מאחורי כל חדשות הבחירות, יש נוסחה יבשה שמכריעה הכל: מי נכנס לכנסת ומי נשאר בחוץ. שלושה מושגים, אחוז חסימה, מודד והסכמי עודפים, הם אלה שקובעים בפועל איך מתחלקים 120 המושבים בכנסת. הפעם מתמודדות על המושבים הללו 37 רשימות שונות, וכל קול שלהן נספר בקפדנות.
הכלל הראשון והקריטי ביותר הוא אחוז החסימה, שעומד על 3.25 אחוזים מכלל הקולות הכשרים. רשימה שלא מגיעה לסף הזה, נופלת החוצה מהכנסת לגמרי, גם אם מדובר בעשרות אלפי מצביעים. בבחירות לכנסת ה-25 בנובמבר 2022 נדרשו לשם כך 154,854 קולות כשרים בלבד.
הדוגמה הכואבת ביותר לכך היא מרצ. המפלגה קיבלה באותן בחירות 150,793 קולות, שהם 3.16 אחוזים מהקולות הכשרים, ונותרה מחוץ לכנסת לראשונה בתולדותיה. הפער שהכריע את גורלה עמד על כ-4,000 קולות בלבד, רגע דרמטי שהוכיח עד כמה כל קול בודד יכול לשנות את מפת הכנסת כולה.
רק אחרי שנקבע אילו רשימות עברו את אחוז החסימה, ועדת הבחירות ניגשת לשלב הבא: חישוב "המודד". זהו מספר הקולות הדרוש כדי לזכות במנדט אחד, והוא מתקבל מחלוקת סך הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את החסימה ב-120, מספר המושבים הכולל בכנסת. בבחירות הקודמות עמד המודד על 36,228 קולות למנדט.
לאחר שהמודד נקבע, מספר הקולות של כל רשימה מחולק בו, והתוצאה, בלי השארית, קובעת כמה מנדטים היא מקבלת בשלב הראשוני. בבחירות האחרונות חולקו כך 113 מנדטים מתוך 120. אבל מה קורה עם שבעת המנדטים שנותרים?
כאן נכנסת לתמונה שיטת בדר-עופר, הקרויה על שם חברי הכנסת יוחנן בדר ואברהם עופר שיזמו אותה. בשיטה הזו בודקים לכל רשימה כמה קולות יהיה שווה כל מנדט שלה אם תקבל מנדט נוסף, והמנדט העודף ניתן לרשימה שבה המספר הזה הגבוה ביותר. כך, מנדט אחרי מנדט, מחולקים כל 120 המושבים בכנסת.
השיטה הזו, שימו לב, מעניקה יתרון ברור לרשימות הגדולות. בבחירות 2022 זה בא לידי ביטוי בצורה בולטת: הליכוד לקח לעצמו לא פחות משניים מתוך שבעת המנדטים העודפים שחולקו. בדיוק בגלל זה, הסכמי העודפים הופכים לכלי קריטי עבור המפלגות הקטנות שמנסות להתחרות מול הגדולות.
הסכם עודפים הוא בעצם התחייבות מראש של שתי רשימות להיחשב כרשימה אחת בחלוקת המנדטים העודפים. אם יחד הן זכאיות למנדט נוסף, הוא יינתן לאחת מהן לפי אותה שיטת חישוב. חשוב לדעת: ההסכם תקף רק אם שתי הרשימות עברו בנפרד את אחוז החסימה, אחרת ההסכם כולו מתבטל.
לקראת הבחירות הנוכחיות נחתמו לא פחות מחמישה הסכמי עודפים שונים: הליכוד והציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה, ביחד וישראל ביתנו, ישר והדמוקרטים, וכן רע"ם והרשימה המשותפת. לעומת זאת, עוצמה יהודית, המילואימניקים ועמך ישראל בחרו להישאר ללא כל הסכם עודפים, מהלך שעלול לעלות להן ביוקר אם יהיו קרובות לגבול המנדט הנוסף.
למה זה חשוב
ברגעי ספירת הקולות הקרובה, פער של אלפי קולות בודדים יכול להכריע אם מפלגה שלמה תיכנס לכנסת או תיפול החוצה, כפי שקרה למרצ ב-2022. הסכמי העודפים עשויים גם הם להשפיע על חלוקת המנדטים האחרונים, ומפלגות בלי הסכם כזה עלולות להפסיד מושב גם אם קיבלו תמיכה דומה למתחרותיהן.
כעת, כשהקלפיות נסגרות וההצבעה מסתיימת, כל העיניים נשואות לספירת הקולות. בדיוק כמו שקרה למרצ ב-2022, גם הפעם ייתכן שהכרעות של אלפי קולות בודדים יקבעו אילו מפלגות ייכנסו לכנסת ה-26, ואילו הסכמי עודפים יצליחו להעניק מנדט נוסף למפלגה השותפה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה