על קברי המונים: סוריה תקים נמל תעופה פרטי באתר הוצאות להורג

שדה תעופה שבו הוצאו להורג עשרות עצירים בעינויים ובחשאיות מוחלטת, עומד להפוך למרכז טיסות פרטיות ומטוסי יוקרה. כך מתכננת הממשלה הסורית לעשות עם שדה התעופה הצבאי הישן במזה, שנמצא בדמשק, במסגרת מהלך שמעורר זעם וסערה ציבורית.

רשות התעופה האזרחית בסוריה הודיעה בשבוע שעבר כי היא מתכננת לסווג מחדש את שדה התעופה למטרות שימוש אזרחי מוגבל, בעיקר טיסות פרטיות ומנהלים בכירים, כך שישלים את פעילות שדה התעופה הבינלאומי של דמשק. על פי הדיווחים, עבודות פינוי הריסות ושדרוג תשתיות כבר החלו בשטח.

מסמכים חדשים שהגיעו לידי ארגון זכויות האדם הסורי-אמריקאי חושפים תמונה קשה: קצינים בכירים בחיל המודיעין של חיל האוויר הסורי אישרו כבר בשנת 2012 את השימוש בשדה התעופה במזה כאתר להוצאות להורג של עצירים שנידונו למוות בבתי דין שדה צבאיים. אחד המסמכים אף הציע להעביר את ההוצאות להורג מכלא סדנאיא הידוע לשמצה אל מזה, בנימוק שמדובר ב"מתחם ביטחוני סגור" הקרוב לדמשק.

מהתכתובות עולה כי גורמים במשטר הורו על בניית במה בתוך אחד מהאנגרים, ביקשו חבלי ניילון, והנחו כי כל העבודה תתבצע "בסודיות מוחלטת" תחת פיקוח המודיעין הצבאי. במהלך שנת 2025 זיהה הארגון שני אתרי קבר חשודים שקשורים לאנשים שמתו במהלך מעצרם במזה, שם לפי הערכות מתו יותר מ-1,150 עצירים, חלקם הוצאו להורג וחלקם מתו מעינויים והזנחה.

בחודש יולי 2025 שלח הארגון מכתב לוועדה הלאומית הסורית לענייני נעדרים, ובו מסר את הקואורדינטות המדויקות של שני אתרי הקבר החשודים בתוך שטח שדה התעופה, וקרא לרשויות לעצור כל עבודת בנייה או חפירה עד לביצוע חקירה. הוועדה השיבה אז כי אין כל תוכנית בנייה או שיפוץ במזה. אך לאחר שהתוכנית לפיתוח השדה פורסמה, שלח הארגון מכתב נוסף ב-8 בספטמבר, שבו הזהיר כי חפירות ועבודות פינוי עלולות לפגוע בשרידי אדם ובראיות קריטיות לזיהוי הקורבנות. לדבריו, טרם התקבלה תגובה למכתב השני.

עמר מטר, מייסד מוזיאון בתי הכלא הסוריים, ארגון גרמני שמתעד מתקני מעצר בסוריה כולל אלה שבמזה, אמר כי התוכנית משקפת חוסר כבוד כלפי משפחות סוריות שעדיין לא קיבלו תשובות על גורל יקיריהן שנעצרו בתקופת אסד. "להקים שדה תעופה עסקי במקום שעשוי להכיל קברי המונים, בלי חקירה מקדימה יסודית, בלי הגנה על השטח, בלי חיפוש אחר הנעדרים ושרידיהם, ובלי שימור ראיות, זו התנהגות של רשלנות קיצונית וזלזול", אמר.

מעבר לסוגיית הקברים, מתלקח גם סכסוך ותיק על זכויות הקרקע. שדה התעופה נבנה על אדמות ששייכות למאות אזרחים פרטיים בשטח כולל של כ-2.76 קילומטרים רבועים, כך עולה מרישומי קרקעות של עיריית מועדמייה. פקיד עירייה לשעבר, שביקש להישאר בעילום שם, מסר כי צווי הפקעה הוצאו בדיעבד כדי להכשיר את השימוש הממשלתי בקרקעות כשהשדה נבנה בשנת 1956, וכי בעלי האדמות מעולם לא קיבלו פיצוי.

יום לאחר פרסום תוכנית הפיתוח, יצאו תושבי מועדמייה להפגין ברחובות. אחד ממארגני המחאה, שהזדהה בשם אבו חאלד, אמר: "אנחנו מברכים על השקעות, אבל אנחנו צריכים לשבת סביב השולחן ולדון בחלק שלנו עם המשקיעים, לא עם המדינה. יש לנו זכות מתועדת לאדמה הזאת".

הפרשה מגיעה על רקע קריאות בינלאומיות שמכוונות לסוריה בנוגע לרכוש שהופקע בתקופת אסד. בתחילת החודש פנו מומחי זכויות קרקע מטעם האו"ם לממשלה הסורית, וקראו לה להשעות ולבטל חוקים שלטענתם אפשרו הפקעת רכוש שיטתית תחת אסד, וכן להקים מנגנונים להשבת הרכוש לבעליו החוקיים או לחלופין לפצות אותם באופן הולם.

רשות התעופה האזרחית הסורית, הוועדה הלאומית לנעדרים ומשרד הביטחון הסורי, שמפעיל כיום את השדה, לא הגיבו לפניות בנוגע לחששות מקברי ההמונים ומזכויות הקרקע. דובר רשות התעופה מסר בהודעה רשמית כי שיפוץ השדה יתחשב באזור העירוני הסובב ובסוגיות המשפטיות והחברתיות הרלוונטיות, אך לא התייחס באופן ישיר לא לקברים ולא לזכויות הקרקע. בינתיים, עדיין לא ידוע מי יהיה הגורם שיבצע בפועל את פיתוח השדה.

הפרשה נותרת פתוחה, כשארגוני זכויות אדם ותושבי האזור ממתינים לתגובת הרשויות וממשיכים לדרוש חקירה מקדימה לפני כל עבודת בנייה בשטח.