נחתם הסכם המסגרת עם לבנון: צה"ל ייסוג בתמורה לפירוק חיזבאללה

הסכם מסגרת טרילטרלי בין ישראל, לבנון וארצות הברית נחתם בוושינגטון ב-26 ביוני 2026. ההסכם מתווה תהליך מדורג שבסיומו אמור צה"ל לסגת מכל השטחים שבהם פעל בדרום לבנון, וזאת בתמורה לכך שהצבא הלבנוני יקים שליטה ריבונית מלאה ויפרק את ארגוני הנשק הלא-מדינתיים, ובראשם חיזבאללה. גורם מדיני בכיר בישראל מסר כי "המטרה לסיים את הסכסוך ולהגיע להסדר שלום".

לב ההסכם הוא מנגנון ה"אזורי ניסוי": שני אזורים ראשוניים כבר הוסכמו בין צה"ל לבין הצבא הלבנוני, ובכל אזור כזה הצבא הלבנוני יניח את כתפיו את האחריות הביטחונית המלאה לאחר שיאומת פירוק הנשק בו. עם השלמת כל שלב, יתחילו מאמצי שיקום בינלאומיים, ואזרחים לבנוניים יוכלו לשוב לבתיהם תחת שלטון המדינה הלבנונית בלבד. אזורי ניסוי נוספים יוסכמו בעתיד בהסכמה הדדית.

ההסכם מציב על לבנון התחייבות נוקשה ומפורשת: ביצוע פירוז מלא ומאומת של כל ארגוני הנשק הלא-מדינתיים בכל רחבי לבנון, וביטול כל תפקיד צבאי או ביטחוני שלהם. המסמך קובע כי "כל טענה של כל גורם מדינתי או לא-מדינתי להפעיל תפקיד ביטחוני היא בלתי-חוקית על פי החלטות הממשלה הלבנונית ומנוגדת לאינטרסים הלאומיים הלבנוניים". לבנון גם התחייבה למנוע זרימת כספים לכל גורם הקשור לארגונים אלה.

ישראל, מצידה, הצהירה בהסכם כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון, וכי פעולותיה הצבאיות נבעו אך ורק מהאיום שהציב חיזבאללה. ההסכם קובע כי "סיום האיום, באמצעות פירוק נשק וסילוק תשתיות הארגונים הלא-מדינתיים בכל לבנון, יבטל כל צורך עתידי בנוכחות או בפעולה צבאית של צה"ל בלבנון".

שתי המדינות שמרו על זכותן להגנה עצמית כפי שהיא מוכרת במגילת האו"ם, תוך הדגשה שאף גורם שלישי לא יוכל לממש זכות זו בשמן. ההסכם מקים גם קבוצת תיאום צבאית משותפת, בתמיכה ובהשתתפות אמריקנית, שתפקח על יישום המסגרת כולה.

ארצות הברית מתחייבת לגייס שותפים בינלאומיים לתמיכה בשיקום לבנון, כולל גיוס סיוע הומניטרי ותשתיתי נרחב, תוכניות להתאוששות כלכלית ויוזמות השקעה. המסמך מציין כי כל סיוע אמריקני חדש יותנה באבני דרך הניתנות לאימות, שקיפות מלאה ופיקוח שוטף.

ההסכם מכיל גם סעיף הצהרת כוונות לגבי שאלות הומניטריות: שתי הממשלות התחייבו לפעול לאיתור גופות ולשחרור עצורים. כמו כן, שתי המדינות הצהירו על הפסקת כל פעולה עוינת כנגד זו בפורומים מדיניים ומשפטיים בינלאומיים.

ההסכם נסמך מפורשות על "סבבי משא ומתן ישיר מרובים" שכבר התקיימו בין הצדדים, ומציין כי הוא בונה על הסכמים ועל הבנות קודמות שהושגו. בנוסח ההסכם מוצגת גם הכרת שתי המדינות ב"חזון והנהגה" של הנשיא דונלד טראמפ כגורם מכריע בהשגת המסגרת.

בעקבות החתימה, יוקמו קבוצות עבודה שיגבשו הסכם שלום ובטחון מקיף ומלא. שתי הממשלות התחייבו להקים "מסלולים משלימים של מעורבות ישירה שוטפת" שיונעו על ידי ארצות הברית, ולפעול בתום לב עד להשגת שלום מלא ומתמשך.