מנדלבליט הודה בבית המשפט: נתניהו נחקר על נושא שלא אושר

העדות הממושכת של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיעה אתמול לנקודת רתיחה. בחקירה הנגדית שערך עורך הדין עמית חדד, המייצג את נתניהו, עלה כי חלק מחקירות המשטרה בתיקי ראש הממשלה נגעו לנושאים שלא נכללו באזהרה הרשמית שניתנה לו מראש.

צילום: בנימין נתניהו

הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים הפך לסוער כאשר חדד טען בתוקף כי אי אפשר לחקור אדם בנושא שבו הוא לא הוזהר כחשוד. "לחקור בנושא שאדם לא הוזהר בו, אסור לעשות", אמר חדד, וטען כי לאחר שהתגלתה הבעיה, גורמים בחקירה ניסו לתקן את המחדל בצורה שהוא הגדיר כ"רשלנית ועקומה" בחקירות הבאות.

מה קדם לזה

ב-11.10.2026 דיווחנו שמנדלבליט הודה במשפט נתניהו כי תרגיל החקירה נגד ניר חפץ היה פסול מבחינה משפטית. ב-22.10.2026 דיווחנו שעו"ד עמית חדד הציג תמליל שבו חוקר הציע לעד המדינה ארי הרו מעין עסקת חליפין, ומנדלבליט הכחיש שאישר מהלך כזה. ב-20.10.2026 דיווחנו על עימות נוסף בין בית המשפט לתביעה, כשהשופט בר-עם תקף בחריפות את סירוב התביעה להשיב לשאלת בית המשפט.

נציגת הפרקליטות הגיבה בחריפות לדברי חדד, ומחתה על האופן שבו הוצג הנושא. ההתנגדות הובילה לחילופי דברים נוקבים באולם, כאשר הצדדים התעמתו סביב השאלה אם מדובר בסטייה עובדתית מהאישורים שניתנו לחוקרים, או שמא בשאלה נורמטיבית שצריכה להתברר בנפרד.

השופט משה בר-עם התערב ואמר בפירוש: "לחקור אדם בעניין שאדוני לא אישר, זה בניגוד להיתר שהוא נתן". הוא ביקש להבהיר את גבולות הדיון וקבע כי בית המשפט יידרש לבחון את הנושא במישור העובדתי, בעוד שהתביעה המשיכה להתנגד לכיוון שבו הוביל חדד את החקירה.

גם השופטת פרידמן פלדמן הצטרפה לדיון, ואמרה כי המהלך שתואר "בניגוד לאישורו" של מנדלבליט. בר-עם חיזק את דבריה וחזר על הקביעה כי מדובר בחריגה מההיתר שניתן. השופטת הוסיפה הסתייגות וציינה כי "האישור לא תמיד כל כך ברור", ברמז לכך שהגבולות בין מה שהותר לחקירה ומה שלא, אינם חד משמעיים כפי שחדד מנסה להציג.

חדד לא ויתר, וחזר על טענתו המרכזית: "זו חקירה בנושא שראש הממשלה לא הוזהר עליו, זה ברור". מנדלבליט, שהעיד מטעם ההגנה למרות היותו מי שאישר את פתיחת החקירות ולימים גם את הגשת כתב האישום, אישר בתגובה לשאלה ישירה: "כן".

העדות התמקדה גם בפרטים נוספים מהחקירה. מנדלבליט חזר וסיפר כי הורה לעצור את האזנות הסתר לנתן אשל, מקורבו של נתניהו, לאחר שנודע לו על הפעולה, זאת חרף העובדה שהחוקרים קיבלו צו בית משפט לביצועה. לדבריו, הרגישות שבהאזנה לאדם המעורב בענייניו האישיים והפוליטיים של ראש הממשלה חייבה אישור נפרד ממנו מראש.

בנוגע לתיק 1000, העוסק בחשד לקבלת מתנות יקרות ערך מאיש העסקים ארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר, טען חדד כי החוקרים חרגו מהאישור שניתן כשגבו עדות מהדס קליין, מקורבת מילצ'ן, ומיונתן חסון, נהגו של פאקר, בנוגע למתנות. מנדלבליט עמד על כך שגביית העדויות נעשתה במסגרת האישור הכללי שנתן לבדיקת חשדות לקבלת טובות הנאה משמעותיות מאנשי עסקים, וכי לא היה צורך לפנות אליו מחדש לפני כל פעולה בודדת.

הדיון עצמו ליווה גם רגע חריג: לאחר כחצי שעה של עדות, ביקש מנדלבליט הפסקה באמצע הדיון. הדיון הופסק מיד והעד יצא מהאולם, כאשר השופט בר-עם ביקש לברר אם מצבו תקין. העדות חודשה בהמשך. משפטו של נתניהו, שהחל במאי 2020, כולל שלושה תיקים הנוגעים לחשדות לקבלת מתנות וקשרים עם בעלי אמצעי תקשורת. ראש הממשלה מואשם במרמה והפרת אמונים בשלושת התיקים, ובתיק 4000, העוסק בחשד להענקת טובות הנאה רגולטוריות לבזק בתמורה לסיקור חיובי באתר וואלה, מואשם גם בשוחד. נתניהו דוחה את כל ההאשמות נגדו.

עוד מהדיווחים

לפי מעריב, בתחילת הדיון אמרה השופטת למנדלבליט: "אם אתה צריך הפסקה לשתות תגיד", והעד השיב: "הכל בסדר", רגע לפני שהדיון נעצר שוב להפסקה. לפי ה-Jerusalem Post, השופט בר-עם שאל כיצד אמורים היו החוקרים להבחין בין פעולות שכלולות באישור שניתן לבין פעולות המצריכות הסכמה נוספת ממנו.

למה זה חשוב

אם בית המשפט יקבע שחלק מחקירות המשטרה חרגו מהאישורים שנתן מנדלבליט, הדבר עשוי לפגוע במשקל הראייתי של חלקים מהתיק נגד ראש הממשלה המכהן. הדיון נוגע ישירות לשאלה אם ההליך שהוביל להגשת כתב אישום נגד נתניהו התנהל כראוי, סוגיה שתשפיע על המשך המשפט ועל אמון הציבור במוסדות אכיפת החוק.

עדותו של מנדלבליט צפויה להימשך בימים הקרובים, כאשר ההגנה מתכננת להמשיך ולהתמקד בשאלת גבולות האישורים שניתנו לחוקרים, בעוד התביעה ממשיכה להתנגד לדרך שבה מוצגים הדברים בבית המשפט.