שער הדולר ממשיך להתרסק מול השקל הישראלי וכבר צלל מתחת לרמה הפסיכולוגית של 2.81 שקלים, לאחר שבתחילת השבוע עמד על כ-2.91 שקלים. בתוך שבוע אחד בלבד איבד הדולר כ-4% מערכו מול השקל - ירידה חדה שלא נראתה מזה שנים רבות. השקל היציג נסחר כעת סביב 2.834 שקלים לדולר, גם האירו נחלש וצנח ב-0.49% לשער יציג של 3.289 שקלים, והפאונד הבריטי רשם ירידה של כ-0.6% לשער של 3.76 שקלים.
מדובר בתנועה שמשאירה את כל מי שעוקב אחרי שוק המט"ח בפה פעור. מספרים כאלה לא נראו מזה עשורים, והם ממשיכים לרדת מדי יום. בנק ישראל נמנע עד כה מהתערבות ישירה בשוק המטבעות, אך מסביבתו נמסר כי האפשרויות נבחנות ברצינות, כולל רכישת דולרים בהיקפים משמעותיים על מנת לבלום את הזינוק בשקל.
בשלב זה מגזר ההייטק הוא זה שחש את הכאב ביותר. רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות מקבלות את הכנסותיהן בדולרים, אך שכר העובדים וההוצאות השוטפות משולמות בשקלים. הפער הזה יוצר לחץ ישיר על הרווחיות. מנכ"ל וויקס אבישי אברהמי הפך לדוגמה הבולטת ביותר לנזק הזה - הוא חשף בפני עובדיו כי שער הדולר היה אחת הסיבות המרכזיות לפיטורי 20% מכוח האדם של החברה. "חלק גדול מהעלויות שלנו מוצמד לשקל בעוד שההכנסות שלנו מגיעות ברובן בדולרים. זה יוצר לחץ מבני על יכולתנו לפעול בקנה המידה הנוכחי", אמר אברהמי לעובדים.
במקביל לנזק שנגרם ליצואנים, יש גם נהנים ברורים. הצרכן הישראלי הממוצע נמצא בצד המרוויח: חופשות בחו"ל הפכו לזולות יותר, קניות באתרי אינטרנט בינלאומיים עלו פחות, ועלויות היבוא של חומרי גלם ומוצרי צריכה צפויות לרדת. שקל חזק יכול גם לסייע במיתון האינפלציה ולהוזיל מחירי דלק ומזון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כבר הבין את ההזדמנות ופנה לראשי המגזר העסקי במכתב דרישה. סמוטריץ' קרא ליבואנים ולרשתות המזון להעביר את הטבות התחזקות השקל ישירות לצרכן. "לא ייתכן שעסקים מבקשים סיוע בתקופות משבר אך לא מגלגלים לצרכנים את ההטבות בתקופות של התחזקות המטבע", כתב. הוא הזכיר במיוחד את יבואני המזון, שלדבריו מהירים להעלות מחירים כשהדולר מתחזק אך מאטים מאוד להוזיל אותם כשהוא נחלש.
על רקע זה, קולות ביקורתיים מגיעים גם מהמגזר העסקי הרחב. גורמים שונים בתעשייה מזכירים כי בעבר, בתקופות של תנועות חריגות בשוק המט"ח, בנק ישראל לא היסס להתערב ולרכוש מטבע חוץ. לטענתם, הנזק למגזר היצוא והייטק עלול להיות ארוך טווח ומצטבר, ולכן יש לפעול מוקדם ולא לחכות עד שהנתונים יהפכו גרועים יותר.
מבחינה גלובלית התמונה מורכבת יותר. מדד הדולר מול סל המטבעות העולמיים דווקא עלה מעט ורשם עלייה של כ-0.11%, מה שמצביע על כך שחלק מהתחזקות השקל אינו קשור רק לחולשה של המטבע האמריקני בעולם, אלא גם לגורמים מקומיים. יתרות מטבע החוץ של ישראל הגיעו בינתיים לרמות שיא, מה שמאפשר לבנק ישראל להתערב בשוק באופן משמעותי אם יחליט לעשות כן.
ירידה חדה של כ-6% בשערו של הדולר מול השקל תוך חודש אחד בלבד שוברת תחזיות של אנליסטים רבים, ומציבה את הבנק המרכזי בפני דילמה אמיתית. שקל חזק מדי עוזר למלחמה באינפלציה ומפחית את הצורך בהעלאות ריבית, אך פוגע בכושר התחרות של הייצוא הישראלי. הרף הפסיכולוגי של 2.81 שקלים כבר נפרץ, ושוק המטבעות ממתין לאיתות מבנק ישראל האם הוא עומד להיכנס לתמונה.
ההחלטה של בנק ישראל בשבועות הקרובים תקבע האם מדובר בתיקון זמני או בשינוי מגמה מבני שישנה את כלל הנחות הבסיס של חברות הטכנולוגיה ויצואני התעשייה הישראלית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה