איראן הורתה לחות'ים לחסום את באב אל-מנדב אם טראמפ יתקוף

איראן הורתה למורדים החות'ים בתימן לחסום את מצר באב אל-מנדב אם טראמפ יממש את איומיו ויתקוף תחנות כוח איראניות. מדובר בהוראה ישירה מטהראן לזרוע שלה בתימן, ושאלת הזמן היחידה היא אם טראמפ יילחץ על ההדק.

מצר באב אל-מנדב הוא אחד מנקודות החנק הקריטיות ביותר בסחר הימי העולמי. דרכו עוברים כל האוניות שמגיעות מאסיה לאירופה דרך תעלת סואץ, כולל מיליוני חביות נפט ביום. חסימה שם אינה מכה לישראל בלבד, אלא זעזוע לכלכלה העולמית כולה.

טהראן מבינה שתגובה ישירה לתקיפה אמריקנית עשויה לעלות לה ביוקר. לכן, ההימור הוא שיבוש ימי דרך פרוקסי. זה בדיוק הדפוס שאיראן מפעילה שנים: כאב מקסימלי, עם אפשרות סבירה להכחשה.

החות'ים אינם גורם חדש בתמונה. מאז תחילת המלחמה בעזה הם תקפו מאות כלי שיט בים האדום, אילצו חברות ספנות ענק לעקוף את כל יבשת אפריקה ופגעו קשות בלוחות הזמנים של שרשרות האספקה העולמיות. כעת, איראן רוצה להפוך את הנוכחות הזו לנשק אסטרטגי של ממש.

טראמפ איים מספר פעמים על תקיפה איראנית אם טהראן לא תגיע להסכם גרעיני. האיום הספציפי על תחנות כוח הוא הסלמה משמעותית, שכן פגיעה בתשתיות כאלה תשבית את החיים האזרחיים באיראן ברמה שנשיאים אמריקניים נמנעו ממנה בעבר.

מה שמעניין במהלך האיראני הוא עיתויו. טהראן לא ממתינה לתקיפה כדי להחליט איך להגיב, היא מסמנת מראש את הקלפים. זה יכול להיקרא כהרתעה, אבל גם כסימן חולשה. אם האיום מוכר מראש, הוא ניתן לנטרול מראש.

לארצות הברית יש נוכחות צבאית ימית רחבה באזור ים האדום, וכבר בעבר ניהלה מבצעים ישירים נגד עמדות חות'ים בתימן. חסימה של באב אל-מנדב תהיה, אם כן, גם אתגר צבאי לפלי הצי האמריקני באזור.

ישראל מעורבת בסיפור הזה בעקיפין אך בצורה מהותית. הנמל של אילת כמעט ריק מאז תחילת ההסלמה הימית של החות'ים, והחסימה המלאה של המצר תהיה מכה נוספת לכלכלה הישראלית, גם אם הכוונה האיראנית הרשמית היא ענישת ארצות הברית.

כעת הכדור במגרש טראמפ. אם יבחר לתקוף את תחנות הכוח האיראניות, ייאלץ להתמודד בו-זמנית עם לחץ כלכלי עולמי מצד הסחר הימי החסום. זו המתמטיקה האיראנית: לגרום לכך שהמחיר של כל צעד אמריקני יחייב מחיר שמשלמים בו גם אחרים, מה שמייצר לחץ בינלאומי על וושינגטון לבלום.