שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום על מהלך שלדבריו שינה את המציאות בחברון: סמכויות התכנון והבנייה שהוענקו לעיריית חברון במסגרת הסכם חברון - בוטלו. אמש אישרה מועצת התכנון העליונה את ההחלטות הנדרשות להשלמת המהלך בפועל, ומעכשיו הסמכויות האלה מוחזקות ישירות בידי מדינת ישראל.
צילום: aiההכרזה נעשתה בטקס חנוכת היישוב החדש דורן בהר חברון. סמוטריץ' לא בחר במקרה את הבמה הזו: מהלך בחברון, עם בשורת יישוב חדש באותו שטח, שניהם מוצגים כחלק מאותה מדיניות. "אתמול ביטלנו את הסכמי חברון", הכריז סמוטריץ' מהבמה. "במשך שנים ארוכות נשאר אחד מסעיפי אוסלו האבסורדיים ביותר על כנו, כאשר סמכויות הנוגעות ליישוב היהודי בחברון ולמקומות הקדושים היו תלויות בעיריית הטרור של חברון. אתמול שמנו לזה סוף."
אלא שמשרד החוץ פרסם היום הבהרה דחופה שמתנגשת חזיתית עם הצהרות אלה: הסכם חברון לא בוטל, לא בוטל בחלקו, ולא עומד להתבטל. כל טענה אחרת, מדגיש המשרד, אינה משקפת את המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל. לפי ההבהרה, ההחלטה שהתקבלה היא ממוקדת וצרה בלבד, ועניינה סמכויות תכנון ובנייה ביישוב היהודי ובאתרי מורשת יהודית - צעד שנבע משנים של "חוסר שיתוף פעולה מוחלט" מצד עיריית חברון. מלבד הסדר נקודתי זה, מדגיש המשרד, לא בוצעו שום שינויים נוספים בהסכם חברון, והוא ממשיך לעמוד בעינו.
הסכם חברון נחתם ב-1997 בין ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לבין הרשות הפלסטינית, וחילק את העיר לשני אזורים. במסגרתו הועברו סמכויות אדמיניסטרטיביות מסוימות, כולל תכנון ובנייה, לרשויות הפלסטיניות גם בחלקים שנוגעים ליהודים המתגוררים בעיר. ההסכם נחשב עד היום לאחד ממוקדי החיכוך הרגישים ביותר בין ישראל לבין בעלות בריתה המערביות, שרואות בו אבן יסוד ליציבות ביהודה ושומרון.
על פי הדיווחים, הבסיס המשפטי למהלך הוא החלטת קבינט שהובאה ביוזמת סמוטריץ' ואושרה לפני מספר חודשים. אמש, עם אישור מועצת התכנון העליונה, הושלמה ההחלטה ברמה המוסדית. משמעות הדבר לפי פרשנות משרד סמוטריץ' היא כי מעתה סמכויות התכנון והבנייה ביישוב היהודי בחברון ובמקומות הקדושים - ובראשם מערת המכפלה - אינן נתונות עוד לאישור גורמים פלסטיניים.
הפער בין שתי הגרסאות אינו סמנטי. סמוטריץ' הציג מהלך היסטורי שמשנה את פני השליטה בעיר ומסגר אותו כ"תיקון היסטורי" וכחלק ממהפכת הסדרת ההתיישבות וחיזוק הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. משרד החוץ הציג החלטת ניהול טכנית שנועדה לפתוח פקקים בירוקרטיים. אותה החלטת קבינט, שתי פרשנויות שונות לחלוטין, ושתי מסרות שונות לחלוטין לעולם.
ההבהרה של משרד החוץ נועדה קודם כל לכבות שריפה דיפלומטית. כאשר שר בכיר מכריז בפומבי שישראל ביטלה את הסכם חברון, שגרירויות זרות מתעוררות, שאלות נשלחות, ושותפים מתחילים לנסח הצהרות. הכרזת ה"ביטול" של סמוטריץ' לא נעשתה בשגגה, והיא מגיעה על רקע לחץ מתמשך מהדרג הפוליטי לשינויים בשטח.
בחברון עצמה מתגוררים כמה מאות מתיישבים יהודים לצד עשרות אלפי פלסטינים, במציאות שמחייבת נוכחות צבאית ישראלית קבועה. כל שינוי בסמכויות התכנון במקום רגיש כזה נושא פוטנציאל לחיכוך ישיר. הביטול מבצע שינוי פורמלי, אך ההשלכות האמיתיות שלו ייקבעו על פי מה שייבנה בפועל ואיך תגיב לכך הרשות הפלסטינית.
השאלה האמיתית שנותרת פתוחה היא מי מייצג את עמדת הממשלה: השר שאחראי על ביצוע ההחלטה ומשרד שלו ניהל את המהלך, או משרד החוץ שמנסה לנהל את הנזק מול העולם. נכון לשעות אלה לא פורסמה תגובה רשמית מלשכת סמוטריץ' להבהרת משרד החוץ, ולא ברור אם שני הגורמים יגיעו לגרסה מתואמת. עיני הגורמים הביטחוניים ומקביליהם הבינלאומיים יהיו נשואות לחברון בשבועות הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה