הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום את מתן החסינות המשפטית לכוח הייצוב הבינלאומי שצפוי לפעול ברצועת עזה. ההחלטה התקבלה בהתאם לחוק חסינויות לארגונים בינלאומיים, והיא מהווה את הצעד המעשי הראשון ליישום ההסכמות העקרוניות שנקבעו בתוכנית 20 הנקודות של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ. תוכנית זו, שהובילה לשחרור כל החטופים, מתווה את המבנה הביטחוני החדש ברצועה, אך המהלך הנוכחי חושף בעיקר את הרצון הישראלי לשמור על שליטה ביטחונית מלאה ולמנוע דריסת רגל של גורמים עוינים.
החלטה זו כוללת את השקתו של שלב פיילוט ממוקד באזור רפיח בדרום הרצועה, והיא מעניקה מעמד מיוחד ל"מועצת השלום" הבינלאומית שהוקמה ביוזמת טראמפ, תוך אזכור מפורש של כוח הייצוב הבינלאומי (ISF). המהלך הדרמטי אושר בקבינט לאחר דיון סוער: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התנגד בתוקף והצביע נגד ההחלטה, בעוד שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', תמך בה בקולו. במקביל, מצרים פועלת באופן אקטיבי לתיאום פריסת הכוח מול הגורמים השונים וביצוע עבודות תשתית לוגיסטיות באזור הגבול.
צילום: נוצר באמצעות AIלמרות השם המרשים של כוח הייצוב הבינלאומי, בפועל מדובר בשלב זה בכוח סמלי בלבד הכולל כ-200 נציגים ממדינות ידידותיות כמו אוגנדה ומרוקו. גורם מדיני בכיר הבהיר כי מדינת ישראל עומדת על העיקרון הבסיסי לפיו צה"ל ימשיך להחזיק באופן מלא בקו הצהוב ברצועת עזה. על פי החלטת הקבינט, לא תתבצע כל נסיגה של כוחות ביטחון ישראליים מהקווים שנקבעו, כל עוד ארגון החמאס כולו לא פורק מנשקו והרצועה לא פורזה במלואה מכל תשתית צבאית.
החלטת הממשלה חושפת מערכת מורכבת של בלמים ואיזונים שנועדו למנוע מהכוח הבינלאומי להפוך למכשול לפעילות המבצעית של צה"ל, כפי שקרה בעבר בגבול הצפון עם כוחות יוניפי"ל. כוח הייצוב הבינלאומי יפעל בתיאום מלא עם צה"ל רק בתחומים שמעבר לקו הצהוב, באותם אזורים שאינם נמצאים תחת שליטה ישירה של כוחות הצבא. כדי למנוע אובדן שליטה, נקבע מנגנון פיקוח קפדני לפיו כל כניסה של כוח או נציג רשמי של הארגון הבינלאומי תדרוש אישור פרטני בכתב מצדם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער.
צילום: נוצר באמצעות AIמעבר למנגנון האישור הפרטני, הקבינט המדיני-ביטחוני קבע תקדים חשוב בכל הנוגע לזהות המדינות המשתתפות בכוח המשימה. ישראל היא זו שתחזיק בזכות הווטו המלאה ותקבע אילו מדינות רשאיות לשלוח נציגים וחיילים לרצועת עזה. על פי הקריטריונים הנוקשים שנקבעו, הכוח יורכב אך ורק ממדינות שיש להן הסכם שלום רשמי עם מדינת ישראל, ושאינן פועלות נגד ישראל או נגד בכיריה ולוחמיה בזירה המשפטית והדיפלומטית הבינלאומית. בהקשר זה, עלתה גם הסתייגות ישראלית מפורשת משילובן של מדינות עוינות, ובראשן טורקיה, בכוח המשימה הרב-לאומי.
החלטה זו משקפת גישה שמרנית ומפוכחת של הדרג המדיני, המבקש להימנע מהטעות ההיסטורית של הסתמכות על ערבויות בינלאומיות חסרות שיניים. התיאום המלא עם צה"ל, הגבלת הפעילות לאזורים שמעבר לקו הצהוב, והדרישה לווטו ישראלי על זהות המדינות המשתתפות, נועדו להבטיח כי הריבונות הביטחונית בפועל תישאר בידי ירושלים. בכך מנסה הממשלה לייצר מציאות שבה הכוח הבינלאומי מספק מענה אזרחי ולוגיסטי מסוים, מבלי לפגוע בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל ברחבי הרצועה.
בשלב הבא צפויים משרדי החוץ והביטחון לגבש את הנהלים המדויקים להגעתם של 200 הנציגים הראשונים של הכוח הבינלאומי לישראל ולרצועת עזה. ההערכות הן כי פריסת הכוח תתבצע בהדרגה, תוך בחינה מתמדת של רמת התיאום מול מפקדי צה"ל בשטח ויכולת העמידה של המדינות השותפות בתנאים המחמירים שהציב הקבינט.
צה"ל ימשיך להחזיק בקו הצהוב בעוד כניסת נציגי הכוח הבינלאומי תותנה באישור פרטני של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה