עתירה לבג"ץ: לבטל את בחירת מבקר המדינה בשל צילום הפתקים

התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה לבית המשפט העליון נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, בדרישה לבטל את ההחלטה ולקיים הליך בחירה חדש. בעתירה נטען כי "הליך בחירת מבקר המדינה זוהם ודינו להתבטל", לאחר שחברי כנסת מהקואליציה תיעדו את הצבעתם מאחורי הפרגוד בניגוד לעקרון החשאיות הקבוע בחוק יסוד.

ראבילו נבחר לתפקיד ביום רביעי בסיבוב שני של הצבעה, לאחר דרמה שהסעירה את הכנסת. בסיבוב הראשון קיבל המועמד מטעם האופוזיציה, השופט בדימוס יוסף אלרון, 60 קולות לעומת 57 שקיבל ראבילו - מרחק של קול אחד בלבד מהרף הדרוש לניצחון, שהוא 61 קולות. הפער בסיבוב הראשון העיד שחלק מח"כי הקואליציה הצביעו בניגוד להנחיות. לאחר שנפסל שוב הסיבוב השני בשל ויכוחים על חוקיות ההצבעה, ראבילו ניצח בסופו של דבר בתוצאה של 61 מול 57.

בין הסיבובים דווח כי יו"ר סיעת הליכוד הנחה את ח"כי המפלגה לצלם את עצמם מאחורי הפרגוד עם פתק ההצבעה, כדי להוכיח שהצביעו לראבילו. היועצת המשפטית לכנסת קבעה כי ההנחיה אינה חוקית. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ציין כי "אם הייתה הנחיה מאנשים לצלם את פתק ההצבעה בקלפי, היא הייתה בלתי חוקית ובטלה", אך דחה את המלצת היועצת המשפטית לאסור על כניסת טלפונים לאזור ההצבעה. בפועל, שורה של ח"כים ושרים, בהם ח"כ סאסון גואטה, ח"כ חנוך מילבצקי, השרה מיי גולן והשר שלמה קרהי, נראו מתעדים את ההצבעה שלהם בפומבי.

בעתירה מפורט כי בפתח סיבוב ההצבעה השני נדרשו חברי הכנסת מהקואליציה להצטלם מאחורי הפרגוד תוך שהם אוחזים בפתק ההצבעה לטובת ראבילו - חלקם תיעדו זאת בתמונה, חלקם בסרטון, ויש שאף יצאו מהפרגוד כשהפתק גלוי לעין כול. חוק יסוד: מבקר המדינה קובע מפורשות כי המבקר ייבחר בהצבעה חשאית, וכי חשאיות זו אינה זכות שחבר הכנסת רשאי לוותר עליה מרצונו, אלא חובה מוחלטת שנועדה להבטיח את עצמאות שיקול דעת חברי הכנסת ואת חופש הצבעתם ללא לחצים ותלות פוליטית.

מנהלת האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, עו"ד סתיו לבנה להב, אמרה כי "מבקר המדינה הוא עינו הפקוחה של הציבור על השלטון, ולא ייתכן שמי שאמון על הביקורת ייבחר בהליך שרמס את עקרון החשאיות הקבוע בחוק היסוד". לדבריה, "חשאיות ההצבעה אינה פרט טכני - היא הלב של הבחירה החופשית. כשהופכים הצבעה חשאית למבחן נאמנות, נפגעת לא רק תוצאה אחת, אלא עצם אמון הציבור בטוהר ההליך הדמוקרטי".

ראבילו עצמו הגיב לראשונה בנימה של הכרת תודה: "אני מודה לקדוש ברוך הוא. אני מודה לחברות וחברי הכנסת על האמון שנתנו בי. אני מקבל את התפקיד בתחושת אחריות עמוקה ומחויבות מלאה לכל אזרחי ישראל." ראבילו צפוי להיכנס לתפקידו ב-4 ביולי 2026, ויחליף את המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן שמסיים את כהונתו בת שבע השנים בקיץ הקרוב.

הביקורת על המינוי נשמעת גם ממחנה הימין. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד כתבה כי "העובדה שחברי הקואליציה בחרו בעורך דינו הפרטי של נתניהו לתפקיד הזה, ולא באלרון, למרות שהם יודעים שזה מעשה פסול, מלמדת על סיאוב שלטוני וקריסה ערכית". שקד הוסיפה כי "זה לא עניין של ימין ושמאל, שני המועמדים מחזיקים בדעות ימין. זו פרימת הממלכתיות." לדבריה, "האידיאולוגיה לא חשובה, רק הנאמנות האישית." שקד ציינה גם את דמותו של אלרון, שגדל במעברה כבן לעולים מעיראק, ואמרה שהיא בטוחה שהיה ממלא את תפקיד המבקר "ביושר ובכישרון".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט יצא בתגובה חריפה ואמר כי "מה שראינו היום בכנסת שבר את שיאי העבריינות והכאוס בישראל". בנט הוסיף: "אחרי חוקי ההשתמטות, הפקרת הצפון והכישלון הביטחוני הגדול בתולדותינו, קואליציית הכאוס הוכיחה שאין לה שום קו אדום." מנהיג יש עתיד יאיר לפיד הודיע כי יעתור לבית המשפט העליון בנושא הפרת חשאיות ההצבעה ובנוגע להתנהלות יו"ר הכנסת. לפיד אמר: "אלה לא היו הצבעות חופשיות, אלא סחיטה של ח"כי הליכוד החיים תחת איום."

צילום: נוצר באמצעות AI

ח"כ אחד מהליכוד, שביקש להישאר בעילום שם, מסר כי "היה לחץ אדיר עלינו להצביע לראבילו. ח"כ הקרוב לנתניהו אמר לי: כבד את ראש הממשלה, שמח אותו." דיווחים נוספים הצביעו על כך שח"כי הליכוד החוששים לדירוגם בפריימריז הקרובים, שצפויים להיערך עד ה-28 ביולי, הם שהיו חשופים ביותר ללחץ.

הבחירה ממוקמת בהקשר רחב יותר: ראבילו, המכהן כפרקליטו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ייצג אותו ואת רעייתו שרה בהליכים משפטיים רבים לאורך השנים, לרבות עתירות לבית המשפט העליון. תפקיד מבקר המדינה כולל, בין היתר, ביקורת על פעילות משרדי הממשלה ועל הגופים הציבוריים, וגם בחינת כשלי הממשלה לפני ה-7 באוקטובר 2023. ח"כי האופוזיציה טענו שהמינוי קשור ישירות לחשש נתניהו מוועדת חקירה פוליטית שתבחן את אותם כשלים.

העתירה של התנועה לאיכות השלטון מניחה כי בהיעדר יכולת להפריד בין הקולות הכשרים לאלה שנכפו, אין דרך להכשיר את תוצאת ההצבעה מלבד ביטולה המוחלט. גורמים משפטיים סבורים כי בית המשפט העליון יתקשה לפסול את המינוי בפועל, אך ההכרעה בעתירה צפויה לקבוע תקדים לגבי גבולות החשאיות בהצבעות הכנסת בעתיד.

בית המשפט העליון טרם קבע מועד לדיון בעתירה, וההכרעה בשאלת תוקף מינויו של ראבילו תלויה עתה בידי השופטים.