תוכנית טראמפ מסתבכת: החוב הישראלי שתוקע את ביטול הסיוע הביטחוני

תוכנית ההפתעה של הנשיא דונלד טראמפ להפסיק את הסיוע הצבאי השנתי לישראל נתקלת במכשול כספי עצום שאיש לא דיבר עליו עד עכשיו. מתברר כי ישראל כבר הזמינה מארצות הברית ציוד צבאי במיליארדי דולרים, וגם לאחר שהסכם הסיוע הנוכחי יסתיים ב-2028, יישארו הזמנות בשווי כ-10 מיליארד דולר שטרם שולמו. מדובר בחוב ענק שמישהו יצטרך לכסות, ולא ברור בכלל מי.

העניין נחשף במסמך סודי של מחלקת המדינה האמריקנית שהועבר לקונגרס. לפי המסמך, ארצות הברית כבר התחייבה להעביר לישראל סיוע צבאי בהיקף של כמעט שבעה מיליארד דולר בשנתיים הקרובות בלבד, אבל הסכום הזה בכלל לא מכסה את כל מה שישראל כבר הזמינה. הפער הזה נובע ממנגנון ייחודי שמאפשר לישראל לרכוש מראש מטוסי קרב, פצצות ואמצעי לחימה נוספים, עוד לפני שהכסף בפועל הגיע מוושינגטון.

במילים אחרות, ישראל "קנתה על האשראי" של הסיוע העתידי, ועכשיו כשטראמפ רוצה לסגור את הברז, מתברר שההתחייבויות כבר נחתמו ואי אפשר סתם לבטל אותן.

חבר הקונגרס הדמוקרטי חואקין קסטרו, שדרש ממחלקת המדינה לקבל את הנתונים המלאים, לא חסך במילים. "גם אם מזכר ההבנות יימשך עד לסיומו המתוכנן ב-2028, עדיין יהיו 10 מיליארד דולר נוספים מעבר לכך, והשאלה היא מי ישלם את הסכום הזה", אמר. בתשובה שקיבל הובהר כי המימון עשוי להגיע מכספי הסיוע האמריקני, מתקציבה של ישראל, או משילוב של השניים.

כל זה קרה רק ימים ספורים אחרי שטראמפ הדהים את כולם כשהודיע כי הוא וראש הממשלה בנימין נתניהו סיכמו להפסיק את הסיוע הצבאי השנתי לישראל, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, עד סוף 2026. טראמפ טען כי היוזמה הגיעה דווקא מנתניהו, וכי ישראל "הפכה למדינה מצליחה" שלא זקוקה יותר לסיוע הקבוע. "השמאל משתמש בתשלום של ארבעה מיליארד דולר כסמל לחוסר הוגנות", אמר הנשיא.

הבעיה היא שמזכר ההבנות הביטחוני הקיים בין המדינות, שנחתם ב-2016, קובע מסגרת סיוע של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה עד שנת הכספים 2028. בשלב זה לא הובהר בכלל איך בדיוק טראמפ מתכוון לממש את ההצהרה שלו מול הסכם שעדיין בתוקף.

במקביל לדרמה הכספית, מחוקקים בוושינגטון כבר מקדמים הצעת חוק שעשויה לשנות לגמרי את צורת שיתוף הפעולה הביטחוני. מדובר במעבר מסיוע כספי ישיר להשקעות ולייצור משותף של טכנולוגיות צבאיות, במתכונת דומה למודל של מערכת כיפת ברזל, שבה משתתפות גם חברות אמריקניות. תומכי ההצעה רואים בה הזדמנות, אך מתנגדיה מזהירים שדווקא מהלך כזה עלול להקשות עוד יותר על הקונגרס בעתיד אם ירצה לצמצם את הקשרים הביטחוניים עם ישראל.

ולא רק הכסף מסבך את הסיפור. ההכרזה של טראמפ הגיעה בדיוק ביום הבחירות לאמצע הקדנציה, בחירות שהסתיימו במפלה חסרת תקדים עבור הנשיא ומפלגתו, עם אובדן השליטה הרפובליקאית בשני בתי הקונגרס. דווקא ביום הבחירות הציע טראמפ לקצץ בסיוע לישראל ואמר במפורש: "הם לא צריכים את זה". ההצעה ספגה ביקורת גם מצד תומכים פרו-פלסטיניים, שכינו אותה "נואשת", וגם מצד תומכי ישראל, שתיארו אותה כ"לא רצינית".

הסנטור הנבחר ממישיגן עבד אל-סעיד, שניצח בקמפיין שבו השקיעה איפ"ק למעלה מ-40 מיליון דולר כדי להביס אותו, לא פספס את ההזדמנות להגיב. "השעון השבור צודק פעמיים ביום", אמר, בהתייחסו להחלטת טראמפ. ברקע, עוד ועוד מחוקקים פרו-פלסטינים נכנסים לקונגרס החדש, ולפי גורמים פוליטיים בוושינגטון, הקונצנזוס הדו-מפלגתי הישן סביב ישראל פשוט הפסיק להתקיים.

כעת, עם הרוב הדמוקרטי החדש שייכנס לתפקידו בינואר 2027, צפויות ועדות מרכזיות בקונגרס, ובהן ועדות החוץ וההקצבות, לקבל כוח משמעותי יותר להשפיע על עתיד הסיוע הביטחוני לישראל. הן יוכלו לזמן בכירים בממשל, לדרוש מסמכים ולקיים שימועים בנוגע להעברות נשק, מה שעלול להפוך כל החלטה עתידית בנושא לנושא פוליטי רגיש ומתמשך.

בינתיים נותרה השאלה הגדולה פתוחה: מי בדיוק ישלם את חשבון עשרת המיליארדים, ומה בדיוק סוכם בין טראמפ לנתניהו שעליו איש מהם לא מספק פרטים ברורים. בירושלים ובוושינגטון ימשיכו לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות, כאשר ברור כבר עכשיו שהדרך להפסקת הסיוע רחוקה מלהיות פשוטה כפי שהציג אותה הנשיא האמריקאי.