סעודיה רצתה לבדוק כמה יעלה לה לקנות שקט מהחות'ים. התשובה שקיבלה הייתה פי כמה וכמה ממה שציפתה. ארגון הטרור התימני, הנתמך על ידי איראן, דרש מהממלכה 51 מיליארד דולר במזומן, ובנוסף: הכרה רשמית בשלטונו על כל תימן.
לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", הפנייה הסעודית נעשתה במטרה לבחון אפשרות להסדר שיביא לסיום שנים של לחימה. התשובה שהתקבלה חשפה עד כמה גבוה המחיר שהחות'ים דורשים, ועד כמה עמוק המלכוד שאליו נקלעה ריאד.
הסכום של 51 מיליארד דולר, כך לפי החות'ים, נועד "לכסות" את הנזקים מתקיפות סעודיות ומשנות מצור ימי וקרקעי. אבל הדרישה הכספית היא רק חלק מהסיפור. ארגון הטרור דורש גם שריאד תכיר בו רשמית כשליט הלגיטימי של תימן, כלומר שהממלכה הסונית תשלים רשמית עם שלטון של מיליציה חמושה הממומנת ומודרכת על ידי איראן, על גבולה הדרומי.
אנליסט תימני בכיר, מאג'ד אל-מדחג'י, תיאר את עומק הבעיה: "המרכיב הכספי הוא אולי הדאגה הקטנה ביותר של הסעודים. הבעיה הגדולה היא יצירת תקדים שבו החות'ים יבינו שהם יכולים להסלים את המצב הצבאי בכל פעם שירצו לסחוט ויתורים נוספים או כסף". במילים אחרות: תשלום היום פירושו דרישה גדולה יותר מחר.
בזמן שבריאד שוקלים את הדרישות, החות'ים לא ממתינים בשקט. הארגון המשיך לתקוף מכליות נפט סעודיות בים האדום, השתלט על שטחים אסטרטגיים סמוך למצר באב אל-מנדב, ופגע שוב ושוב במתקני ענקית הנפט "עראמקו" ובשדות תעופה אזרחיים ברחבי הממלכה. באוקטובר נרשמו כמעט מדי יום תקיפות חות'יות נגד סעודיה, עם הסלמה חדה לקראת סוף החודש. בתימן עצמה, תקיפה במחוז שבווה הביאה למותם של 75 בני אדם ולפציעתם של יותר מ-200, התקיפה הקטלנית ביותר מאז התחדשות מלחמת האזרחים.
החות'ים גם מתקדמים קרקעית לעבר עדן, עיר הנמל שבה יושבת הממשלה התימנית המוכרת בינלאומית ובעלת בריתה של סעודיה. לפי דיווחים, הם כבר הגיעו למרחק של כ-80 קילומטרים מהעיר, המרחק הקרוב ביותר מאז 2015.
יורש העצר מוחמד בן סלמאן נמצא בין הפטיש לסדן. מצד אחד, הוא מסרב לנהל משא ומתן מלא בלי הישגים קרקעיים שישמשו לו כמנוף לחץ. מצד שני, שליחת כוחות קרקעיים נוספים לתימן תגבה מחיר דמים כבד ועלולה לעורר זעם פנימי בממלכה. כבר כעת ישנם עשרות הרוגים סעודים, אך הרשויות נמנעות מלפרסם נתונים רשמיים.
הבעיה של בן סלמאן לא מסתכמת בשדה הקרב. אם ייכנע לדרישות החות'ים, הוא ייצור תקדים שממנו קשה לחזור: דרישות כספיות נוספות, דרישות טריטוריאליות, אולי אפילו דרישה לאספקת נשק. בתרבות האזורית, כניעה כזו עלולה להיתפס כהשפלה אישית כלפי השליט הסעודי. והחמור מכל מבחינתו: פתח לדריסת רגל שיעית, בחסות איראן, בתוך שטח הממלכה הסונית שבה שוכנת מכה.
בעלות בריתה של סעודיה לא ממהרות לסייע. איחוד האמירויות נסוגה לגמרי מהמערכה בדצמבר האחרון ותומכת למעשה בפיצול תימן, בניגוד לעמדה הסעודית השואפת לשמר את אחדות המדינה. "ברית מכה" עם טורקיה ופקיסטן עדיין לא הניבה סיוע ממשי: הפרלמנט הטורקי טרם אישר את ההסכם, ופקיסטן סירבה להשתתף בתקיפות בתוך תימן. מצרים אישרה באוקטובר סיוע צבאי, אך הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי הבהיר שמדובר בסיוע הגנתי בלבד. חבר הפרלמנט המצרי מוסטפא בכרי כתב ברשת X כי "הביטחון של מצר באב אל-מנדב ושל ים סוף מהווים חלק מהביטחון המשותף למצרים ולמדינות שלחופי המצר", והוסיף כי "תעלת סואץ לא תישאר בת ערובה בידי זרוע שאנחנו יודעים שהיא כלי של איראן". ארצות הברית, מצדה, נמנעת לפי שעה מסיוע צבאי ישיר נגד החות'ים.
מומחים צבאיים מסכמים כי תקיפות אוויריות סעודיות לבדן אינן מספיקות כדי להכריע את החות'ים, ושנדרש לחץ קרקעי ממשי. בעיה היא שסעודיה אינה יכולה, ואולי גם לא מוכנה, לספק אותו בכוחות עצמה. כל עוד הפטרון האיראני של החות'ים ממשיך לממן ולחמש את הארגון ללא הפרעה, הדרישות רק יגדלו, והמלכוד הסעודי רק יתהדק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה