נציב התלונות נגד השופטת אגמון-גונן: חרגה מכללי האתיקה

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, קבע כי התנהלותה של השופטת מיכל אגמון-גונן, שמכהנת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חרגה מכללי האתיקה השיפוטית. הקביעה מתייחסת לפעילותה בקבוצת וואטסאפ של שדולת הנשים, שבה חברות יותר מ-500 משתתפות.

הנציב קיבל שורת תלונות שהוגשו נגד השופטת, ובהן טענות על עצם חברותה הפעילה בפורום, על פרסום מודעה שאליה צירפה את המילים "לטיפולכן", ועל המלצה פומבית שנתנה על עורך הדין תומר ורשה, המופיע בפניה, שאותו תיארה כ"הכי טוב". ההמלצה נמחקה בהמשך מהקבוצה.

קולה קבע בהחלטתו כי "פורום המונה למעלה מ-500 משתתפות אינו יכול להיחשב מרחב פרטי או סגור במידה המצדיקה התבטאות של שופטת כאילו מדובר בשיח פרטי". לדבריו, בקבוצה מתקיים גם שיח בנושאים פוליטיים וציבוריים שנויים במחלוקת, לעיתים בלשון בוטה, ושדולת הנשים עוסקת בין היתר בקידום מדיניות באמצעות כלים משפטיים וביזום פעילות משפטית וציבורית. בנסיבות אלה, כך קבע, "חברות פעילה של שופטת מכהנת בפורום אינה מתיישבת עם חובות האיפוק והריסון המוטלות על שופטים".

עם זאת, הנציב הבהיר כי אין בהחלטתו ביקורת על שדולת הנשים, על מטרותיה או על פעילותה. הקושי, לדבריו, נובע מחברותה של שופטת מכהנת בגוף המזוהה עם יזום הליכים משפטיים ופעילות בסוגיות שנויות במחלוקת ציבורית.

לגבי המודעה שבה השתמשה במילים "לטיפולכן", קבע קולה כי בהקשר שבו נכתבו הדברים, אין מדובר בשיתוף מידע בלבד, אלא בכיתוב שעשוי להתפרש כהנעה של חברות הפורום לפעולה נגד גורם חיצוני. "שימוש בלשון המניעה לפעולה בפורום המצהיר על רצונו לפעול נגד אפליה מגדרית עלול להפוך את השופטת לשותפה אסטרטגית בייזום מהלכים שיפוטיים", נכתב בהחלטה. לדבריו, התנהלות כזו עלולה לטשטש את הגבול הנדרש בין התפקיד השיפוטי לפעילות ארגוני החברה האזרחית.

ביקורת נפרדת וברורה הופנתה גם למקרה ההמלצה על עורך הדין תומר ורשה. קולה קבע כי המלצה פומבית של שופטת על עורך דין המופיע בפניה, ובפרט תיאורו כ"הכי טוב", אינה ראויה ועלולה ליצור מראית עין של העדפה, ולפגוע באמון הציבור בשוויון בין בעלי הדין ובאי משוא הפנים השיפוטי. "העובדה שהפרסום נעשה, לדברי השופטת, בשל טעות טכנית אינה מאיינת את הפגם האתי שנוצר", נכתב.

אגמון-גונן דחתה את הטענות במהלך הבירור. לדבריה, מדובר בפורום מקצועי וסגור של משפטניות שנועד להחלפת ידע ולקידום שוויון מגדרי. באשר למודעה טענה כי ביקשה לעורר שיח פנימי על ייצוג מגדרי סטריאוטיפי ולא לקרוא לפעולה. את ההמלצה על עורך הדין הסבירה כטעות טכנית: לדבריה, ההודעה נועדה להישלח באופן פרטי אך נשלחה בטעות לקבוצה כולה, ואין לה זיקה אישית או עסקית לעורך הדין. הנציב קיבל את ההסבר הזה בנוגע למחיקת ההודעה וקבע שלא נעשתה מתוך כוונה להעלים ראיות.

במהלך הבירור נבדקה גם הודעה נוספת שבה סייעה השופטת, באמצעות בתה, בהפניה למשרה משפטית. גם בעניין זה ציין הנציב כי שימוש במעמד השיפוטי לקידום עניינו של אדם אחר עלול לעורר קושי לפי כללי האתיקה לשופטים.

למרות כל הממצאים, קולה קבע כי מכלול הפגמים אינו מצדיק המלצה על הליך משמעתי או על סיום כהונתה של השופטת. הוא הורה למנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, להסב את תשומת לבה של אגמון-גונן לכך שמוטב שתעזוב את הקבוצה ותנתק ממנה כל זיקה. אגמון-גונן מכהנת בבית המשפט המחוזי מזה כשני עשורים, לאחר ששימשה כרשמת בבית המשפט העליון וכעוזרת משפטית לנשיא בדימוס אהרון ברק. היא ידועה כשופטת שמקבלת החלטות שנחשבות אנטי-ממסדיות, ופסיקותיה בוטלו לא פעם על ידי בית המשפט העליון, בהם התיק הפלילי בפרשת בזק ותביעת תושבי כפר עמל.

בנוסף להחלטה הפרטנית, המליץ הנציב למנהל בתי המשפט לשקול גיבוש כללים ברורים להשתתפות שופטים ברשתות חברתיות ובפורומים מקוונים, ולחדד בפני כלל השופטים את האיסור והקושי הכרוכים במתן המלצות פומביות על עורכי דין.