דו"ח חדש ומטריד של המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן חושף כי זיהומים פטרייתיים מסוג עובש בבתי חולים קטלניים בהרבה משסברו עד כה. שיעור התמותה מהמחלה מגיע ל45% מהחולים תוך 90 יום מהאבחון, על פי הממצאים שפורסמו השבוע.
המחקר, המכונה הראשון מסוגו שמנסה להעריך באופן שיטתי את היקף התופעה, נערך בין השנים 2020 ל2024 בארבעה מרכזים רפואיים באזור אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה. הצוות עקב אחר תוצאות מעבדה של כמעט אלף מטופלים עם חשד לזיהום עובש, ולאחר בדיקה קפדנית לפי קריטריונים רפואיים מחמירים אושרו 449 מקרים בפועל.
"זו כמעט הפעם הראשונה שיש לנו אומדן כזה", מסר ד"ר ג'רמי גולד מהמרכז האמריקני לבקרת מחלות, שהוביל את המחקר. הסיבה לכך פשוטה: זיהום פטרייתי פולשני מסוג עובש אינו מחלה שרופאים בארצות הברית מחויבים לדווח עליה לרשויות הבריאות, ולכן היקפה האמיתי נותר עלום שנים רבות.
הנתונים מציירים תמונה קשה במיוחד. כ81% מהחולים נזקקו לאשפוז מלא, ו43% טופלו ביחידות טיפול נמרץ כבר בשבועיים שקדמו לאבחון. כמחצית מהחולים נזקקו להנשמה מכנית מלאכותית כדי לשרוד את המחלה.
ממצא בולט ומטריד נוסף בדו"ח נוגע לקשר בין הזיהום הפטרייתי לנגיף הקורונה. כ13% מחולי העובש הפולשני חלו בקורונה בזמן האבחון או בטווח של עד 90 יום קודם לכן. אצל חולים אלו התוצאות היו חמורות בהרבה: 66% מהם אושפזו בטיפול נמרץ, לעומת 39% בלבד בקרב חולי עובש ללא קורונה, ושיעור התמותה בקרבם תוך 90 יום זינק ל66%, לעומת 41% באוכלוסיית ההשוואה.
הממצא המפתיע ביותר במחקר נוגע לזהות החולים עצמם. עד כה רווחה ההנחה הרפואית כי זיהומי עובש פולשניים תוקפים כמעט אך ורק אוכלוסיות מוחלשות באופן קיצוני, כגון חולי סרטן הדם, מושתלי איברים או מטופלים העוברים טיפולים כימותרפיים ממושכים. אולם הדו"ח מגלה כי 35% מהחולים לא הציגו אף אחד מגורמי הסיכון הקלאסיים. הממצא הוביל את חוקרי המרכז לבקרת מחלות לקרוא לצוותים רפואיים להגביר את הערנות הקלינית ולא לפסול אבחנה של עובש פולשני גם אצל מטופלים שאינם נמנים לכאורה על קבוצות הסיכון המסורתיות.
מבחינת סוגי הפתוגנים, פטריית האספרגילוס ממשיכה להוביל בפער ניכר ואחראית ל71% מכלל מקרי המחלה, כאשר הזן הנפוץ ביותר בקרבה מהווה 21% מהמקרים. אחריה ברשימה נמצאות משפחות הפוסריום והמוקוראלס, כל אחת בשיעור של 4%, והסצדוספוריום בשיעור של 3%. מרבית הזיהומים, 68% מהמקרים, פגעו במערכת הנשימה והריאות, אך זוהו גם פגיעות בעור וברקמות עמוקות, בסינוסים ובאף ובמערכת העצבים המרכזית.
למרות שרוב החולים, 81% מתוכם, קיבלו טיפול תרופתי אנטי-פטרייתי ייעודי, שיעורי התמותה נותרו גבוהים במיוחד. עובדה זו מלמדת, לדברי החוקרים, על הצורך הדחוף בפיתוח תרופות מתקדמות יותר ובשיפור פרוטוקולי הטיפול הקיימים.
ד"ר גולד הזהיר כי הבנת היקף הבעיה חיונית כעת משום שהיא צפויה להחמיר בעתיד. חשיפה לעובש היא תופעה חוזרת בעקבות הוריקנים, שיטפונות ואסונות טבע נוספים המושפעים משינויי האקלים. ד"ר ג'פרי ג'נקס, חוקר מחלות זיהומיות מאוניברסיטת דיוק שלא היה מעורב במחקר, תמך בהערכה זו ומסר: "אני מסכים שתדירות הזיהומים הפטרייתיים צפויה לעלות עם שינויי האקלים". שני החוקרים הסכימו כי מדובר במחלה מסוכנת ונפוצה הרבה יותר משהיה ידוע עד כה, המחייבת עירנות רפואית גוברת, וכי יידרשו מחקרים נוספים באזורים אחרים בארצות הברית כדי להעריך את היקף התופעה ברמה הארצית.
תמונת המצב שמתגלה בדו"ח מציבה אתגר חדש בפני מערכות הבריאות ברחבי העולם, ומחייבת בחינה מחודשת של פרוטוקולי האבחון והטיפול בזיהומים פטרייתיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה