מגיבי טביבי משתפת בכאב: "בוקס בבטן של כל ישראלי"

מגיבי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית בערוץ 14, הביעה היום ברשתות החברתיות תחושת כאב עמוקה לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל. בסטורי שפרסמה, היא תיארה את הביטוי "הותר לפרסום" כ"בוקס בבטן של כל ישראלי", אות שמעורר מחדש את הכאב והצער.

טביבי כתבה שיום הזיכרון מחבר כולנו בתוך מעגל שכול שגדל ללא הפסקה. "ביום הזה אנו מצווים לזכור," הדגישה, "לזכור את מי שאינם, את רוחם ואת המחיר הכבד ששילמו כדי שנהיה כאן". המסר שלה לא היה רק לזכור את ההיסטוריה, אלא גם להפנות מבט אל ההווה ולשאוף לשמור על הזיכרון בכבוד הראוי.

המילים של מגיבי טביבי משקפות תחושה עמוקה שחווה כל אזרח ישראלי במתן הדיווחים על נפגעים, במיוחד מאז תחילת ממשבר חמור שהתעצם באוקטובר האחרון. הביטוי "הותר לפרסום" הפך מבחינתה לסימן לחבלה רגשית, להזדמנות קשה להתמודד עם החדשות הקשות שזורמים לכל בית בישראל בכל דור מחדש.

התחושות שהביעה מגיבי אינן מבודדות. ציבור רחב בישראל חווה קושי עצום בשילוב שבין הזיכרון לכאב היומיומי. רבים מחפשים דרך לכבד ולא לשכוח את הנופלים, לצד רגישות רבה לנפגעי המשפחה ולציבור כולו. גם בתקשורת, שמטרתה לספר את הסיפורים, הכאב מציף כל פעם מחדש את השורות ואת המסרים.

המגיבה הכואבת של טביבי חשובה במיוחד, שכן היא עומדת בשורה הראשונה של העברת המסר לציבור. בתפקיד שלה היא נושאת על הכתפיים את האחריות להכריז מתי המידע חשוב מתפרסם לציבור ולבטא בפועל את הגודל האנושי והלאומי של האבדות.

הדברים שכתבה בשורה האחרונה, "הלוואי שנהיה ראויים," קוראים לחיבור ערכי ולכבוד כלפי הנופלים והמשפחות. הזיכרון, כפי שהיא מציגה אותו, אינו פרקטיקה טכנית אלא חובה מוסרית של החברה הישראלית לשאת את הכאב ולכבד אותו ביחד.

מאחורי הכאב שנחשף ניתן לראות את עוצמת השיח הציבורי סביב נושאי ביטחון, זיכרון ונפגעים. ישראל מתמודדת לא רק עם אתגרי היום-יום אלא גם עם גלים חוזרים של צער שמיטלטלים בחזרה לתודעה עכשיו ולתמיד.

כעת, כאשר יום הזיכרון נמשך, צפויים דוברים ואנשי ציבור נוספים לפרסם מסרים דומים שיעניקו מקום לכולם לזכור. הכאב של מגיבי טביבי הוא רק דוגמה לרוח הכוללת שמלווה את העם בישראל ברגעים האלה, והוא מצביע על עומק המבוכה ועל האומץ להרגיש ביחד.