המשטרה מעבירה לפרקליטות את תיק השוחד של אפי נוה ואיתן אורנשטיין

היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 הודיעה כי סיימה את חקירתם של יושב ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עורך הדין אפי נווה, ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, איתן אורנשטיין. החקירה נסבה על חשד לקיומה של מערכת יחסים שוחדית בין השניים.

עם סיום פעולות החקירה הועבר מלוא חומר הראיות לעיון והחלטה של פרקליטות מיסוי וכלכלה, שליוותה את החקירה מתחילתה. בהודעת המשטרה נמסר כי "עם סיומן של פעולות החקירה, הועבר מלוא חומר החקירה לעיון והחלטה של פרקליטות מיסוי וכלכלה".

על פי גורמים במשטרה, נמצאו ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום בגין יחסי שוחד בפרשה המכונה בשם "נווה צדק". המשטרה לא פרסמה את המלצותיה הרשמיות, אך גורמים בה ציינו כי יש בחומר הראייתי כדי לבסס כתב אישום.

מה קדם לזה

ב-28.7.2026 דיווחנו כי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד מסרה עדות פתוחה בלהב 433 במסגרת אותה חקירה. שקד עמדה בראש הוועדה לבחירת שופטים בעת מינויו של אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2016, והחוקרים בדקו אם ההליך הושפע באופן בלתי חוקי מפעולותיו של נווה.

על פי החשד, פעל נווה לקדם את מינויו של אורנשטיין לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. זאת, כך לפי החשד, בתמורה להעברתה של השופטת דליה גנות מתפקידה כשופטת במחלקת הנזיקין בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

החקירה נפתחה בעקבות פרסום של העיתונאי חיים לוינסון בעיתון "הארץ" במרץ 2024, שחשף שיחות בין נווה לאורנשטיין מהתקופה שבין מרץ לאוגוסט 2016, כאשר פעלה ועדת האיתור לתפקיד נשיא המחוזי. באחת השיחות שהתפרסמו אמר נווה לאורנשטיין: "אתה נותן רק התחייבות אחת, אחת! אתה מעיף אותה מתיקי הנזיקין, לא מעניין אותי לאן". לאחר מינויו, התקשר אורנשטיין לנווה ואמר לו: "רק רציתי להגיד לך תודה רבה". בשיחה נוספת שפורסמה אמר אורנשטיין לנווה: "אפי, אני פרעתי את החוב אם כך", ונווה השיב: "לא. אני אמצא לך חדש, מה אתה חושב לך חביבי".

השניים עוכבו לחקירה במאי 2024 בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, ושוחררו על ידי קצין משטרה בערבות סמלית של 20,000 שקל. בתגובה לפרסום הראשוני אמר אורנשטיין: "צר לי שיש גורמים הפועלים, ולא בפעם הראשונה, משיקולים שאינם ענייניים, תוך הוצאת דברים מהקשרם, סילוף האמת והעובדות". נווה מסר בשעתו: "פרסום הדברים בידי הארץ הוא מעשה חמור שנעשה בדריסה ורמיסה של פרטיותי. בשל כך אין בכוונתי להתייחס לעניינים אישיים".

החקירה בפרשה נמשכה תקופה ארוכה, ועסקה בבחינת הקשרים בין שני בעלי התפקידים הבכירים במערכת המשפטית. שמו של נווה כבר היה מוכר מפרשיות קודמות שעסקו בחשדות למתן טובות הנאה לשופטים, ובהן פרשת "אפי נווה" המקורית שהובילה להתפטרותו מראשות לשכת עורכי הדין.

אורנשטיין, מצידו, כיהן בעבר כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אחד התפקידים השיפוטיים הבכירים במערכת המשפט בישראל. מעמדו של התפקיד הוא שהעמיד את החשד למערכת היחסים השוחדית במוקד תשומת הלב הציבורית.

כעת מונחת ההחלטה על גורלו של התיק בפני פרקליטות מיסוי וכלכלה, שתצטרך לבחון את חומר הראיות ולהחליט אם קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום נגד נווה ואורנשטיין, או מי מהם.

בשלב זה לא נמסרה הערכת זמנים באשר למועד קבלת ההחלטה בפרקליטות. בפרשות דומות ומורכבות שעוסקות בחשדות נגד בעלי תפקידים בכירים במערכת המשפט, תהליך גיבוש ההחלטה עשוי להימשך זמן רב, בשל הרגישות והמורכבות הכרוכות בבחינת הראיות.

למה זה חשוב

מדובר בחשד לשחיתות בלב מערכת המשפט, הנוגע למינוי של אחד התפקידים השיפוטיים הבכירים בישראל. ההחלטה שתתקבל בפרקליטות תקבע אם שני בעלי תפקידים בכירים לשעבר יועמדו לדין, ומשפיעה על אמון הציבור בטוהר הליכי המינוי של שופטים.

הפרשה צפויה להמשיך ולהעסיק את מערכת המשפט בחודשים הקרובים, עד להחלטת הפרקליטות אם להעמיד את נווה ואורנשטיין לדין.