הולאנד מטרף את ברזיל: נורבגיה מדיחה את הסלסאו בשמינית הגמר

זה קרה. ברזיל, חמש פעמים אלופת העולם, שנחשבה לאחת המועמדות הגדולות לגביע, חטפה 2:1 מנורבגיה ונשלחה הביתה בשמינית הגמר. לראשונה מאז 1990. ארלינג הולאנד עשה את מה שהגנה הברזילאית פחדה ממנו יותר מכל - כבש פעמיים, שלט באוויר, ושבר את הלב של מיליוני אוהדים בצהוב-ירוק.

כבר 24 שנה שברזיל לא זוכה במונדיאל. מאז הגביע ב-2002, כל טורניר הסתיים באכזבה. ב-2014, בגביע הביתי, הצליחה הסלסה להגיע לחצי גמר לפני שנמחצה. בכל שאר הפעמים, לפחות שמינית הגמר נשמרה. זה היה הרצף האחד שנותר - ערובה לגאווה, לסטנדרט מינימלי. הערב גם הוא נגמר.

הולאנד, שמגיע לכל משחק כאיום קיומי על כל הגנה בעולם, הציג שוב מדוע הוא הכובש הכי מפחיד בכדורגל הנוכחי. שבעה שערים כבש עד כה בטורניר, מה שמציב אותו לבדו בראש טבלת הכובשים. ההגנה הברזילאית, שהגיעה למשחק עם תוכניות וסכמות, פשוט לא מצאה לו פתרון. הוא היה חזק יותר, חד יותר, ומדויק יותר.

הולאנד עצמו לא חסך במילים לאחר המשחק. "בכל שבוע יש פסגה חדשה", אמר. "אני חי כדי לכבוש, זה מי שאני. כל העניין הוא להיות מרוכז - כשההזדמנויות מגיעות, אני יודע בדיוק מה לעשות. אני לא יודע איך זה קורה - אולי מתנה מאלוהים". הוא גם הוסיף, בצניעות שאינה נשמעת צנועה במיוחד: "לא חלמתי על זה כשחקן צעיר. אני חושב שגידלנו ביצים".

זה לא סיפור של תוצאה מפתיעה בלבד. זה סיפור של נורבגיה שכתבה דף חדש בתולדות הכדורגל שלה. לראשונה בתולדות הנבחרת, הנורבגים עולים לרבע הגמר במונדיאל. מדינה עם פחות מ-6 מיליון תושבים, שמעולם לא נחשבה לכוח בכדורגל העולמי, מצאה את עצמה בין שמונת הנבחרות הטובות בעולם - ובזכות ביצועים שלא ניתן להתכחש להם.

המאמן סטאלה סולבאקן, שצפה במשחק ההיסטורי של 1998 מהספסל כשחקן, ידע להגדיר את הרגע. "זה היה יכול ללכת לכל כיוון, אבל שיחקנו משחק חכם מאוד מבחינה טקטית. לנצח את ברזיל במשחק כה חשוב ולהעפיל לרבע גמר המונדיאל זה, בכל קנה מידה, כנראה ההישג הגדול ביותר שלנו". לפני המשחק אמר סולבאקן: "ברזיל עדיין פייבוריטית, אבל אני לא חושב שהיא פייבוריטית עצומה כמו בשנים עברו". הוא צדק.

ברזיל, מנגד, חייבת להסתכל במראה. 24 שנה של אכזבות, וכעת גם הרצע האחרון נפסק. הגענו לנקודה שבה אפילו הסף הבסיסי של רבע הגמר כבר לא מובטח. הכישרון הברזילאי לא נעלם, אבל משהו בהתארגנות, בחוסן הנפשי, באופן שבו הנבחרת מגיעה לרגע הגדול - לא עובד. הערב זה השתקף בצורה הכי כואבת שאפשר לדמיין.

קרלו אנצ'לוטי הגיע למשחק בלי לוקאס פאקטה, שנפצע בשריר הירך האחורי מול יפן, ובלי ראפיניה שעדיין לא חזר לכשירות. ניימאר ישב על הספסל כהרגלו בטורניר. ויניסיוס, שהציג טורניר מצוין, לא הצליח הפעם לשנות את התמונה. גבריאל מרטינלי פתח במקום פאקטה, אבל הפתרון הטקטי לא עבד.

ברזיל כן הצליחה לסמן נוכחות ולסגור את הפער ל-1:2, אבל זה לא הספיק. הנורבגים שמרו על הניצחון, ועל ההדחה ההיסטורית שגרמה לברזיל לצאת בשמינית הגמר לראשונה מאז 1990 - רצף של 36 שנה שנגמר בלילה אחד.

ההיסטוריה, כמובן, לא הייתה לצד ברזיל. הסלסאו מעולם לא ניצחו את נורבגיה. מתוך ארבעת המפגשים הקודמים בין הנבחרות, הנורבגים ניצחו פעמיים ושני משחקים הסתיימו בתיקו - נורבגיה היא הנבחרת היחידה ששיחקה יותר מפעם אחת מול ברזיל ולא הפסידה לה. וכעת, בחמישי בפנקס, גם בשלב המכריע של המונדיאל. מאז הזכייה ב-2002, ברזיל לא הצליחה לנצח נבחרת אירופית בשלב הנוקאאוט - הפסדים לצרפת, להולנד פעמיים, לגרמניה בחצי גמר הביתי הטראומטי (7:1), לבלגיה ולקרואטיה. הרצף נמשך.

אצטדיון מטלייף בניו ג'רזי, שבו ברזיל לא הצליחה לנצח בטורניר כולו (1:1 מול מרוקו במחזור הפתיחה), הפך הלילה לזירת ההדחה.

נורבגיה, לעומת זאת, ממשיכה קדימה. בשלב הבא ייפגשו הנורבגים עם המנצחת מהמשחק בין מקסיקו לאנגליה. לא משנה מי תהיה היריבה - גם מקסיקו וגם אנגליה הן אתגר אחר לגמרי. אבל מי שמסוגל להדיח את ברזיל עם הולאנד בכושר כזה, לא יגיע לאותו מפגש פחדני.

הולאנד עצמו הפך להרבה יותר מסתם כוכב הטורניר. עם שבעה שערים בחמישה משחקים, הוא כותב עבורו ועבור נורבגיה סיפור שכדורגל אוהב - פנומן שאיש לא יכול לעצור אותו, שנושא על גבו נבחרת שלא הייתה אמורה להיות כאן. ואם מישהו עוד לא לקח את נורבגיה ברצינות, הערב הוא קיבל את התשובה.