בנט משנה כיוון: ירוץ עם לפיד ויוצא להגנת בג"ץ

נפתלי בנט חוזר למערכת הבחירות לכנסת ה-26 כשהוא כבר לא אותו בנט. ראש הממשלה לשעבר, שבנה את כל הקריירה הפוליטית שלו על הציונות הדתית והימין, מנסה הפעם למכור לציבור גרסה אחרת לגמרי: מועמד ממלכתי שיודע לגשר בין ימין למרכז.

המהלך הדרמטי ביותר בקמפיין שלו הוא האיחוד עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. השניים, ששיתפו פעולה בעבר בממשלת החילופים הקצרה והבעייתית, הודיעו על ריצה משותפת תחת רשימת ביחד. המטרה המוצהרת היא ליצור אלטרנטיבה שלטונית מאוחדת מול נתניהו. אבל המהלך גם מעלה שאלה פשוטה: כמה נשאר מהבנט שהנהיג את הבית היהודי וימינה, ומה בדיוק קרה בדרך.

מה קדם לזה

ב-30.9.2026 דיווחנו שבנט ולפיד קיימו התייעצות ביטחונית משותפת לקראת הבחירות, זמן קצר לפני שלפיד נפגש עם נתניהו. ב-22.10.2026 דיווחנו ששר הביטחון ישראל כ"ץ תקף בחריפות את לפיד, בנט וגולן ואמר שכל פיגוע עתידי ייזקף לחובתם. ב-25.10.2026 דיווחנו שמאז העלאת אחוז החסימה אף מפלגה חדשה לחלוטין לא נכנסה לכנסת, ושהרשימות שכן הצליחו היו לרוב איחודים של פוליטיקאים ותיקים, כמו כחול לבן עם גנץ ולפיד.

התשובה הברורה ביותר נמצאת בנושא הרפורמה המשפטית. זה היה בנט שבעבר תקף בחריפות את האקטיביזם השיפוטי ודרש לאזן מחדש את מערכת היחסים בין הרשויות. עכשיו, במערכת הבחירות הנוכחית, הוא מתייצב בצד השני של המתרס לחלוטין ומתנגד להמשך הרפורמה שמקדמת הממשלה.

בקמפיין הוא מצהיר במפורש שהוא רוצה לבטל את הרפורמה ולשמר את מעמד בית המשפט העליון. מדובר בהיפוך מוחלט מהקו שליווה אותו שנים ארוכות בפוליטיקה הישראלית, והוא לא מקרי. מדובר בניסיון ברור לגייס מצביעי מרכז ואת כל מי שמתנגד לממשלה הנוכחית, גם אם המחיר הוא אובדן אמון אצל חלק ממצביעי הימין שראו בו פעם נציג של המחנה הלאומי. במפלגה מציגים את זה אחרת: לדבריהם, מדובר בצורך לייצב את המערכת הפוליטית אחרי שנות משבר.

השינוי לא נעצר באידאולוגיה. הוא עבר גם לארון הבגדים. החליפה והעניבה שליוו את בנט לאורך כל תקופת כהונתו כראש ממשלה נעלמו, ובמקומן מככבת טי-שירט שחורה ומכנסי ג'ינס. המסר ברור: פחות פרוטוקול וטקסיות, יותר "עבודה" ו"ניהול". לצד שינוי התדמית, בנט מציג מה שהוא מכנה "נבחרת המנכ"ליות", צוות שאמור להדגיש את הניסיון הניהולי שלו ואת היכולת לייצר שינוי במשרדי הממשלה.

בתחום המדיני בנט לא מהסס לצאת למתקפה. הוא מתחייב להכריז על קטאר כמדינת אויב, ובמקביל תוקף שוב ושוב את נתניהו על הקשרים שיוחסו לאנשי לשכתו עם קטאר, המדינה שמילאה תפקיד מרכזי בתיווך מול חמאס. זהו אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם בנט מנסה לערער את אמון הציבור בראש הממשלה, תוך שהוא מציג עמדה נוקשה כלפי קטאר לצד הדגשת ניסיונו שלו כראש ממשלה בפועל.

המטרה של בנט ברורה: למשוך בוחרים שלא רוצים את המשך שלטון נתניהו, אבל גם לא ממש מתחברים למפלגות השמאל. זהו קהל יעד נזיל שבנט מקווה שיוכל לגייס דווקא בזכות הדימוי החדש שלו, הרחוק מהתיוג הימני שאפיין אותו בעבר.

השאלה אם המהלך הזה עובד נשארת פתוחה. סקר חדשות 14 האחרון מעניק לרשימת ביחד 11 מנדטים, בעוד שבסקרי חדשות 12 ו-13 היא זכתה ל-15 ול-14 מנדטים בהתאמה. הפערים הגדולים בין הסוקרים מלמדים שהציבור עדיין לא גיבש עמדה ברורה לגבי הרשימה החדשה, אבל גם מאששים שבנט נותר שחקן מרכזי במפה הפוליטית, בין אם אוהבים את זה ובין אם לא.

ביום הבחירות עצמו יעמדו למבחן לא רק המנדטים של רשימת ביחד, אלא גם ההימור הפוליטי כולו: האם החיבור עם לפיד, שינוי המסרים בנושא הרפורמה המשפטית והתדמית החדשה יספיקו כדי להחזיר את בנט ללשכת ראש הממשלה, או שהציבור יזהה בכל זה בעיקר תמרון אסטרטגי לקראת הקלפי.

למה זה חשוב

המנדטים שיקבל בנט עשויים להכריע אם תיווצר אלטרנטיבה אמיתית לממשלת נתניהו. ההתנגדות שלו לרפורמה המשפטית אומרת שהרכב הקואליציה הבאה ישפיע ישירות על עתיד בג"ץ, נושא שכבר עמד במרכז עימותים חריפים בין הקואליציה לבית המשפט. הבוחר יצטרך להכריע אם השינוי בעמדות בנט אמין או טקטי בלבד לקראת הקלפי.

נפתלי בנט מנסה להוכיח שאפשר לשנות צבע פוליטי בלי לאבד אמינות, אבל התוצאה הסופית תיקבע רק בקלפי.