שופטי משפט נתניהו אסרו על ההגנה לחקור את מנדלבליט על פעולות שבוצעו אחרי אישור החקירות

אמירה חריגה נשמעה היום (רביעי) באולם בית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך הדיון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. השופט משה בר-עם הביע קושי ממשי להתעלם מהדברים שמסר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בעדותו, בנוגע לפעולות חקירה שבוצעו לכאורה ללא אישורו.

צילום: בנימין נתניהו

הדברים נאמרו במהלך עימות חריף בין צוות ההגנה לפרקליטות, סביב השאלה עד כמה ניתן להרחיב את חקירתו של מנדלבליט, שכבר העיד במשך שבע ישיבות שונות. התובעת, עורכת הדין יהודית תירוש, הזהירה מפני "פתיחת הדלת" לחקירה רחבה מדי, וטענה כי יש לצמצם את הדיון אך ורק לאישורים שנתן היועץ המשפטי לשעבר.

מה קדם לזה

ב-11.10.2026 וב-12.10.2026 העיד מנדלבליט כי עד למזכר שנחתם ב-2 באוקטובר 2017 לא ניתן אישור פורמלי לחקירת פרשת תיק 4000. ב-22.10.2026 הוצג בדיון תמליל של חוקר שהציע לעד המדינה ארי הרו "עסקה" במהלך גביית עדותו, ומנדלבליט הכחיש שאישר זאת. ב-26.10.2026 דיווחנו כי מנדלבליט הודה שחלק מחקירות נתניהו עסקו בנושאים שלא אושרו מראש.

השופט בר-עם לא קיבל את הטענה בשתיקה. בתגובה לדברי תירוש הוא תהה בקול רם: "איך אפשר להתעלם מכך שהיועץ המשפטי בא לפה ומעיד על פעולות בלתי-חוקיות?". לדבריו, מדובר בדברים שלכאורה מצריכים בירור מעמיק יותר, ולא ניתן פשוט להתעלם מהם.

גם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התייחסה לסוגיה, וציינה כי "יש דברים שהוא אמר שלא עברו עליהם, כמו תמלילים". בר-עם הוסיף וחידד כי אם מנדלבליט לא ייחקר על הדברים שאמר, "יכול להיות שיהיה פה חסר מבחינה עובדתית" בהליך המשפטי.

במוקד הדיון עמדה בקשתו של סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, להרחיב את חקירת מנדלבליט ולברר מה בדיוק הוצג בפניו לפני אישור כתב האישום. חדד טען כי מידע מהותי שהצביע על סתירות בגרסת עד המדינה שלמה פילבר הוסתר מהיועץ המשפטי לשעבר טרם קבלת ההחלטה להגיש כתב אישום.

צילום: שלמה פילבר

לדברי חדד, חוקרי המשטרה החזיקו במידע שהעלה קשיים משמעותיים בגרסתו של פילבר, בכל הנוגע ל"פגישת ההנחיה" הנטענת עם נתניהו, אך המידע הזה מעולם לא הוצג בפני מנדלבליט, ואף לא הועבר לידי ההגנה. "הנתון הזה קריטי, לא הובא לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. זה הוסתר ממנו, זה קריטי בליבת העניין, זה הוסתר ממנו, וגם מההגנה", אמר חדד בדיון.

הסנגור הוסיף כי אם ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה התקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה, הדבר עשוי לבסס טענה משפטית של הגנה מן הצדק. לכן ביקש לאפשר להגנה להרחיב את חקירתו של מנדלבליט ולברר אילו מסמכים וממצאים הוצגו בפניו בזמן אמת, בטרם אישר את כתב האישום.

מנגד, תירוש דחתה את הטענות מכל וכל ואמרה בתגובה: "זה לא נכון". היא הוסיפה כי חובת בית המשפט היא לצמצם את היקף החקירה לדברים הנחוצים ביותר, ולא לאפשר דיון רחב על תהליכי העבודה בתוך הפרקליטות. "גם פרקליט מחוז מחליט מה הוא מבקש לראות מחומרי החקירה", טענה תירוש, והזכירה כי על פי חוק יסוד, היועץ המשפטי לממשלה הוא זה שחייב לחתום על כתב אישום נגד ראש הממשלה, "וזה לא שונה מתובע רגיל שלא יעיד על תהליכי העבודה אצלו".

השופטים ביקשו מחדד להבהיר את הבסיס המשפטי לבקשתו ואת הזיקה הישירה בינה לבין הצורך בהרחבת חקירתו של מנדלבליט, והדיון יצא להפסקה קצרה להתייעצות. בתום ההתייעצות הכריעו השופטים לקבל את עמדת התביעה, ואסרו על ההגנה לחקור את מנדלבליט על פעולות חקירה שבוצעו לאחר שאישר את פתיחת החקירות נגד נתניהו. בכך הגביל בית המשפט את היקף החקירה הנגדית של העד המרכזי בתיק.

למה זה חשוב

אם יתברר שכתב האישום נגד ראש הממשלה הוגש על סמך מידע חלקי, ההגנה עשויה לבסס על כך טענה של הגנה מן הצדק שתשפיע על המשך ניהול המשפט כולו. ההכרעה של בית המשפט בהיקף חקירת מנדלבליט קבעה למעשה אילו שאלות מותר יהיה לברר עוד בהליך המשפטי הממושך נגד נתניהו.

הכרעת בית המשפט בשאלת היקף חקירת מנדלבליט צפויה להשפיע באופן ישיר על המשך ניהול המשפט, ובפרט על טענות ההגנה בנושא הגנה מן הצדק. בהחלטה שהתקבלה, מנדלבליט לא ייחקר על פעולות חקירה שבוצעו לאחר שאישר את פתיחת החקירות נגד נתניהו, ובכך צומצם מתחם השאלות שתוכל ההגנה להעלות בהמשך עדותו.