עם כינונה של הכנסת ה-26, ח"כ מאיר פרוש לא בזבז זמן. הוא הניח על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק מרכזיות שנועדו לשנות מהיסוד את ההתייחסות החוקית לבני הישיבות, כשח"כ אליקים שטארק מצטרף אליו כיוזם. מדובר במהלך שמבקש לעצור באופן מיידי את גל המעצרים שמטלטל את הציבור החרדי בחודשים האחרונים.
ההצעה הראשונה, החמורה פחות מבחינת הדחיפות אך דרמטית בהיקפה, מבקשת לעגן באופן קבוע את מעמדם של תלמידי הישיבות. לפי נוסח ההצעה, שר הביטחון יקבל סמכות להעניק צו דחיית שירות לכל תלמיד ישיבה שלומד לפחות 45 שעות שבועיות בישיבה, או 40 שעות שבועיות בכולל. הצו יינתן לשנה בכל פעם, יתחדש אוטומטית, עד שהתלמיד יגיע לגיל 26, ואז יקבל פטור מלא משירות צבאי סדיר.
מה קדם לזה
ב-7.9.2026 דיווחנו כי חסידות בעלזא צפויה להחליף את ח"כ ישראל אייכלר, כשבמקומו ייכנס אליקים שטארק, מי שנחשב ליד ימינו של האדמו"ר. יום לאחר מכן, ב-8.9.2026, פרוש ושטארק הודיעו כי יקימו מפלגה חדשה בתוך יהדות התורה בשם חומת תורת ישראל, לצד דגל התורה ואגודת ישראל.
אבל הסעיף שמעורר את מירב העניין נוגע לעבר, לא לעתיד. הוראות המעבר בהצעה קובעות כי תלמיד ישיבה שעמד בתנאי הלימוד לא יועמד כלל לדין בגין אי-התייצבות לשירות. ומי שכבר הועמד לדין, או שכבר ניתן נגדו פסק דין, ההליכים נגדו יופסקו ופסק הדין יבוטל לאלתר. במילים אחרות: מדובר במחיקת עבר רטרואקטיבית לאלפי צעירים שנמצאים כרגע תחת איום משפטי.
במקביל להצעה הקבועה, פרוש ושטארק הגישו גם הצעת חוק דחופה, בהוראת שעה לשנה אחת, שכונתה כבר "חוק הקפאת המעצרים". מטרתה ברורה: לעצור באופן מיידי את סחף המעצרים ברחובות בני ברק וירושלים, עד שהחקיקה הכוללת תושלם. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי היא מוגשת על רקע "שעת חירום יהודית וחברתית", ובאה לתת מענה ל"מציאות משפטית בלתי אפשרית שהובילה לתסיסה עמוקה, לתחושת רדיפה ולקרע פנימי".
לפי נוסח ההצעה הדחופה, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי תלמידי ישיבות שמועד התייצבותם חל מה-1 ביולי 2023 ואילך, בתנאי שהם מצהירים על לימוד בהיקף הנדרש ואינם עוסקים בעיסוק נוסף. בפועל, מדובר בהקפאה גורפת של כל ההליכים הפליליים נגד מי שמכונים בציבור החרדי "עריקים", אך אצל פרוש ושטארק מוגדרים כ"לומדי תורה".
בלשכת פרוש הסבירו את התזמון: "הגשת צמד הצעות החוק עם פתיחת הכנסת ה-26 נועדה להציב את השמירה על לומדי התורה בראש סדר העדיפויות הפרלמנטרי, מתוך נחישות להסיר את איום המעצרים והסנקציות מעל ראשם של בני הישיבות ולאפשר לעולם התורה להמשיך לשקוד על תלמודו באין מפריע".
ההצעות מגיעות בדיוק כשהמתח ברחוב החרדי בשיאו. לפני זמן קצר נעצר החתן יערי ליברמן באמצע שבע הברכות שלו והועבר ישירות לכלא הצבאי, אירוע שהצית מחאות סוערות בירושלים ובבית שמש. ליברמן שוחרר רק למחרת, לאחר לחצים כבדים על ראש אכ"א, אך הפרשה חידדה את התחושה בציבור החרדי שהמנגנון יצא משליטה.
במערכת הפוליטית ממשיכים במקביל המגעים סביב הסדרה כוללת של מעמד בני הישיבות, כאשר השוואה בין מתווה ליברמן משנת 2018 לבין חוק ביסמוט מהכנסת היוצאת חושפת פערים דרמטיים בין ההצעות שהועלו עד כה, כאשר המתווה הישן נחשב רך ונוח משמעותית עבור הציבור החרדי בהשוואה לגרסאות המאוחרות יותר.
עוד מהדיווחים
לפי JDN, בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב שהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות אינה חידוש ארעי אלא 'אבן יסוד שעליה נבנתה ונסמכת המציאות במדינת ישראל מאז הקמתה', בדומה לאופן שבו חוק השבות מעגן את זכות העלייה לישראל. לפי מעריב, פרוש הציג את מטרת החקיקה כ'הסדרת מעמדם החוקי של בני הישיבות ואברכי הכוללים שתורתם אומנותם'. לפי JDN, ההצעה תאפשר לבני ישיבות לבקש צו דחיית שירות גם אם לא השלימו הליכי רישום בתקופה זו.
למה זה חשוב
אם ההצעות יתקבלו, אלפי צעירים חרדים שמוגדרים כיום כ'עריקים' ולא התייצבו לשירות צבאי יזכו למחיקת ההליכים המשפטיים נגדם. ההצבעה הראשונה על ההצעות צפויה לשמש מבחן ליכולת הקואליציה להעביר את הסדר הגיוס החרדי בכנסת החדשה.
בשלב זה מדובר בהצעות חוק בלבד, שיצטרכו לעבור את מלוא הליך החקיקה בכנסת, כולל קריאה ראשונה, דיונים בוועדות וקריאה שנייה ושלישית, לפני שיוכלו להיכנס לתוקף. ההצבעה הראשונה צפויה לשמש מבחן ראשון ליכולת של הקואליציה להעביר את הסדר הגיוס החרדי בכנסת החדשה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה