המנדט בידי איזנקוט, אך הקרב על הקמת הממשלה מתנהל מול ליברמן

המנדט כבר בידי גדי איזנקוט, אבל הקרב האמיתי על הקמת הממשלה מתנהל כרגע לא מול בנימין נתניהו, אלא בתוך גוש השינוי עצמו. נשיא המדינה יצחק הרצוג הטיל על איזנקוט את המשימה בטקס רשמי בבית הנשיא, ולרשותו עומדים 28 ימים להרכיב קואליציה, עם אפשרות הארכה של שבועיים נוספים.

הפרשן הפוליטי עמית סגל חשף כי המתח האמיתי מתרחש מול אביגדור ליברמן, ולא מול ראש הממשלה המכהן. "זה מה שנקרא חצי הגמר", הסביר סגל. לדבריו, איזנקוט מקדם ממשלה מצומצמת של 48 חברי כנסת מארבע מפלגות גוש השינוי, בתמיכה חיצונית של הסיעות הערביות ואולי בהימנעות של יהדות התורה. ליברמן, לעומתו, דוחף למתווה אחר לגמרי: ממשלה של 61 חברי כנסת עם החרדים, שתסלק את איזנקוט מהתמונה.

מה קדם לזה

נשיא המדינה יצחק הרצוג הטיל את המנדט על גדי איזנקוט לאחר שהמליצו עליו 67 חברי כנסת. איזנקוט מתכנן להיפגש עם אביגדור ליברמן בניסיון להגיע להסכמות, ובהמשך השבוע לחתום על קווי יסוד וסיכומי תפקידים מול מפלגות גוש השינוי.

הפרט המטלטל: גורמים במפלגת "ישר!" מבהירים כי הבטחותיו של ליברמן לחרדים כלל לא מחייבות אותם. איזנקוט ממשיך להתעקש על מתווה גיוס רחב ומרחיק לכת, כשהוא מוכן לפשרות קטנות רק בלוחות הזמנים, לא בעיקרון עצמו. "כרגע שניהם מנסים להסביר למה לצד השני אין ממשלה", סיכם סגל, שהעריך כי המגעים עשויים להתארך עד שיתברר באיזה הרכב ינסה הגוש להחליף את נתניהו.

התמונה מסתבכת עוד יותר כשבוחנים את עמדתו של ליברמן מקרוב. בגוש השינוי עולה חשש של ממש: ליברמן לא באמת רוצה להקים ממשלה בראשות איזנקוט. אם הוא זה שיביא את החרדים לקואליציה, מדוע שלא הוא יהיה ראש הממשלה ולא איזנקוט? ההערכה הפנימית היא שליברמן עשוי לפעול במכוון לטרפוד המגעים, מתוך מחשבה שהמנדט יחזור בסוף לנתניהו, ומשם יוכל לכפות על נתניהו רוטציה ולחזור בעצמו למוסדות הליכוד.

ליברמן, מצידו, כבר הבהיר שיתנגד אקטיבית בהצבעה במליאה לכל ממשלת מיעוט שתישען על תמיכת המפלגות הערביות. בלעדיו, לאיזנקוט אין רוב למהלך כזה, אלא אם יצליח לגייס גם את קולות המפלגות החרדיות. בינתיים, גם האפשרות הזו רחוקה מהבשלה: יהדות התורה מוכנה להצטרף רק תמורת חוק פטור שיחייב את מפלגות הגוש להתנער לחלוטין מהבטחות הבחירות שלהן בנושא הגיוס. ש"ס, לעומת זאת, עדיין לא שם בכלל.

חבר כנסת בכיר בגוש השינוי, שלא מתבטא בפומבי בימים אלה, הזהיר כי לא יתמוך בשום חוק גיוס שייתפס כ"חוק בלוף". "נלחמנו בחוק בלוף שנה שלמה בוועדת החוץ והביטחון ולא ניתן את האצבע שלנו לחוק בלוף חדש", אמר. "כשליברמן ישמע מה החרדים מוכנים לתת, גם הוא יבין שאין עם מי לדבר". כלומר, גם אם ליברמן ואיזנקוט יגיעו להבנות ביניהם, עדיין לא בטוח שיש להם רוב בשטח.

לצד שני השחקנים הראשיים, יש גורם שלישי ששותק באופן בולט: נפתלי בנט. יו"ר "ביחד" נמנע מלהכריע בין שתי אפשרויות בעייתיות מבחינתו, תמיכה בממשלת מיעוט שנשענת על הערבים או הצטרפות לקואליציה עם החרדים, כשתי האפשרויות סותרות הבטחות בחירות מפורשות שנתן. בגוש השינוי מעריכים שבנט מעדיף לשבת על הגדר ולתת לליברמן ולאיזנקוט "לנווט את הספינה", כדי שיוכל להיכנס למשחק רק כשיתברר לאן נוטה הכף.

מנגד, נתניהו בחר במהלך משלו: קריאה פומבית להקמת ממשלת אחדות, תוך הצגתה כ"רצון העם וצורך השעה". בליכוד מזהירים את הנשיא מפני ממשלה שתהיה תלויה במפלגות הערביות. בשטח, לצד המגעים הקואליציוניים, רץ גם מרוץ זמן נפרד: ביום שלישי תושבע הכנסת החדשה, ושבוע לאחר מכן צפויה הצבעה על החלפת יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, כצעד ראשון של גוש השינוי להשתלט על מוסדות הכנסת לפני שיגיעו כלל להצבעה על הממשלה עצמה.

ברקע המגעים הפוליטיים, גם בעולם הערבי עוקבים בעניין רב. הפרשן המצרי אכרם עטאללה תיאר את נתניהו כמי שיש לו "שבע נשמות פוליטיות כמו חתול", והזכיר את נפילותיו וחזרותיו ב-1999, 2021 ו-2022. בתקשורת העיראקית ציינו כי איזנקוט "אינו פוליטיקאי מסורתי" אלא רמטכ"ל לשעבר ששירת בצבא 41 שנה, אך הדגישו שאין פירוש הדבר שהוא "רך" יותר כלפי הפלסטינים, שכן הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בעת הנוכחית ותומך בהמשך ההתיישבות.

עוד מהדיווחים

לפי i24, איזנקוט מתכוון להשביע את הממשלה רק לאחר החלפת יו"ר הכנסת כדי לשלוט בהליך, ואינו צפוי לנצל את כל ימי המנדט שעומדים לרשותו. לפי i24, בגוש השינוי פועלים גם להביא לקואליציה חברי כנסת מהימין, בעיקר מ'הליכוד', שירצו להצטרף לממשלה רחבה.

למה זה חשוב

אם המגעים בין איזנקוט לליברמן ייכשלו, המדינה עלולה להידרדר לסיבוב בחירות נוסף, מה שישפיע על היציבות הפוליטית והכלכלית בישראל. עתיד חוק הגיוס לחרדים, שעומד במרכז המחלוקת, ייקבע את אופן שירות הצבאי בשנים הקרובות ונוגע לכל משפחה בישראל.

ככל שחולפים הימים, ההערכה בגוש השינוי היא שהמגעים עשויים להתארך עד הרגע האחרון של תקופת המנדט. יש בגוש אף תרחיש שלפיו דווקא התמשכות ההליכים, עד לנקודה שבה בחירות חוזרות הופכות לאיום מוחשי, היא זו שתביא בסוף את ליברמן להסכים לממשלת מיעוט בתמיכת הערבים, רק כדי למנוע מנתניהו להוביל את המדינה לסיבוב בחירות נוסף כשהוא עדיין מחזיק בשלטון.