משבר החינוך: ראשי רשויות ומומחים התאגדו ודורשים תוכנית הצלה

המערכת נמצאת על סף קריסה, כך לפחות טוענים עשרות ראשי רשויות, מנהלי בתי ספר וחוקרים שהתאחדו הבוקר תחת קואליציה חדשה בשם "הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי". המטרה: להפוך את משבר החינוך לסוגיה מרכזית בבחירות הקרובות, ולחלץ מכל מפלגה התחייבות ברורה לפעולה.

ההקמה מגיעה על רקע נתונים מטלטלים שנחשפו בימים האחרונים. סקר חברתי חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי 51% מהציבור הישראלי מעריכים את תפקוד מערכת החינוך באופן שלילי, ורק 42% מדרגים אותה חיובית. עוד עולה כי כמחצית מהציבור בלבד סבורים שהמערכת מספקת שירותים באופן שוויוני לכל האוכלוסייה. כשנשאלו הישראלים איזה שירות ציבורי הם היו מתחילים לשנות ראשון, החינוך הוביל את הרשימה, לפני הבריאות, הביטחון והמשטרה.

בקואליציה החדשה חברים דמויות בולטות מהחינוך ומהשלטון המקומי: רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי ממרכז מנור, שירלי רימון ברכה מקרן הדור הבא, ד"ר אריאל לוי מהמועצה לחינוך ממלכתי-עברי ופרופ' מנואל טרכטנברג. לצדם חתמו על המהלך ראשי רשויות כמו ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, ראש עיריית הרצליה יריב פישר, ראשת המועצה האזורית גזר רותם ידלין וראש המועצה המקומית דלית אל-כרמל רפיק חלבי.

"הממשלה האחרונה הביאה לשיאה שנים של הזנחת החינוך הממלכתי, והעמיקה את האפליה הקשה שלו מול החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי", אמר הוד. "הממשלה הבאה חייבת להפוך את הכיוון ולהציב את החינוך הממלכתי בראש סדר העדיפויות הלאומי. אנחנו קוראים לכל המפלגות המבקשות להוביל שינוי פוליטי להתחייב גם לשינוי חינוכי".

ידלין, מצידה, תיארה מציאות יומיומית קשה בשטח. "כראשת רשות, אני פוגשת מדי יום את הפערים התקציביים ואת האתגרים המורכבים שאיתם אנחנו מתמודדים בניהול מערכת החינוך, ממחסור בכוח אדם ועד הצורך ביציבות פדגוגית", אמרה. "החינוך הממלכתי הוא לא הערת שוליים במערכת הבחירות, אלא התשתית לעתיד של הילדים של כולנו".

הקואליציה מתכוונת לדרוש מכל מפלגה המבקשת את אמון הציבור להציג מועמד ראוי לתפקיד שר החינוך, להתחייב להקמת מועצה לאומית לחינוך ומועצה לחינוך הממלכתי-עברי, ולהבטיח שוויון תקציבי בין כל זרמי החינוך. הדרישות צפויות להיכנס כתנאי מפורש במשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה הבאה. "לא נסתפק עוד בסיסמאות על חשיבות החינוך", אמרה טביביאן מזרחי. "משבר החינוך אינו גזירת גורל, אלא תוצאה של שנים שבהן החינוך נדחק לתחתית סדר העדיפויות".

במקביל למאבק הציבורי, המדינה עצמה מנסה לתת מענה חלקי לאחד הבעיות המרכזיות: המחסור החריף בכוח הוראה. משרד החינוך, משרד העלייה והקליטה וארגון "נפש בנפש" חשפו תוכנית לאומית ראשונה מסוגה, שמטרתה להביא לישראל מאות מורים זכאי חוק השבות מארצות הברית וקנדה. התוכנית מבוססת על המודל שהוכיח את עצמו בתחום הרפואה, שבו עלו לישראל למעלה מאלף רופאים מרחבי העולם בתוך שנתיים.

שר החינוך יואב קיש אמר כי "המחסור במורים הוא אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך, ואנחנו מחויבים להתמודד איתו בכל הכלים העומדים לרשותנו". שר העלייה והקליטה אופיר סופר הוסיף כי "כאשר המדינה מסירה חסמים, פועלת באופן אקטיבי לקידום ההכרה המקצועית ומלווה את העולים עד להשתלבות מהירה בתעסוקה, התוצאות מדברות בעד עצמן".

לא כל התוכניות הממשלתיות מתקבלות בברכה. גורמים במערכת החינוך מתריעים על מהלך מקביל של משרד האוצר, שמבקש להעביר סמכויות נרחבות מהמשרד אל הרשויות המקומיות, כך שהן יעסיקו את המורים בעצמן. המבקרים חוששים כי המהלך יוביל להפרטה ולהעמקת הפערים בין רשויות חזקות לחלשות, שיתקשו לספוג את האחריות ויפנו לרשתות חינוך פרטיות.

עם פתיחת שנת הלימודים בעוד כחודש, נראה כי החינוך הממלכתי נכנס לבחירות הקרובות כשדה קרב פוליטי של ממש. הקואליציה החדשה כבר מבטיחה לפרסם ניירות עמדה ולקיים כנסים ציבוריים, ומצפה מכל מפלגה להוכיח שהחינוך אינו רק סעיף בסדר היום, אלא עתידה של המדינה.