אלי אוחנה לא עוצר מלדבר, וכשהוא מדבר - שווה להקשיב. בראיון שנתן לאחרונה, התייחס האגדה של בית"ר ירושלים לשאלות הכי בוערות בכדורגל הישראלי והעולמי: מי האחראי להצלחה של נבחרת - המאמן או השחקנים, האם ברקוביץ' צריך לחזור לאומה, ומה הופך את ארגנטינה לתופעה שאין כמוה בעולם.
אוחנה לא מסתובב סביב הנושא כשמדובר בשאלת המאמן מול השחקן. "אני לא חושב שהבעיה של ישראל הייתה מאמנים לאורך השנים", אמר. "היו מאמנים מצוינים, גם זרים וגם ישראלים. השחקנים עושים את העבודה על המגרש, וההשפעה שלהם היא אפילו יותר גדולה מההשפעה של המאמנים." לדבריו, זה לא ויכוח ישראלי בלבד - "זה דיון שמנהלים בעולם הכדורגל כבר הרבה מאוד זמן".
ומה עם הרעיון שאוחנה עצמו יצטרף לאבי ברקוביץ' בתפקיד כלשהו בנבחרת ישראל? כאן הוא ישיר לגמרי. "אני וברקוביץ' לנבחרת ישראל ביחד? אין סיכוי, זה לא מעניין", קבע. "אני בספורט ובכדורגל נשאר רק בערוץ הספורט. אני סיימתי את דרכי בכדורגל." על ברקוביץ' עצמו הוסיף: "אם היית אומר לי על ברקו לפני שלוש-ארבע שנים, הייתי איתך. היום? אני לא בטוח שהוא ילך. לפי מה שאני מבין, וגם שמעתי אותו אומר את זה, העניין הזה כבר מאחוריו. זה לא קרה מסיבות כאלה ואחרות - מתקדמים."
גם שאלת גמר המונדיאל לא פסחה עליו. אוחנה, שמיד בתחילת הטורניר בחר בספרד, הודה שבאמצע הדרך שקל לעבור לצרפת. "במהלך הטורניר שיניתי קצת את דעתי לגבי צרפת, כי היא נראתה הכי מרשימה", אמר. "אבל אם הלכתי מתחילת הדרך עם ספרד, אני אמשיך ללכת איתה." על הגמר עצמו אמר: "זה גמר קלאסי, מה שנקרא. שתיים מהמדינות החזקות ביותר בכדורגל. 4:6 זאת תוצאה מטורפת. היום הדבר האמיתי, הגמר."
ארגנטינה, לדבריו, היא תופעה בפני עצמה. "זו רומנטיקה, כי יש את מסי. אם לא היה מסי, אני חושב שהדעות היו חלוקות פחות או יותר." על ליאונל מסי אמר: "הוא אחד השחקנים הכי פופולריים בהיסטוריה של הספורט בכלל. כולם מזדהים ורוצים שהוא יזכה בפעם השנייה." אוחנה ציין גם שבישראל יש להם סיבה נוספת לאהוב את הארגנטינאים: "הרוב בעד ארגנטינה, גם בגלל המצב שלנו מבחינתם - שהם תומכי מדינת ישראל, וכמובן יש להם את מסי."
על עמוק המשמעות של כדורגל בארגנטינה הוא לא חסך מילים. "בארגנטינה, מי שלא ביקר וראה כדורגל, אולי לא יכול ממש להבין את זה. זה לא דת - אנחנו אומרים שהכדורגל שם הוא דת, אבל אצל אנשים מסוימים שם זה יותר חשוב מהחיים. אני לא מגזים." לדעתו, ב-15 השנים האחרונות, כשהמצב הכלכלי לא היה טוב והיה הרבה פשע, הכדורגל הוא מה שאיחד אותם. "וזו לא קלישאה", הדגיש.
הביצועים של הנבחרת הארגנטינאית בטורניר הרשימו אותו במיוחד. "כשהם מגיעים לגמר פעם שנייה ברציפות, זה בלתי נתפס, באמת לא נתפס. לזכות פעם שנייה ברציפות - נדמה לי שרק ברזיל עשתה את זה, וזה יהיה קשה מאוד." על המשחק נגד מצרים אמר: "המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, אבל הייתה הדרמה עם השערים בדקות האחרונות. הם עשו את הבלתי ייאמן. זה היה נראה כבר סגור לחלוטין." הוא גם ציין נתון מרשים: "מתוך 13 פעמים שקבוצות הגיעו מולם להארכה, 11 פעמים הם הצליחו לנצח. זה מראה על נחישות, אופי, אמונה, ובוא - גם יכולת."
בנפרד, במסגרת דיון שעלה בפודקאסט "מחצית בשכונה", עלתה השאלה שמחלקת את אוהדי בית"ר ירושלים מזה שנים: מי גדול יותר, אורי מלמיליאן או אלי אוחנה? יוסי מזרחי, שהתארח בתוכנית לצד המגיש רון עמיקם, בחר להשיב בדיפלומטיות מחושבת. "תראה, אורי זה האיש ששינה את בית"ר ירושלים", אמר. "הוא היה המאסטרו לכל דבר, הוא שינה את הסגנון והתדמית של בית"ר ירושלים מהיסוד." על אוחנה הוסיף: "אלי הביא את האקס פקטור. מהיום הראשון שעלה לבוגרים, ועוד לפני כן כשהיה שחקן נוער, הוא היה תל אביבי מירושלים. היה לו את האופי התל אביבי, החוצפני, שלא רואה בלבן של העיניים של אף אחד. ווינר אמיתי."
מזרחי הדגיש שמה שהפך את העונה הראשונה של האליפות לבלתי נשכחת היה דווקא היעדר האגו. "חוסר האגו בין אורי לאלי, והפרגון ההדדי בין שניהם - זה מה שעשה את זה. אורי ידע להעריך את אלי. וזה שאלי העריץ את אורי - זה טבעי." לדבריו, זו לא הייתה נורמה במועדון: "הכול היה בבית"ר ירושלים. לא יצא הרבה ולא ייצא הרבה, היו מלחמות אגו בבית"ר ולא אחת ולא שתיים."
מלמיליאן, שהוביל את בית"ר לגביע הראשון בתולדות המועדון ולאליפות הראשונה שלה, סיים את הקריירה עם אליפות אחת וחמישה גביעים. אוחנה, שהיה שותף לאותה אליפות ראשונה, המשיך והוסיף עוד שלוש אליפויות ושני גביעים. הוויכוח, כנראה, לא ייפתר בקרוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה