ממשל טראמפ הפתיע את השווקים היום (שני) בהחלטה דרמטית: משרד האוצר האמריקני הנפיק רישיון כללי זמני שמסיר למעשה את הסנקציות על ייצוא הנפט האיראני, וזאת עד ל-21 באוגוסט 2026. המהלך, שמגיע כחלק ממזכר הבנות שנחתם בשבוע שעבר בין וושינגטון לטהרן, מאפשר לראשונה מזה שנים ייצוא חופשי של נפט גולמי, מוצרי דלק ופטרוכימיה ממקורות איראניים, לצד שירותי הובלה, ביטוח ובנקאות נלווים.
שר האוצר האמריקני סקוט בסנט פרסם ציוץ רשמי שבו הצהיר: "תחת הנשיא טראמפ וסגן הנשיא ואנס, אנחנו ממשיכים להפוך את העולם לבטוח ומשגשג יותר. בהתאם לשיחות הנמשכות והפרודוקטיביות בשווייץ, איראן התחייבה לשיט חופשי ופתוח במצר הורמוז ולהתיר לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להיכנס למדינתם. כחלק מההסכמים, משרד האוצר הנפיק רישיון כללי של 60 יום לייצור, הובלה ומכירה של נפט איראני".
על פי הפרסומים, הרישיון מכסה את כל העסקאות שנאסרו תחת רגולציות העיצומים השונות, כולל ייצור, מכירה, הובלה ופריקה של נפט גולמי, מוצרי פטרול ופטרוכימיה ממקור איראני. ההקלות חלות גם על כלי שיט שהיו רשומים בעבר ברשימות הסנקציות של ארה"ב.
חשוב לציין: הרישיון אינו חל על ייצוא עתידי של נפט איראני באופן פתוח ולא מוגבל. בסנט הבהיר כי המהלך מתייחס בעיקרו לכ-140 מיליון חביות נפט איראניות שכבר נמצאות בים או בדרכן ללקוחות, ואין לאפשר לאיראן לנצל את ההקלות כדי להפיק רווחים נוספים. לדבריו, הממשל האמריקני יפעל להשתמש במלאי הנפט הקיים "נגד איראן עצמה" אם תפר את ההבנות, ולמנוע עלייה חדה במחירי האנרגיה שתפגע בכלכלה העולמית.
מה קיבלה ארה"ב בתמורה? שתי התחייבויות מרכזיות מצד טהרן. הראשונה, שמירה על חופש שיט מלא במצר הורמוז, עורק האנרגיה הגלובלי שדרכו עובר כחמישית מהנפט המוביל בעולם, כולל הסרת מוקשים מהמצר. השנייה, הסכמה לאפשר כניסה מחודשת של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לשטח איראן לצורך פיקוח על מתקניה הגרעיניים.
ההחלטה מגיעה כחלק ישיר משיחות הגרעין המתנהלות בשווייץ. מוקדם יותר היום אמר סגן הנשיא ג'יי די ואנס כי "ביצענו התקדמות רבה" בשיחות אלו, ובהם יצירת מנגנון לפיו גם אם ייפרץ עימות זלזול כלשהו בין הצדדים, תהיה אפשרות ליצירת קשר ולבקשת הפחתת אש. גם נגיד הבנק המרכזי האיראני ציין כי הושגה התקדמות בנושא שחרור נכסים מוקפאים של טהרן בחו"ל.
כאן טמון הפרדוקס: הממשל שהכריז על "לחץ מקסימלי" על איראן מוצא עצמו מעניק לה חבל חמצן כלכלי, ולו זמני. הרישיון תקף בדיוק למשך חלון המשא ומתן בן 60 הימים. הדבר לא נראה מקרי. ארה"ב מוכרת למעשה הקלה כלכלית כבדת משקל בתמורה להתחייבויות שמטיבן קשה לאמתן ביממות הקרובות. פקחי הסוכנות עוד לא נכנסו לאיראן. המוקשים במצר הורמוז לא הוסרו. התחייבות על הנייר.
ממד נוסף שמתנגדי המהלך ממהרים להצביע עליו הוא הלוגיקה הכלכלית הגלומה בהחלטה: ביטול סנקציות על נפט איראני פירושו הגדלת הכנסות המשטר בטהרן - הכנסות שעשויות לשמש גם למימון ארגוני טרור, תוכנית הטילים הבליסטיים ותמיכה בשלוחות האיראניות באזור. ממשל טראמפ מציג את ה-60 יום כחלון לשיחות בלבד, ולא כוויתור עקרוני, אך השאלה עד כמה ניתן לאכוף את הגבול הזה בין "נפט שכבר בים" לנפט עתידי - נותרת פתוחה, שכן הנוסח הרשמי אינו מפרט מנגנוני אכיפה ברורים.
ההכרזה הרשמית של בסנט מנסחת את הצעד כ"שיפור הביטחון והיציבות העולמית", אך שאלת הממשל שלא נענית בגלוי היא פשוטה: אם איראן תפר את ההתחייבויות אחרי שהנפט כבר נמכר, מה הייתה התמורה האמריקנית בפועל? בסנט ניסה להרגיע בציוץ שלו כי הסנקציות על ייצוא עתידי ימשיכו להיאכף, אך גבול זה בין "נפט שכבר בים" לנפט "עתידי" יהיה קשה מאוד לאכוף בשטח.
בשלב זה ממתינה ישראל בשקט. לא נשמעה תגובה רשמית מירושלים להקלות הסנקציות, ואין אינדיקציה ציבורית לאם ירושלים הייתה מעורבת במגעים שהובילו למזכר ההבנות. המבחן האמיתי למהלך יגיע בשבועות הקרובים, כשיתברר האם פקחי הסוכנות אכן יכנסו לאיראן ואם ייצוא הנפט ייוותר בגבולות שהוגדרו, או שטהרן תנצל את ה-60 ימים כדי למלא את קופותיה ולחזור לעמדות הקשחה.
הרישיון פוקע ב-21 באוגוסט, ועד אז ייבחן הממשל האמריקני אם ההתחייבויות האיראניות מומשו בפועל, ואם לא - צפויה חזרה לאכיפת הסנקציות המלאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה