אתם בטוחים שאתם מעודכנים, נראים צעירים ואף אחד לא ינחש את הגיל שלכם? יש חדשות. זה לא הקמטים שמסגירים אתכם, זו הדרך שבה אתם עונים לטלפון.
מסתבר שיש עשרה הרגלים יומיומיים קטנים, כאלה שאפילו לא שמתם לב אליהם, שגורמים לכל צעיר בסביבה לזהות אתכם כבומר תוך שנייה. לא הבגדים, לא השיער, ההתנהגות.
קחו לדוגמה את הארנק. הטלפון שלכם כבר יודע לשלם, להציג כרטיסי מועדון ולשמור מסמכים, אבל אתם עדיין יוצאים מהבית עם ארנק עבה מלא בכרטיסים שפג תוקפם, קבלות ישנות ופתק מסתורי שאין לכם מושג למה שמרתם. ואם אתם גם מחפשים בו מטבע מדויק בקופה, המשחק נגמר.
יש לכם טלפון קווי בבית? הוא כמעט לא מצלצל, וכשכן, זה בדרך כלל מוקד מכירות או סקר. ובכל זאת אתם ממשיכים לשלם עליו כי "טוב שיהיה". לדור שגדל רק עם ניידים, קו נייח נשמע כמו פקס, דבר שהיה פעם חיוני וכיום בעיקר תופס מקום.
גם הצלצול שלכם מספר סיפור. רוב הצעירים מחזיקים את הטלפון על שקט או רטט. אתם עדיין בוחרים צלצול אמיתי, לפעמים שיר שלם, ונותנים לו להתנגן כמה שניות כי קודם צריך למצוא את הטלפון בתיק. ואם אתם עונים למכשיר צמוד לאוזן ואומרים "הלו" כמו בשיחה מלאה, אין עוד צורך בבדיקות נוספות.
יש גם את הרגע הקלאסי באוטובוס, כשמישהו צעיר מציע לכם מקום ואתם נעלבים ומסרבים, גם כשהברכיים מתחננות להפסקה. הבעיה לא בעמידה, הבעיה שמישהו החליט שאתם כבר בגיל שמציעים לו כיסא.
ומה לגבי הבידור? אם אתם צופים רק בערוצים המסורתיים ויודעים בדיוק מה משודר בכל שעה, אבל כששומעים על סדרה בנטפליקס או בדיסני פלוס שואלים "איפה זה נמצא" ו"האם צריך לשלם בנפרד", זה כבר תעודת זהות. אותו דבר עם הרדיו ברכב, כשאתם מחכים שמישהו יבחר לכם את השיר הבא במקום פלייליסט אישי.
יש עוד קלאסיקה: חתימה בסוף הודעת ווטסאפ. "תודה, אמא" או "באהבה, אבא", למרות שהנמען כבר רואה בדיוק מי שלח. זה שריד מהתקופה שמסר כתוב היה מכתב, וכיום זה בעיקר מקסים, אבל מסגיר מיד את הדור.
וכמובן, יש את הנטייה לפתוח שיחה עם כל אדם זר, קופאית, נהג אוטובוס, מישהו בתור. הדור הצעיר לעומת זאת מסוגל לעבור יום שלם בלי להחליף משפט עם אדם שהוא לא מכיר, לא מתוך עוינות אלא כי כל אינטראקציה לא מתוכננת מרגישה משימה חברתית.
אז אפשר ללבוש מכנסיים ענקיים ולשכנע את כולם שאתם מעודכנים, אבל ברגע שהטלפון בכיסוי הספר יצלצל בקול, הכול ייחשף. אוקי בומר.
עשרה הרגלים קטנים שהדור הצעיר מזהה מיד, גם אם אתם בטוחים שאף אחד לא שם לב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה