אישה ראשונה בראש ועדת הכספים: ח"כ אבישר בן חורין

חברת הכנסת לירן אבישר בן חורין, ממפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט, צפויה להתמנות ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת. מדובר במינוי היסטורי: מעולם לא עמדה אישה בראש הוועדה הנחשבת למשפיעה ביותר בכנסת.

צילום: נפתלי בנט

ההודעה על הבחירה הפתיעה את כל מי שעקב אחרי המירוץ לתפקיד. המועמד שנחשב למוביל, חבר הכנסת שאול מרידור ממפלגת "ישר", נותר מחוץ לתמונה. לצידו נבחנו גם אורית עם פרקש-הכהן, נעמה לזימי, עודד פורר וקרן טרנר-אייל, אך בסופו של דבר הבחירה נפלה על אבישר בן חורין. אחד המועמדים המרכזיים לתפקיד הגיב בתדהמה: "זה מינוי מפתיע ובלתי צפוי לחלוטין".

נפתלי בנט לא חסך במילים. "ככה מתחיל תיקון", כתב מיד עם היוודע הבחירה. "לירן אבישר בן חורין עושה היום היסטוריה, ואני כל כך גאה בה. לראשונה בתולדות ישראל, אישה צפויה לעמוד בראש ועדת הכספים, ממוקדי ההשפעה הכי חשובים ומשפיעים במדינה". בנט הדגיש כי מדובר במינוי על בסיס כישורים בלבד: "לירן נבחרה רק בזכות יכולותיה: היא בולדוזרית אמיתית, והיא מביאה איתה לתפקיד ניסיון נרחב כמנכ"לית משרד התקשורת, אהבה עזה למדינת ישראל וכישרון ניהולי יוצא דופן". הוא סיים בברכה אישית: "לירן, זכינו בך במפלגת 'ביחד', ועכשיו עם ישראל כולו זוכה בך. המון הצלחה, כולנו מאחורייך".

ועדת הכספים אינה ועדה טכנית. בלעדיה לא ניתן לאשר שינויים בתקציב המדינה, לא ניתן להעלות או להוריד מיסים, ולא ניתן לקדם רפורמות כלכליות שדורשות חקיקה. למינוי יש משמעות מיידית: הוועדה הזמנית צפויה לעסוק כבר בשבועות הקרובים בהעברות תקציביות ובשינויים בתקציב 2026, כולל העברת עודפי תקציב משנת 2025.

מי שעושה היסטוריה היא דווקא מי שעד לאחרונה לא נחשבה לפוליטיקאית ותיקה. אבישר בן חורין נולדה וגדלה במגדל העמק, בתו של עולה ממרוקו שהגיע ארצה בעליית הנוער בגיל 11. בראיונות היא סיפרה לא פעם על הסדרה "סלאח, פה זה ארץ ישראל" שעשתה לה "כאב בטן": "אמרתי, עבדו על אבא שלי. הוא האמין שהוא במגדל העמק כדי ליישב את הארץ, שזו ציונות". מבחינה אקדמית, היא בעלת תואר ראשון במשפטים ובניהול מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת ניו יורק.

הרקע של אבישר בן חורין רחוק מהדמות המוכרת של יו"רי הוועדה בעשורים האחרונים. בניגוד לאברהם שפירא, שלמה לורנץ ומשה גפני, שהגיעו לתפקיד עם ותק פוליטי ארוך, היא מביאה איתה ניסיון בניהול משרד ממשלתי ורגולציה כלכלית מורכבת. בין השנים 2020 ל-2023 כיהנה כמנכ"לית משרד התקשורת, תחת השרים יועז הנדל, איתן גינזבורג ושלמה קרעי. גם שם היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד, ותחת ניהולה קודמו רפורמת הסיבים, פריסת דור 5 ורפורמת השוק הסיטונאי.

לאחר תום שירותה הציבורי עברה לתפקיד בכיר בקרן קיסטון, קרן תשתיות שמגלגלת עסקאות ענק. בשנה וחצי האחרונה הובילה את פרויקט הדגל של בנט, "הפרויקט לתיקון ישראל", שמהווה את תוכנית העבודה המיועדת לממשלה הבאה, והייתה בין המצטרפות הראשונות למפלגתו.

אבישר בן חורין לא נמנעת מביקורת פומבית על המדיניות הכלכלית של הממשלה הנוכחית. "הממשלה העלתה את המע"מ, העלתה את הביטוח הלאומי, הקפיאה את נקודות הזיכוי, חילקה מיליארדים למקורבים, וכל זה בשעה שאנשים פה מתקשים לסגור את החודש", אמרה לאחרונה. לדבריה, "נתוני המקרו של ישראל הם למרות הממשלה, והודות למשק הישראלי ולמגזר העסקי הישראלי". היא קראה לרפורמה רחבת היקף: "דרושה רפורמה מז'ורית לישראל ל-30 השנים הבאות. היפוך הפירמידה, שינוי סדרי העדיפויות, בראש ובראשונה".

בנושא יוקר המחיה הציגה תוכנית מפורטת, תוך רמיזה ברורה לציבור החרדי. "הסיפור הוא לא לסגור את הברז לצעירים החרדים. הסיפור הוא מי מקבל את הכסף, לאן הולכים תקציבי ההעברה של מדינת ישראל", אמרה. היא ציינה כי "27% מהדירות בהנחה בישראל בשנת 2024 הלכו ל-13% מהציבור", וכי "מדינת ישראל מסבסדת מעונות ב-1.9 מיליארד שקל, 70% הולך לאותו ציבור". לדבריה, "ישראל צריכה לראות את המשרתים והעובדים בראש ובראשונה ולהוריד את יוקר המחיה באמצעות הנחות בדיור, סבסוד מעונות, באמצעות הכול בחצי: ארנונה, מים, חשמל".

למה זה חשוב

ועדת הכספים מאשרת או עוצרת כל שינוי בתקציב המדינה, כולל מיסים, הנחות דיור וסבסוד מעונות, כך שלזהות היו"ר השפעה ישירה על כיס האזרחים. בשבועות הקרובים צפויה הוועדה לדון בהעברות תקציביות ובשינויים בתקציב 2026, כולל סוגיות כמו העברת עודפי תקציב ומימון למלחמה ולשיקום, כך שהמינוי החדש ישפיע מיידית על החלטות שנוגעות לכל אזרח.

המינוי מגיע במסגרת חלוקת תפקידים רחבה יותר בגוש השינוי לכנסת ה-26: חבר הכנסת מתן כהנא אמור להתמנות ליו"ר הכנסת, וחבר הכנסת אביגדור ליברמן ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. אבישר בן חורין, שנולדה וגדלה במגדל העמק לאב שעלה ממרוקו ולאם ילידת תוניסיה, תיכנס לתפקיד כשלפניה אתגרים כבדי משקל: גירעון תקציבי, ריבית גבוהה, לחצים מצד משרדי האוצר והכלכלה, וצורך דחוף בהעברות תקציביות למלחמה ולשיקום. אם תצליח לעבור את המכשולים הללו, היא עשויה להפוך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר במשק הישראלי.