הזינוק בנטישת הרופאים: משרד הבריאות מקים כוח משימה להחזרתם

משרד הבריאות מקים כוח משימה ייעודי שיפעל לשמירת הקשר עם רופאים ישראלים שעזבו את הארץ ועברו להתגורר ולעבוד בחו"ל, בניסיון לעודד את חזרתם למערכת הבריאות בישראל. ההודעה נמסרה בכנס לציון יותר משלושה עשורים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שנערך בירושלים, על רקע נתונים מדאיגים על גל עזיבה של רופאים ישראלים בשנים האחרונות.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב אמר בכנס כי "אנחנו ערים לכך שרופאות ורופאים רבים בחרו בשנים האחרונות להעתיק את חייהם מחוץ לישראל. אנחנו לא מתעלמים מכך ונעשה כל שביכולתנו לגרום להם לחזור ולבחור לעבוד במערכת הישראלית". לדבריו, כוח המשימה החדש יקשר בין הרופאים הישראלים בחו"ל לבין משרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים, במטרה להבטיח להם שהדלת פתוחה לחזרה.

מנכ"ל משרד הבריאות פנה גם באופן ישיר לרופאים השוהים כיום בחו"ל וקרא להם לשקול לחזור. "תבחרו במערכת הישראלית", אמר. "אנחנו מחויבים לשמור על המקצועיות ועל הענייניות שלה, ושתהיה כזאת שתאפשר לכם למצות את היכולות המקצועיות שלכם ולחיות חיים בעלי משמעות". לדבריו, במשרד מזהים כי צעדים כמו הקצאת זמן למחקר ותכנון מסלולי קריירה עשויים להקל על חלק מהרופאים לשקול חזרה לישראל.

ההודעה מגיעה בעקבות מחקר מקיף שערכו פרופ' איתי אטר, פרופ' נתאי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב, המבוסס על הצלבת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עם קובץ רישיונות העיסוק ברפואה של משרד הבריאות. על פי הממצאים, בשנים 2023 עד 2025 שהו מחוץ לישראל למשך שנה לפחות כ-1,370 רופאים, זינוק של 94% לעומת 705 הרופאים שעזבו בתקופה המקבילה עשור קודם לכן.

הפילוח לפי התמחות מגלה שיעורי עזיבה גבוהים במיוחד בקרב כירורגים ורופאי עיניים, עור ואף-אוזן-גרון, ובקרב רופאים מתחת לגיל 60 בתחומים אלה שיעור העוזבים מזנק לכ-9%. נתון נוסף שמדאיג את החוקרים הוא העלייה בשיעור הרופאים הוותיקים בין העוזבים, כ-20% מכלל העוזבים הם בני 45 ומעלה, לעומת 14% בלבד בעשור הקודם. גם לאחר קיזוז רופאים ששבו לישראל, המדינה איבדה בשנים 2023 ו-2024 כ-255 רופאים בממוצע בשנה, כמעט פי חמישה מהממוצע השנתי בעשור שקדם למלחמה.

פרופ' אטר הזהיר בחדות: "מאז שנת 2023 מדינת ישראל מאבדת את האנשים הכי טובים שלה. אם חלילה המגמה הזאת תימשך, גובר החשש לנזק בלתי הפיך לחוסנה של ישראל". בראיון נפרד לפודקאסט תיאר אטר את החשש ממדרון חלקלק: "עלול להיווצר תהליך שבו החזקים עוזבים, ואלה שנשארים מאחור נושאים בנטל, ובהמשך אולי גם הם עוזבים".

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומשלים את הנתונים על עזיבת הרופאים הוותיקים, מצא כי גם הדור הבא של הרופאים בישראל שוקל לעזוב. כמחצית מהרופאים המתמחים בישראל מתכננים לעבור לחו"ל, ו-28.6% מהם כבר נקטו צעדים מעשיים לקראת המעבר, נתון שמלמד כי אין מדובר בהצהרת כוונות בלבד. הסיבות המרכזיות שעולות מהמחקר הן שכר נמוך, עומס שעות עבודה ותחושת איום מהמצב הפוליטי במדינה, כשהמגמה בולטת בייחוד בהתמחויות כירורגיה והרדמה. החוקרים באוניברסיטת בן-גוריון הזהירו כי לפני ישראל ניצב "אתגר לאומי ראשון במעלה".

מעבר לכוח המשימה להחזרת הרופאים, התייחס מנכ"ל משרד הבריאות גם לצד השני של המשוואה, הגדלת כוח האדם הרפואי במקור. לדבריו, מספר הסטודנטים המתחילים לימודי רפואה עלה מפחות מ-1,000 בשנת 2022 לכ-1,550 בשנת הלימודים האחרונה, והיעד שהציב המשרד הוא להגיע ל-1,700 סטודנטים בשנת 2027 ול-2,000 סטודנטים בשנת 2030. בר סימן טוב ציין גם כי ישראל הגיעה ליעד של שבע אחיות לכל אלף תושבים.

בנאומו הציב מנכ"ל משרד הבריאות קו אדום נוסף, סביב האופי הציבורי של מערכת הבריאות, והזהיר מפני חדירת שיקולים מסחריים לניהול ולבעלות על גופים במערכת. "זו מערכת שמשאבים בה צריכים להיות מושקעים בשיפור השירות ובהשקעה בתשתיות, ולא בדיבידנדים", אמר. הוא הוסיף כי אם אינטרסים מסחריים ושיקולי רווח יקבלו משקל מרכזי בקבלת ההחלטות במערכת הציבורית, ישראל עלולה לפגוע "במפעל החברתי החשוב והמצליח ביותר" שלה.

בכנס נוסף שנערך לציון שלושים שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי הזהירו ראשי מערכת הבריאות כי המחסור ברופאים צפוי להחריף בשנים הקרובות. מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, סיגל דדון לוי, ציינה כי הגידול הדמוגרפי באוכלוסייה עומד על 20%, בעוד שמספר הרופאים גדל רק ב-15%, וכי פתרונות משמעותיים לבעיה יתחילו להיראות רק בשנת 2031. לדבריה, יש צורך באומץ להאציל סמכויות לאחיות ולהרחיב את השימוש בטכנולוגיה, כולל בינה מלאכותית ורפואה מרחוק. מנכ"ל שירותי בריאות כללית, פרופ' איתן ורטהיים, הזהיר בתורו כי בלי הגדלת כוח האדם לא ניתן יהיה לשרת את מלוא הציבור, בעיקר בתחום הפסיכיאטריה, וקרא להציב את תחום הבריאות בעדיפות לאומית עליונה.