שבעה לוחמי צה"ל שפעלו בדרום לבנון אובחנו בימים האחרונים עם קדחת המערות ופונו לאשפוז בבתי חולים ברחבי הארץ, בהם בית החולים הציבורי אסותא אשדוד והמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. בנוסף, מספר רב של לוחמים ששהו באותם תנאים ובאותו תא שטח נחשפו אף הם למחלה, ובעקבות כך הוחלט להעניק להם טיפול מניעתי רחב.
מדובר צה"ל נמסרה תגובה רשמית: "במהלך הלחימה בדרום לבנון פונו שבעה לוחמים לקבלת טיפול רפואי בעקבות תסמיני תחלואה. כלל החיילים שנחשפו קיבלו טיפול רפואי בהתאם למצבם ולהנחיות הרפואיות". עוד הובהר כי כלל הלוחמים שנחשפו אינם נמצאים בשלב זה בלחימה, וישובו לפעילות המבצעית עם חזרתם לכשירות מלאה.
קדחת המערות, המכונה גם "קדחת חוזרת אנדמית", היא מחלת חום הנגרמת על ידי חיידק מסוג Borrelia persica ומועברת באמצעות נשיכת קרציות רכות. קרציות אלו שוכנות בעיקר במערות, כוכים, חורבות ובמחילות של בעלי חיים. כאשר אדם שוהה בסביבתן, הקרציות חשות בחום גופו, עולות עליו וניזונות מדמו.
פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ומרכז הצוות לטיפול במגיפות במשרד הבריאות, הסביר כי אחת הבעיות המרכזיות היא שרוב הנדבקים כלל אינם מודעים לרגע ההדבקה. "נשיכת הקרציה אינה כואבת, וברוב המקרים האדם כלל אינו מודע לה. לעיתים ניתן לזהות שטף דם קטן במקום שבו הקרציה הייתה, לרוב באזורים מוסתרים שאליהם הקרציה זוחלת - בתי השחי, המפשעות, הישבן", אמר.
לדברי פרופ' ברוש, המחלה מתבטאת בהתקפי חום גבוה וכאבי ראש המופיעים לסירוגין כל כמה ימים, ומכאן שמה "קדחת חוזרת". "אירועי החום יכולים להיות קשים ומשמעותיים. ללא טיפול, בחלק מהחולים עלולים להתפתח סיבוכים, כולל חדירה של החיידק למוח", הזהיר. לצד התקפי החום, עשויים להופיע תסמינים נוספים: שיעול, קוצר נשימה, בחילות, כאבי שרירים ומפרקים ופריחה עורית.
ברוש הסביר כי במקרה הנוכחי המעבדה של בית החולים זיהתה את החיידק בדם בצורה מיידית, מה שאפשר טיפול מהיר. "בוצעה בדיקה אבחנתית, המעבדה זיהתה את החיידק בדם בצורה מיידית, ואותו חייל טופל ושוחרר לביתו באותו היום", מסר. הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה מסוג דוקסיציקלין, המביאה לרוב להחלמה מהירה.
על פי הנהוג בצבא, כאשר מאותר חייל עם קדחת המערות, מטפלים באנטיביוטיקה מניעתית בכל החיילים במסגרת הצבאית ששהו עמו באותו מקום. "אם יש קרצייה אחת, בדרך כלל המקום שורץ קרציות. לכן הסיכון שעוד אנשים נדבקו הוא גבוה. מתן טיפול אנטיביוטי מונע יכול למנוע את התפתחות המחלה אצל שאר הלוחמים", אמר פרופ' ברוש. לדבריו, הטיפול האנטיביוטי המניעתי יעיל מאוד.
אבחון המחלה נעשה לרוב באמצעות בדיקת מעבדה המכונה "משטח דם" או "טיפה עבה", שבה מחפשים את החיידק תחת המיקרוסקופ בזמן שהחולה סובל מחום גבוה. הטיפול הראשוני ניתן לעיתים תחת השגחה רפואית בשל חשש לתגובה גופנית. חשוב לציין כי המחלה אינה עוברת מאדם לאדם, אלא מחייבת עקיצה ישירה של קרציה נשאית, ולכן אין חשש מהדבקה בקרב הציבור הרחב.
פרופ' ברוש ציין כי קדחת המערות אינה נדירה בישראל ומתגלה כמעט בכל שנה אצל חיילים קרביים במהלך אימונים. עם זאת, המקרה הנוכחי חריג משני טעמים: העיתוי המוקדם יחסית של ההתפרצות בעונה, והעובדה שמדובר בפעילות מבצעית בלבנון ולא באימון שגרתי. "זה לא קורה בדרך כלל למטייל שנכנס לרגע למערה. החשיפה המשמעותית היא אצל מי ששוהה שעות ארוכות במקומות כאלה", הוסיף.
הלוחמים שאושפזו שוחררו לאחר קבלת הטיפול הראשוני להמשך החלמה בבתיהם כשהם במצב יציב. צה"ל הבהיר כי הם ישובו לפעילות המבצעית בלבנון עם השבת כשירותם המלאה.
שבעת הלוחמים מטופלים ומצבם יציב, וצה"ל מנהל מעקב רפואי אחר כלל החיילים שנחשפו למחלה בדרום לבנון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה