הביטוח הלאומי קבע: חרדה ממעלית תקועה היא תאונת עבודה

עובדת שנתקעה לבדה במעלית במקום עבודתה במשך שעה ורבע הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעת תאונת עבודה, בשל נזק נפשי מתמשך שנגרם לה כתוצאה מהאירוע. מדובר בהחלטה יוצאת דופן, שכן תאונות עבודה מזוהות לרוב עם פגיעות פיזיות, ולא עם מצוקה נפשית שהתפתחה בעקבות חוויה טראומטית.

האירוע התרחש במרץ 2024, בשעות הבוקר המוקדמות. העובדת הוותיקה הגיעה למקום עבודתה, החתימה כרטיס נוכחות ונכנסה למעלית. כעבור שניות, המעלית נעצרה לפתע. היא נותרה לבדה בתוכה, עם קליטה חלקית ומקוטעת, ללא שום אפשרות לצאת.

"נכנסתי למעלית, כשאני לבדי, ואז המעלית נתקעה", תיארה העובדת במסמך שהוגש לביטוח הלאומי. "נכנסתי לחרדה עצומה, בעיקר מהסיבה שידעתי שמדובר בשעה מאוד מוקדמת, ושירות הטכנאים של המעליות כנראה שלא עובד בשעה זו. לסירוגין לא הייתה לי קליטה, נכנסתי ללחץ שיגמר לי האוויר, הייתי לבד מפוחדת ומבוהלת מאוד. זכור לי שלראשונה בחיי נכנסתי להתקף חרדה".

כשחזרה הקליטה לסירוגין, פנתה העובדת לקצין הביטחון של הבניין, שפעל מולה ומול חברת המעליות. בסופו של דבר, חולצה על ידי צוותי כיבוי האש, לאחר שעה ורבע של המתנה בחוסר אונים. "סך הכל הייתי תקועה כשעה ורבע במעלית לבד, בחוסר אונים מוחלט ובלחץ רב", ציינה בתביעתה. עוד באותו יום עזבה את העבודה בשעות הצהרים המוקדמות, כשגופה רועד.

ההשלכות ליוו אותה מאז. העובדת החלה לסבול ממתח מתמשך, פחד חריף ממקומות סגורים וקושי בתפקוד יומיומי. כיום היא נמנעת לחלוטין משימוש במעליות ומקבלת טיפול פסיכיאטרי קבוע. המוסד לביטוח לאומי קיבל את הטענה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין האירוע במעלית לבין מצבה הנפשי, וסיווג את המקרה כתאונת עבודה תחת הסעיף "חרדה". במכתב הרשמי שנשלח לעובדת נכתב: "הננו מאשרים כי הכרנו בפגיעה כתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה: חרדה".

עו"ד לידור זוארץ ממשרד מרקמן טומשין ושות', המייצגת את העובדת, מסרה: "מדובר באירוע סטרס מובהק שהיווה טריגר למצבה הרפואי. אירועים כאלה עלולים לגרום להתפרצות פגיעות נפשיות ומחלות שונות". לדבריה, ההכרה של הביטוח הלאומי מעניקה לעובדת גישה לטיפול ולזכויות במסגרת החוק.

כעת עומדת העובדת לפני השלב הבא. היא תיבחן בפני ועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות שלה. בהתאם לתוצאות הוועדה, עשויה העובדת לזכות בקצבה חודשית קבועה לכל ימי חייה.