגורה.
גורמים פוליטיים מעריכים שסוגיית יו"ר הכנסת תהפוך לאחת מנקודות החיכוך הראשונות והחריפות בין מרכיבי הגוש, עוד לפני שהמשא ומתן הקואליציוני עצמו בכלל יוצא לדרך. המחלוקת על זהות המועמד עלולה למנוע מראש כל ניסיון רציני להדחת אוחנה, ולהשאיר אותו על כיסאו ללא אתגר ממשי בשלב הזה.
למה זה חשוב
אם האופוזיציה לא תצליח לאחד שורות סביב מועמד אחד ליו"ר הכנסת, אוחנה ימשיך לכהן ללא אתגר ממשי, וזה ישפיע על ניהול המליאה בתקופה הרגישה שלפני הקמת ממשלה חדשה. המחלוקת הזו היא גם סימן מוקדם לכך שגיבוש קואליציה חלופית לנתניהו עלול להיתקל בקשיים עוד לפני תחילת המשא ומתן הרשמי.
נותר לראות אם איזנקוט יוותר ללפיד או יתעקש על מועמד משלו, ואם בכלל ישיגו באופוזיציה את הרוב הדרוש כדי לכנס את המליאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה