שבוע שלם מתחת לפני האדמה, ותקווה חדשה מתעוררת בנפאל. 46 עובדים של תחנת כוח הידרואלקטרית שנלכדו במנהרה עמוקה בעקבות השיטפונות הקטלניים, עשויים עדיין להיות בחיים. כך העריך היום בכיר ברשות החשמל הנפאלית בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס.
"אנחנו בטוחים מאוד שהם עדיין בחיים לאחר שבוע, משום שיש להם מזון ומים במבנה", אמר אמשו קיראן שאהי, חבר מועצת המנהלים של רשות החשמל. לדבריו, העובדים הסתגרו ככל הנראה בחלל דמוי חדר בתוך המנהרה, שם מאוחסנת אספקה שיכולה לאפשר להם לשרוד ימים רבים מתחת לפני השטח.
עם זאת, חשוב להבהיר: עד כה לא נוצר קשר ישיר עם הלכודים, ולא התקבל מהם כל סימן חיים. ההערכה האופטימית מבוססת בעיקר על מבנה המנהרה, מיקומם המשוער של העובדים והאספקה שאמורה להימצא במקום, ולא על אימות ממשי של מצבם.
מוקד החילוץ הוא תחנת הכוח ראסווגאדהי, מתקן בהספק של 111 מגה-ואט השוכן בעמק הררי במחוז רסווה, כחמישה קילומטרים מהגבול עם סין. לפי שאהי, זו התחנה היחידה באזור שבה ניתן כרגע להתקדם רגלית בתוך המנהרה. כוח של צבא נפאל נכנס אליה לפני כשלושה ימים אך לא הצליח לאתר את החדר שבו אמורים העובדים להימצא. "עכשיו אנחנו נכנסים שוב", הודיע שאהי.
לפי דיווח בעיתון הנפאלי "נגריק ניוז", בין 46 הנעדרים ארבעה עובדים סינים ו-42 אזרחי נפאל. שישה עובדים שהצליחו להימלט סיפרו כי במנהרה מותקנים צינורות אוורור גדולים וכי יש בתוכה מים. עם זאת, החשמל במקום נותק, וקיים חשש כבד שמים, בוץ ופסולת חדרו דרך פתח המנהרה ומונעים מהלכודים לצאת בכוחות עצמם.
מעבר לראסווגאדהי, מנוהל מבצע חילוץ ענק שבו משתתפים צוותים מהודו, מסין, מקוריאה הדרומית ומאוסטרליה, בעזרת ציוד טכנולוגי מתקדם כולל רחפנים המצוידים במצלמות תרמיות. אלא שהרחפנים לא הובילו עד כה לגילוי ניצולים, ובימים הקרובים מתכננים הצוותים להכניס למנהרות ציוד האזנה מתקדם שיאפשר לקלוט אותות חיים.
המצב מורכב במיוחד באזורים אחרים, ובראשם תחנת הכוח טרישולי 3A, שם עשויים להיות לכודים כ-40 עובדים נוספים. שכבות עבות של בוץ מנעו במשך כמעט שישה ימים אפילו את איתור הכניסה למנהרה באתר. משפחות הלכודים מתריעות כי מבצעי החילוץ מתנהלים לדעתן באיטיות מדאיגה. "שמענו שתחנת הכוח התת-קרקעית בטוחה, ולכן אנחנו ממשיכים להאמין שיש שם אנשים חיים", סיפרה אישה שבעלה נמנה עם הלכודים, ודרשה מהרשויות להשתמש בציוד מתקדם ובמשאבות חזקות לפינוי המים והבוץ.
האסון כולו פרץ ב-26 באוגוסט, כשקרחון עצום בהרי ההימלאיה קרס וגרם למפולת אדירה של בוץ, סלעים וקרח שזרמה במהירות של יותר מ-180 קילומטרים לשעה. הזרם ההרסני מחק כפרים שלמים, גשרים, כבישים ותחנות כוח, וניתק קהילות שלמות מהעולם. לפי העדכון האחרון, מספר ההרוגים בנפאל ובטיבט חצה את ה-1,130, ולמעלה מ-4,500 בני אדם עדיין נעדרים, בהם כ-590 אזרחים זרים מ-39 מדינות שונות.
בין הנעדרים נמנים גם שני אזרחים ישראלים: קטרינה (קטיה) סאקוביץ', בת 41, בעלת אזרחות ישראלית ובלארוסית שאינה מתגוררת בישראל, שנעלמה באזור מעבר הגבול בעת מסע להר קאילאש הקדוש. הישראלי השני הוא רון כהן, בן 61, שטייל באזור כחלק מקבוצת מטיילים מאורגנת. קונסוליית ישראל בקטמנדו והמחלקה לישראלים במצוקה בחו"ל במשרד החוץ נמצאות בקשר רציף עם משפחותיהם, וחברת הביטוח הראל אף שלחה צוות חילוץ עצמאי לאזור.
לפי אומדן ראשוני של תוכנית הפיתוח של האו"ם, האסון הותיר מאחוריו לפחות 2.2 מיליון טונות של הריסות, כמות השווה למשקלם של שישה בנייני אמפייר סטייט. בשל היקף ההרס העצום, ראש ממשלת נפאל הודיע כי מוקד הפעילות עובר בהדרגה ממבצעי חיפוש והצלה לכיוון של שיקום ובנייה מחדש. במקביל, משפחות שאיבדו תקווה החלו לערוך הלוויות סמליות לקרובים שגופותיהם טרם נמצאו, וגופות שלא זוהו נקברות בקברי אחים זמניים לאחר איסוף דגימות DNA.
בעוד ברוב מוקדי החיפוש דועכת התקווה למצוא ניצולים נוספים, ברשות החשמל הנפאלית ממשיכים להאמין שברסווגאדהי עדיין מתנהל מבצע הצלה של ממש. כל עוד לא הגיעו הכוחות אל החדר התת-קרקעי, יש בסיס לתקווה שעשרות בני אדם נמצאים בו בחיים, ממתינים לחילוץ שיביא אותם בחזרה אל האור.
תקווה עדיין קיימת: 46 עובדים ממתינים לחילוץ במנהרה בנפאל, שבוע אחרי האסון שגבה למעלה מ-1,100 חיים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה