צה"ל פורס מערכת גילוי רחפנים חדשה בגבול לבנון

צה"ל בוחן ומפעיל מערכת גילוי חדשנית לרחפני נפץ לאורך גבול לבנון. הרמטכ"ל אייל זמיר ביקר בגבול ביום שישי וחשף כי פתרונות טכנולוגיים נמצאים בשלבי פיתוח והטמעה בשדה הקרב. לפי הדיווחים, חלק מהאמצעים כבר מופעלים בכמה אזורים לאורך קו העימות, במסגרת ניסויים מבצעיים.

גורם ביטחוני מסר כי "בתוך כמה שבועות יהיה פתרון לשלב הקריטי - גילוי רחפני הנפץ וחיבור להתרעה. זה מתקדם משמעותית". לדבריו, הפתרון יספק התרעה מספקת לאוכלוסייה ולכוחות להגיע למרחב מוגן בזמן. זהו אחד האתגרים המרכזיים שמערכת הביטחון מנסה לפצח מאז תחילת המלחמה.

במקביל לגילוי, ממשיכים בצה"ל לפעול גם על יכולות היירוט. לפי הערכות במערכת הביטחון, הכוחות מצליחים כיום ליירט כ-70 אחוזים מרחפני הנפץ שפועלים בזירה. עם זאת, גורמים מעורים בנושא מדגישים כי "הפתרון האמיתי והחשוב הוא התקפה - פגיעה במחבלים, בפיקוד ושליטה ובאמצעים". לדבריהם, הגילוי וההתרעה הם רק גורמים משלימים, לא הפתרון העיקרי.

כחלק נוסף מהמענה לאיום, צה"ל מגביר את השימוש ברשתות מיגון נגד רחפנים. עד כה נפרסו יותר מ-250,000 מטר רבוע של רשתות לאורך קווי הגבול, ומתקדם רכש נוסף של כ-280,000 מטר רבוע. צה"ל פנה לספקים במדינות אירופה כדי להגביר את קצב העברת הרשתות ללוחמים בלבנון. עם זאת, תושבי האזור מציינים כי הפעילות בשטח עדיין מוגבלת ואינה משנה את המציאות הביטחונית.

בד בבד עם ההתפתחויות בצפון ישראל, גם ארצות הברית מחפשת פתרונות לאותה בעיה בדיוק. צבא ארה"ב בוחן מערכת יירוט חדשה שנועדה להפיל רחפנים וכטב"מים במחיר נמוך משמעותית מטילי ההגנה המקובלים. המערכת, המכונה "מדיס", פותחה עבור חיל הנחתים האמריקאי ותורגלה לאחרונה בפיליפינים, מול חופי הים הסיני הדרומי.

המערכת מבוססת על שני רכבים טקטיים קלים: על אחד מותקן מכ"ם לאיתור מטרות מעופפות, והשני נושא טילי סטינגר לצד אמצעי לוחמה אלקטרונית וחסימת תדרים. שני הרכבים חמושים בתותחים ובמקלעים, מה שמעניק למפקדים בשטח מגוון אפשרויות תגובה בהתאם לגודל האיום.

החידוש המרכזי שמעניין את מומחי הביטחון הוא פגז ייעודי בקוטר 30 מ"מ המצויד במרעום קרבה. הפגז מזהה את המטרה ומתפוצץ כשהוא מתקרב אליה, ללא צורך בפגיעה ישירה מדויקת. לפי הערכות מומחי תחמושת, גם אם נדרשים חמישה פגזים כאלה להפלת כטב"ם אחד, העלות הכוללת תעמוד על כ-11,250 דולר בלבד. לעומת זאת, טיל סטינגר עולה כ-430,000 דולר, וטילי אוויר-אוויר מתקדמים מגיעים למיליון דולר ליחידה.

הפער הכלכלי הזה הוא לב הבעיה. כטב"ם איראני מסוג שאהד עולה לתעשיות של טהרן כ-30,000 דולר, ורחפנים קטנים יותר נרכשים באלפי דולרים בודדים. כשמפילים אותם עם טילים יקרים, המגן מפסיד בוודאות במשוואה הכלכלית, גם כשהוא מצליח. הפגז החכם הוא ניסיון לסגור פער זה.

אתגר הייצור של הפגזים החדשים אינו פשוט. ייצור המוני של מרעומי קרבה אלקטרו-מכניים מדויקים דורש תשתייה תעשייתית מתקדמת. חברות כמו נורת'רופ גרומן, שזכתה לאחרונה בחוזה של יותר מ-200 מיליון דולר מהצבא האמריקאי, וחברת ל-3 הריס, כבר החלו להרחיב קווי ייצור כדי להדביק את הזינוק בביקוש.

הרחפנים הפכו לאיום מרכזי במלחמה המודרנית בשל שילוב של עלות נמוכה וקשיי יירוט. הניסיון מאוקראינה הראה כיצד מאות אלפי רחפנים עצרו את שני הצבאות ויצרו מלחמת חפירות סטטית, כשכל אחד שמוציא את ראשו מהמיגון מותקף מיד. בישראל, הרחפנים הפכו בחודשים האחרונים לגורם שמעיק על הכוחות בצפון ומקשה על שגרת החיים לאורך הגבול.