מסמך פנימי של מחלקת המדינה האמריקנית שהגיע לקונגרס חושף פרט מטלטל: להתחייבויות הרכש הביטחוני שישראל כבר ביצעה מול ארצות הברית אין סוף. מדובר בסכום עתק של כעשרה מיליארד דולר שיישארו תלויים ועומדים גם לאחר שהסכם הסיוע הנוכחי יפוג בשנת 2028. הגילוי מערער את ההכרזה הדרמטית של הנשיא דונלד טראמפ על כוונתו להפסיק את הסיוע הצבאי השנתי לישראל.
צילום: דונלד טראמפטראמפ הדהים את הזירה המדינית כשהודיע בריאיון לפוקס ניוז כי סיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפסקת הסיוע האמריקני השנתי, שעומד על כארבעה מיליארד דולר, עד סוף שנת 2026. לדבריו, היוזמה הגיעה מנתניהו עצמו, וישראל כבר אינה זקוקה לסיוע בהיקפו הנוכחי. "השמאל משתמש בתשלום של ארבעה מיליארד דולר כסמל לחוסר הוגנות", אמר הנשיא.
אלא שהמסמך שהגיע לידי הקונגרס מציג תמונה שונה לחלוטין. על פיו, ארצות הברית כבר התחייבה להעביר לישראל סיוע צבאי בהיקף של כמעט שבעה מיליארד דולר בשנתיים הקרובות בלבד, סכום שעדיין אינו מכסה את מלוא ההזמנות שישראל כבר ביצעה. מנגנון הסיוע האמריקני מאפשר לישראל להזמין מראש ציוד צבאי, ובהם מטוסי קרב ופצצות, על חשבון כספים שארצות הברית התחייבה להעביר בעתיד, עוד לפני שהתשלום בפועל הגיע. כך נוצרה שרשרת התחייבויות שחורגת הרחק מעבר למסגרת ההסכם הנוכחי.
חבר הקונגרס הדמוקרטי חואקין קסטרו, שפנה אל מחלקת המדינה בבקשה לקבל פירוט מלא של ההתחייבויות, הצביע על הבעיה המרכזית. "גם אם מזכר ההבנות יימשך עד לסיומו המתוכנן ב-2028, עדיין יהיו עשרה מיליארד דולר נוספים מעבר לכך, והשאלה היא מי ישלם את הסכום הזה", אמר. בתשובה שקיבל קסטרו הובהר כי המימון עשוי להגיע מכספי הסיוע האמריקני העתידי, מתקציבה של ישראל, או משילוב של שני המקורות.
הפער בין הצהרת טראמפ למציאות התקציבית אינו עניין טכני בלבד. מזכר ההבנות הביטחוני הקיים בין המדינות קובע מסגרת סיוע של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה עד שנת הכספים 2028, ובשלב זה לא הובהר כיצד בכוונת הממשל ליישם את הפסקת הסיוע שעליה הכריז הנשיא בריאיון הטלוויזיוני.
במקביל לגילוי על ההתחייבויות שלא נפרעו, מתברר כי בקונגרס כבר רוחשת יוזמה לשנות את כל מבנה היחסים הביטחוניים בין המדינות. מחוקקים אמריקנים מקדמים הצעת חוק שנועדה להעביר את הדגש מהעברת כספים ישירה לישראל אל עבר השקעות ביטחוניות וייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות. תומכי ההצעה מצביעים על מודל מערכת כיפת ברזל, שבייצורה שותפות גם חברות אמריקניות, כדוגמה לכיוון הרצוי.
אולם מתנגדי ההצעה מזהירים מפני מלכודת: המעבר למודל של השקעות וייצור משותף עלול דווקא להקשות על הקונגרס לצמצם בעתיד את הקשרים הביטחוניים עם ישראל, בניגוד למטרה המוצהרת. המחלוקת הזו מצטרפת לתמונה המורכבת סביב הסיוע, ומציבה את ישראל במצב שבו כל צד בוושינגטון מנסה למשוך את מדיניות הסיוע לכיוון שונה.
ההכרזה של טראמפ הגיעה ממש ביום הבחירות לקונגרס, שבהן זכו הדמוקרטים בשליטה בשני בתי הקונגרס. השינוי במאזן הכוחות מעניק למפלגה הדמוקרטית כלים חדשים להשפיע על מדיניות הסיוע הביטחוני, לרבות באמצעות ועדות מרכזיות כמו ועדת החוץ, ההקצבות והשירותים המזוינים, שראשותן צפויה לעבור לידיהם כשיתכנס הקונגרס החדש בינואר 2027.
בשלב זה לא ברור כיצד יתיישבו ההתחייבויות הקיימות בשווי מיליארדי דולרים עם ההצהרה הפומבית של טראמפ על הפסקת הסיוע. הקונגרס צפוי להמשיך לבחון את הנושא בחודשים הקרובים, כאשר השאלה המרכזית שעל הפרק היא מי בסופו של דבר יישא בעלות ההזמנות שישראל כבר ביצעה.
מחלוקת פוליטית בוושינגטון סביב מימון ההתחייבויות הצבאיות לישראל צפויה להימשך, בצל השינוי במאזן הכוחות בקונגרס ותוכניתו השנויה במחלוקת של טראמפ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה