אחרי שש שנים: דליה איציק תפרוש מתפקיד יו"ר דירקטוריון הדסה

דרמה בהנהלת אחד מבתי החולים הגדולים בישראל: יושבת ראש דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה, דליה איציק, הודיעה כי תפרוש מתפקידה בתום שש שנות כהונה. ההודעה נמסרה ישירות לארגון נשות הדסה העולמי, הבעלים של בית החולים, וקובעת כי איציק תסיים את תפקידה בסוף שנת 2026.

איציק, שהייתה דמות מפתח בהנהגת המוסד הרפואי בשנים הסוערות ביותר שלו, לא מסתפקת בפרישה שקטה. במקביל לעזיבתה מהדירקטוריון, היא צפויה להתמנות לתפקיד חדש וסמלי, שגרירת כבוד גלובלית של ארגון נשות הדסה, תפקיד שישמר את הקשר שלה עם הארגון גם לאחר שתניח את תיק הניהול.

מה קדם לזה

ב-15.10.2026 דיווחנו כי הדסה חנכה בקפריסין את המרכז הרפואי הישראלי הראשון מחוץ לישראל, שהחל לפעול בפועל כבר כמה שבועות קודם לכן בלימסול. במקביל אושרו אז תוכניות להקמת בית חולים נוסף באזור ניקוסיה, כולל מחלקות אשפוז, מחקר והוראה. נשיא המדינה יצחק הרצוג ונציגי הדסה תיארו באותה עת את המהלך כחיזוק השותפות בין ישראל לקפריסין.

"החלטתי להמשיך לדבר הבא", כתבה איציק בהודעת הפרישה שלה. "הדסה הייתה ותישאר תמיד בית וחלק חשוב מפעילותי למען תושבי ישראל. תודה לנשות הדסה, להנהלת הדסה ולחבריי בדירקטוריון על השעות הרבות מסביב לשעון למען בית החולים".

לפני שקיבלה את ההגה של הדירקטוריון לפני שש שנים, כיהנה איציק כיו"ר הדסה אינטרנשיונל בישראל במשך למעלה משבע שנים נוספות. כלומר, מדובר בקשר של למעלה מעשור וחצי בין איציק לבין המוסד הרפואי, קשר שעומד כעת להסתיים רשמית.

נשיאת ארגון נשות הדסה העולמית, קרול אן שוורץ, יצאה בהודעה חמה לכיוון איציק עם פרסום הפרישה. "נשות הדסה מודות לדליה איציק על תרומתה הרבה לקידום בית החולים", נכתב בהודעתה. "לאורך כל כהונתה התמודדנו יחד עם תקופות מאתגרות, בהן מגפת הקורונה ומלחמה של שלוש שנים. בעבודה משותפת הצלחנו להוביל את בית החולים להישגים רבים ולהעניק טיפול רפואי מתקדם ואיכותי. דליה איציק הייתה ותישאר חלק ממשפחת הדסה".

בתקופת כהונתה נזקפים לזכות איציק מספר פרויקטים משמעותיים: הקמת מרכז השיקום בהר הצופים, הרחבת פעילות בתי החולים ופתיחת מרפאה בנתיבות, שנועדה לייצב את המענה הרפואי לתושבי הדרום. בנוסף, היא הובילה מהלכים לייצוב כלכלי של המוסד, שסבל בשנים האחרונות מקשיים תזרימיים חוזרים.

אלא שההודעה על הפרישה מגיעה בתזמון טעון במיוחד. רק לפני כחודש נחשף כי הדסה חנכה מרכז רפואי אמבולטורי בעיר לימסול שבקפריסין, ואף מתכננת להקים שם בית חולים מלא עד שנת 2027, הכל בלי לעדכן מראש את משרדי הבריאות והאוצר. הפרשה עוררה תרעומת ניכרת בממשלה, האמונה על הפיקוח על יציבותו הכלכלית והתפעולית של המוסד.

במשרדי הממשלה הבהירו כי כל פעילות שמתבצעת מחוץ לקמפוס דורשת בחינה רגולטורית וכלכלית מסודרת, כדי להבטיח שלא תיפגע זמינות הטיפול לציבור הישראלי. הביקורת התחדדה במיוחד לנוכח העובדה שבשנת 2025 קיבלה הדסה תמיכה ממשלתית בהיקף של כ-162 מיליון שקלים, ושרק בדצמבר האחרון התריעה הנהלת בית החולים בעצמה מפני קשיים תזרימיים שעלולים לפגוע בתשלום השכר לעובדים.

בהדסה דחו את הביקורת מכל וכל, וטענו כי המוסד "לא השקיע שקל" במיזם הקפריסאי ואינו מממן אותו, וכי מדובר בשיתוף פעולה שבו יזמים קפריסאים מממנים את המרכז החדש בעוד הדסה מספקת ייעוץ וידע קליני בלבד. חרף ההסברים, במשרדי הממשלה המשיכו להעלות שאלות לגבי התמורה שמקבל בית החולים בתמורה לשימוש במותג, בידע המקצועי ובזמנם של הרופאים.

למה זה חשוב

הדסה הוא אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, וב-2025 קיבל תמיכה ממשלתית של כ-162 מיליון שקלים, כך שהתנהלותו הכלכלית נוגעת לכספי ציבור. ההרחבה לקפריסין בלי עדכון משרדי הבריאות והאוצר, יחד עם התרעות קודמות על קשיים בתשלום שכר לעובדים, מעלות חשש שמא משאבים והון ניהולי מופנים החוצה בזמן שהמענה הרפואי לציבור הישראלי עלול להיפגע.

בעקבות הודעת הפרישה, צפויה בימים הקרובים לעלות לדיון בארגון נשות הדסה שאלת ההליך לאיתור יושב ראש דירקטוריון חדש. מי שייבחר יצטרך להתמודד לא רק עם ניהול שוטף של אחד המוסדות הרפואיים הגדולים בישראל, אלא גם עם המתיחות ההולכת וגוברת מול הרגולטור סביב ההרחבה הבינלאומית של בית החולים.