הקבינט אישר בחשאי: 1.3 מיליארד שקל ל-34 יישובים חדשים ביו"ש

בכחודש שחלף, אישר הקבינט החלטה דרמטית שלא פורסמה לציבור: תקצוב של 1.3 מיליארד שקלים להקמה ופיתוח של 34 יישובים חדשים ביהודה ושומרון. הדבר נחשף כעת לראשונה.

מדובר באחת ההחלטות המרחיקות לכת ביותר בתחום ההתנחלויות שאושרו בשנים האחרונות, ועצם העובדה שהיא נשמרה מחוץ לתודעה הציבורית במשך שבועות ארוכים מחדדת את היקף המהלך.

ההחלטה, שגובשה במשרד ראש הממשלה, התקבלה בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ותבוצע באמצעות משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ומשרד הבינוי והשיכון. היא משלימה שורת החלטות תקציביות שאושרו בחודשים האחרונים לתקצוב כבישים, תכנון ומרכיבי ביטחון עבור אותם יישובים - וביחד הן מהוות את מכלול המשאבים הנדרש להקמה בפועל.

ההצעה יזמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר ההתיישבות עופר סטרוק, שניהם מהציונות הדתית. עבורם מדובר בהגשמה של שאיפה אידיאולוגית שנשאו עמם שנים, ועכשיו יש להם גב תקציבי ממשי לממש אותה.

הנתונים המלאים חושפים שמדובר בתקציב מצטבר רחב יותר. מלבד 1.3 המיליארד שאושרו בהחלטה הנוכחית, הממשלה אישרה בחודשים האחרונים גם כ-1.075 מיליארד שקלים נוספים שיועברו למשרדי התחבורה והביטחון, לסלילת כבישי גישה ודרכי ביטחון לאותם יישובים. הסכום הכולל נפרש על פני שלוש שנים ויכלול תכנון וסלילה של דרכי גישה חדשות, שיפור דרכים קיימות, וחיבור בין יישובים שונים. ביישובים ביהודה ושומרון, התוכנית תכלול גם מרכיבי ביטחון מובנים.

בין היישובים שייכללו במסגרת ההחלטה נמנים גם ארבעת היישובים שפונו בגירוש מצפון השומרון בשנת 2005: חומש, שא-נור, גנים וכדים. ככל שהממשלה תחליט על הקמת יישובים נוספים, הם יצורפו אוטומטית לתוכנית הרב-שנתית.

היקף התקציב מדבר בעד עצמו: 1.3 מיליארד שקל לא מממנים רק כבישי גישה ותשתיות בסיס. הם מממנים קרקע להתיישבות לטווח דורות. כל יישוב שיקום עכשיו הוא עובדה שתתקשה מאוד לפנות מאוחר יותר.

התקציב מיועד להקמת שכונות חלוץ בעשרות היישובים שאושרו בהחלטות הקבינט, לצד פיתוח תשתיות שיאפשרו תחילת אכלוס בד בבד עם עבודות הפיתוח הקבועות. המטרה המוצהרת: לא להשאיר את ההחלטות על הסדרה והקמה של יישובים "על הנייר בלבד".

שר האוצר סמוטריץ' לא חסך במילים: "אנחנו מוודאים שההחלטות שקיבלנו על הסדרה והקמה של יישובים חדשים ביהודה ושומרון לא יישארו על הנייר, אלא יקרמו עור וגידים ויעלו לשטח. אנחנו מעבירים אחת אחרי השנייה החלטות ממשלה תקציביות שמתקצבות כבישים, תשתיות ועכשיו גם מבנים וקרוואנים". לדבריו, כבר בקיץ הקרוב צפויה עלייה לקרקע ביישובים רבים נוספים, "יש ביקוש אדיר לגרעיני התיישבות".

שרת ההתיישבות סטרוק הציגה את ההחלטה במונחים היסטוריים חריפים במיוחד: "עוד לא הייתה החלטה ציונית-התיישבותית בסדר גודל כזה בכל תולדות הציונות מאז הקמתה. קחו את מבצע ה-11 היישובים, תכפילו פי כמה - ותקבלו את המבצע הזה". סטרוק הוסיפה שהמטרה היא "לבנות חומת מגן להתיישבות ביהודה ושומרון ולוודא שאף נקודה לא תישאר מיותמת מיישוב".

שר הבינוי חיים כץ הבהיר מהו השלב הבא: "אחרי ההחלטה על הקמת היישובים, הגיע שלב הביצוע. התקציב שאושר יאפשר להתחיל בפיתוח ולהניח את התשתיות שיאפשרו למשפחות לעלות לקרקע בהקדם."

בין הגורמים המבקרים את ההחלטה נשמעות טענות על כך שהיא התקבלה ללא דיון ציבורי מספק ובמתכונת שמנעה מגורמים רלוונטיים להגיב בזמן אמת. השאלה מי ידע ומי לא ידע בתוך הממשלה עצמה עדיין לא קיבלה מענה מלא.

ברמה הגיאופוליטית, ההחלטה מגיעה בעיתוי רגיש. בעוד שנמשכים דיונים בין ישראל לגורמים בינלאומיים על עתיד האזורים A, B ו-C ביהודה ושומרון, אישור של 34 יישובים חדשים שולח מסר ברור לגבי הכיוון שבו ממשלת נתניהו מכוונת את מדיניותה.

גורמים בממשל האמריקני טרם הגיבו באופן רשמי לחשיפה. בעבר גררו הודעות על הרחבות התנחלויות ביקורת חדה מוושינגטון, אם כי מאז שובו של טראמפ לבית הלבן שינה המינהל האמריקני את נימת התגובות לנושא בצורה ניכרת.

בתוך המחנה הציוני-דתי ובמפלגת הציונות הדתית, מדובר בהישג פוליטי וערכי של ממש. מאז ימי גוש אמונים ועד למאבקי ההתנחלות של שנות התשעים, חלמו גורמים ביישובים על מסגרת ממשלתית שתאפשר הרחבה שיטתית ומתוכננת. ההחלטה שאושרה בקבינט מבקשת לעשות בדיוק זאת.

נכון לעת פרסום הידיעה, לא נמסרה הודעה רשמית מטעם משרד האוצר או משרד ההתיישבות על הפרטים המדויקים של כל אחד מ-34 היישובים המתוכננים, מיקומם, לוחות הזמנים לבנייה או מנגנון חלוקת התקציב ביניהם. צפוי שהחשיפה תעורר לחץ לקבל תשובות לשאלות אלו. לפי הדיווחים, עלייה לקרקע ביישובים הראשונים צפויה כבר בקיץ 2025, כשהמנגנון הביצועי כולל שיתוף פעולה בין משרד ההתיישבות, משרד הבינוי ומינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון.