מנדלבליט מודה: תיק 1000 נשען ברובו על עדות הדס קליין

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט חשף היום (ראשון) בעדותו במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי המשטרה ביצעה האזנת סתר לטלפון של נתן אשל, מקורבו של נתניהו, מבלי לדווח לו מראש. מנדלבליט סיפר כי כאשר נודע לו על הפעולה הוא כעס מאוד ודרש להפסיק אותה באופן מיידי.

צילום: בנימין נתניהו

העדות נמסרה במסגרת חקירה נגדית שניהל סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, בבית המשפט המחוזי בירושלים. חדד הציג מסמך משטרתי שבו נכתב במפורש כי אשל מקיים קשר טלפוני עם מי שהוגדר "החשוד העיקרי", וכי בעמדת ההאזנה צפויות להיקלט בסבירות גבוהה שיחות עם ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. חלק מהשיחות הללו, כך עלה מהמסמך, עלולות להיות מוגנות בחיסיון על פי דין.

מה קדם לזה

ב-11.10.2026 דיווחנו כי מנדלבליט העיד לראשונה שהאזנת הסתר לנתן אשל בוצעה ללא אישורו וכי דרש לעצור אותה מיד כשנודע לו עליה. אותו דיון עסק גם בפער בין כתב האישום המקורי לנוסח המתוקן בתיק 4000, ובטענת ההגנה כי פעולות חקירה בוצעו ללא אישור פורמלי מצדו.

"זה מאוד הרגיז אותי שהסתבר שזה מה שקרה. זה אכן הופסק", אמר מנדלבליט. "זה לא דומה לאף פעולה אחרת שנתקלתי בה. הציפייה הייתה שדבר כזה, ככל שרוצים אותו, יביאו בפניי ומראש, וזה לא נעשה". לדבריו, הוא אינו זוכר במדויק כיצד נודע לו על הפעולה, אך הדגיש כי לא הדבר הפתיע אותו באופן מיוחד אלא עצם ההתנהלות ללא אישורו.

חדד ביקש לברר האם ההאזנה לאשל נועדה למעשה לאסוף שיחות ישירות בינו לבין נתניהו. "אמרו לך על האזנת סתר שהמטרה הייתה, לשיטתנו, להאזין לשיחות שלו עם ראש הממשלה? דווח לך?", שאל הסנגור. מנדלבליט השיב בקצרה: "לא דווח. מההתחלה לא דווח". כשנשאל אם ביקש לערוך בירור בעקבות הגילוי, השיב כי אינו זוכר.

בהמשך החקירה התייחס מנדלבליט לחשש מחשיפת שיחות פוליטיות של אשל, שלא כיהן אז בתפקיד רשמי אך המשיך לטפל בעניינים מדיניים ופוליטיים עבור ראש הממשלה. "כשפונים למישהו שלא היה בתפקיד, ומטפל בעניינים מדיניים ופוליטיים של ראש הממשלה, צריך מאוד להיזהר ולא להקשיב להם", אמר. "זה עלול לעלות הקשרים פוליטיים. זה רגיש מאוד. אני לא מוכן שיקשיבו ככל שאין איזה חשד שקושר אותו".

חדד המשיך ושאל על היקף האישורים שנתן מנדלבליט לחקירת ראש הממשלה, ובפרט על חשדות לקבלת שוחד בפרשת "ישראל היום". מנדלבליט השיב כי אישר בזמנו לחקור נושא של קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, אך לא קישר זאת בזמנו לתיק 2000, אם כי ציין כי הדבר עשוי להתחבר לחשדות שנבדקו בתיק 1000. כשנשאל במפורש אם אישר חקירה בחשד לשוחד בתיק 1000, הבהיר: "אישרתי לפני נושא, זה לא אותו דבר כמו אזהרה בחקירה. אני לא מאשר חקירה ספציפית אלא נושאים לחקירה".

בנקודה זו התערב השופט משה בר-עם וביקש להבין מהו היקף שיקול הדעת שיש לחוקרים לאחר קבלת אישור כללי. "השאלה מה החוקרים מבינים מזה, שנתת אישור כללי לחקור קבלת טובות הנאה, בחקירה של ראש ממשלה, שחלילה החוקרים לא יעשו מה שאסור", אמר בר-עם. מנדלבליט השיב כי ככל שעולה חשד מודיעיני, למשל כאשר מוצגת קבלת טובות הנאה בהיקף נרחב, ניתן היתר לנושא כזה, והוסיף כי לדעתו החוקרים הבינו את גבולות האישור. בר-עם לא הסתפק בתשובה ושאל: "לא היה מקום לכתוב את זה בצורה מפורשת יותר?"

בר-עם המשיך ולחץ על הנקודה ושאל אם האישור שניתן לחוקרים היה גורף עד כדי כך שכלל כל פעולה שבוצעה בפועל: "לכאורה אדוני נותן למשטרה לבדוק מה שהיא רוצה, זה גורף מדי, לא?". מנדלבליט השיב כי מדובר באישור כללי לנושא, אך בהמשך הודה כי בזמן אמת לא חשב במפורש על נושא השמפניות והסיגרים ולא אישר זאת באופן קונקרטי. "לא חשבתי באותו זמן ולא אישרתי קונקרטית סיגרים ושמפניות. אז אני חשבתי שזה ספורדי, לא חשבתי שזה מתפתח לחקירה פלילית", אמר. השופט הדגיש כי מדובר בחקירה של ראש ממשלה מכהן שבה אסור לחוקרים לחרוג מהסמכות שניתנה להם, ואמר: "אני לא מבין מה אדוני חשב, מה החוקרים הבינו". חדד, מצדו, האשים את מנדלבליט בסתירות חוזרות ונשנות בעדותו.

מנדלבליט הסביר באותו הקשר את תפקידו מול צוות החוקרים, ואמר: "אני לא תובע, אני יועץ. יש לי דרישות על פי חוק, אני אמור להסכים לפתיחת החקירה. ככל שזה קורה, כתב אישום מוגש על ידי. אנשים רציניים מלווים את החקירה של החוקרים. אני לא התובע". לדבריו, לאחר שמתקבל אישור לנושא חקירה הוא "זז הצידה" ומסתמך על אנשי מקצוע בכירים בפרקליטות שמעדכנים אותו בדיוני סיכום לפני כל שלב משמעותי.

חדד הציג גם את נוסח הבקשה המשטרתית המלא לצו ההאזנה, שבו נכתב כי קיים מידע הקושר את אשל לכאורה לחשדות לשיבוש הליכי חקירה, הדחה, לקיחת שוחד, קשירת קשר ותיווך לשוחד. מדובר בנימוקים שהציגה המשטרה בבקשה עצמה, ולא בקביעה שיפוטית כי אשל ביצע את העבירות המיוחסות לו. נציגת התביעה טענה מצידה כי הצו הופנה באופן בלעדי כלפי אשל, וכי האזכורים הנוגעים לנתניהו שימשו רקע עובדתי כללי בלבד ולא שינו את זהות מושא ההאזנה.

תיק 1000 והדס קליין

במהלך החקירה הנגדית הודה מנדלבליט גם כי תיק 1000, העוסק בטענות לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, נשען ברובו ככולו על עדותה של הדס קליין. חדד שאל אותו באופן ישיר: "התיק הזה, תיק 1000, ברובו ככולו נשען על הדס קליין. זה דבר שידוע לך, נכון?", ומנדלבליט השיב בקצרה: "כן". בכך אישר בפועל היועץ המשפטי לממשלה לשעבר את מה שהפרקליטות ניסתה להמעיט בחשיבותו לאורך המשפט.

חדד המשיך ושאל את מנדלבליט האם הובא לידיעתו מידע על בעיית מהימנות אצל קליין. "האם מישהו סיפר לך שיש בעיית מהימנות להדס קליין?", שאל הסנגור. מנדלבליט השיב בשלילה חד משמעית. חדד לא הרפה ושאל האם מדובר במידע חשוב שהיה צריך להציג בפני מנדלבליט בזמן אמת. מנדלבליט בחר להבהיר את עמדתו: "העדות שלה לא מחייבת הגשת כתב אישום אלא המשך בדיקה. זה פשוט מוביל לחקירה". בהמשך, כשחדד שאל על קיומו של קו אספקה של טובות הנאה לנתניהו, אישר מנדלבליט כי מדובר בנתון רלוונטי לבחינת התיק. כשחדד הקשה והציג תרחיש שבו אין קו אספקה כזה, השיב מנדלבליט: "אם זה כל מה שיש פה אז לכאורה לא...".

חדד הציג גם פרטים חדשים על התנהלותה של קליין, וטען כי היא הגיעה למלון יחד עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, וכי הדבר תועד במצלמות אבטחה. לדבריו, בחקירתה במשטרה סיפרה קליין רק על ביקוריו של יאיר נתניהו, ונמנעה מלהזכיר את הביקורים המשותפים עם יוסי כהן. חדד שאל את מנדלבליט אם נמסר לו שקליין "מתעבת" את משפחת נתניהו, ומנדלבליט השיב שוב בשלילה. השופט בר-עם קבע כי המידע על יחסה של קליין למשפחת נתניהו רלוונטי להגשת כתב אישום, אך לא לפתיחתה של חקירה. חדד מצדו טען כי הסתרת פרטים מהותיים מהיועץ המשפטי לממשלה היא חלק מהתנהלות פסולה, והוסיף כי מנדלבליט בעצמו מודה שמידע הוסתר ממנו ולא רק ממנו.

עוד מהדיווחים

התובע אלון גילדין התנגד להמשך החקירה בעניין ההאזנה לאשל, בטענה שמנדלבליט ממילא לא ידע על ההאזנות בזמן שבוצעו. חדד טען כי מדובר בחלק מתמונה רחבה יותר ואמר: "זה לא סתם שמאזינים לנתן אשל, יש פה חקירות שלמות נגד ראש הממשלה שנפתחו בלי אישור היועץ". לפני תחילת העדות העריכה ההגנה שתזמן את מנדלבליט לשבעה דיונים בלבד, אך חדד הודיע שיזדקק לכעשרה ימי עדות נוספים.

למה זה חשוב

החקירה הנגדית בודקת עד כמה חקירות משטרתיות נגד ראש ממשלה מכהן נשמרות בגבולות שאישר היועץ המשפטי לממשלה, שאלה שעשויה להכריע חלק מטענות ההגנה בדבר כשל מערכתי וחריגה מסמכות. ככל שבית המשפט יקבל את טענות ההגנה, הדבר עלול להשפיע על משקל הראיות שנאספו ועל מהלך המשפט כולו.

עדותו של מנדלבליט, שהחלה לפני כשבוע, נמשכת זה היום השישי ברציפות ומתמקדת בשאלות סביב אישורי החקירה שניתנו לגורמי אכיפת החוק בתיקי האלפים. בין הנוכחים באולם בימים האחרונים נראה גם עורך הדין אפי נוה, שהוזמן על ידי חדד והתיישב מול מנדלבליט, שבעבר נמנע מלטפל בפרשה שבה היה נוה מעורב בשל קרבה אישית ביניהם. הדיונים בעניין ההאזנה לאשל צפויים להמשיך ולעמוד במרכז החקירה הנגדית בימים הקרובים, כחלק מניסיון ההגנה לבסס טענת כשל מערכתי וחריגה מסמכות בניהול החקירה. לצד זאת, ההגנה מבקשת להמשיך ולערער גם על אמינות הראיות בתיק 1000, ובפרט על מהימנות עדותה של הדס קליין.