זעם במשמרות המהפכה על שר החוץ האיראני: נפגש עם שליחו של טראמפ

סערה חריגה פרצה בטהרן. סוכנות הידיעות תסנים, המזוהה עם משמרות המהפכה, יצאה היום (רביעי) בהתקפה חזיתית על שר החוץ האיראני עבאס עראקג'י, בעקבות דיווחים על פגישה שקיים בניו יורק עם השליח האמריקני סטיב ויטקוף. לפי הסוכנות, השר פעל ללא כל סמכות וללא אישור מהגורמים האחראים על קביעת המדיניות החוץ של איראן.

בתסנים טענו כי הפגישה עם ויטקוף בוצעה ללא תיאום עם המועצה העליונה לביטחון לאומי ומגורמים בכירים נוספים במשטר. הסוכנות דחתה מכל וכל את הטענה שהמהלך התבצע במסגרת מנדט שניתן למשלחת האיראנית, ודרשה מעראקג'י להסביר "על סמך איזו סמכות" החליט לקיים מגע ישיר עם האמריקנים.

הביקורת נשענת בעיקר על דבריו של מוחסן רזאאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, שהבהיר כי ההנחיה הרשמית הייתה להעביר מחדש, באמצעות מתווכים בלבד, את שבעת התנאים שהציבה איראן לוושינגטון. לדבריו, התנאים כבר הועברו קודם לכן דרך קטאר ופקיסטן, ולא ניתן אישור לחרוג מהמסלול העקיף הזה. בתסנים פירשו את דבריו כהוכחה חותכת לכך שעראקג'י פעל על דעת עצמו.

הדרמה לא נעצרה בטהרן. גם בפרלמנט האיראני דרשו חברי ועדת החוץ והביטחון לקבל הבהרות דחופות באשר לזהות הגורם שאישר את המגע עם ויטקוף. הסוכנות תסנים דרשה מעראקג'י לתת דין וחשבון "בפני הגורמים הרלוונטיים ובפני העם האיראני", וטענה כי מדובר במהלך המנוגד לאינטרסים הלאומיים.

הסערה מגיעה יום אחרי שהטלוויזיה הממלכתית האיראנית דיווחה כי עראקג'י נפגש עם ויטקוף בשולי עצרת האו"ם, בעקבות בקשה אמריקנית. לפי אותו דיווח, מטרת הפגישה הייתה להעביר לוושינגטון את תנאי טהרן לפתיחת מצר הורמוז: הסרה מיידית של המצור הימי, שחרור נכסים איראניים מוקפאים והפסקת הלחימה במה שאיראן מכנה "חזיתות ההתנגדות". אלא שמאז פורסמו גרסאות סותרות: דובר משרד החוץ האיראני מסר כי המגעים התנהלו בפועל דרך מתווכים קטארים בלבד, ואילו ויטקוף עצמו תיאר שיחות ממושכות שבהן המתווכים עברו הלוך ושוב בין המשלחות. הנשיא טראמפ, מצדו, תיאר שיחה שנמשכה כשלוש שעות וכינה אותה "פרודוקטיבית".

הבלגן הדיפלומטי בטהרן מתרחש בדיוק כשוושינגטון מהדקת את הלחץ הכלכלי על איראן עד למחנק. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט מסר בראיון לרשת פוקס ניוז כי כ-80% עד 90% מטיסות החוץ של איראן הושבתו בעקבות סבב הסנקציות החדש, ואף עקץ ותהה "איך הנציגים האיראנים באו"ם הולכים לחזור הביתה". לדבריו, מדובר במבצע אמריקני שמכונה "Economic Outcast", שבמסגרתו הוזהרו חברות תעופה, ספקי דלק ונותני שירותים במדינות זרות כי כל שיתוף פעולה עם חברות תעופה איראניות עלול לחשוף אותם לסנקציות משניות מצד וושינגטון.

איראן לא נשארה חייבת. רזאאי הזהיר בצורה חריגה כי אם מדינות שכנות ישתפו פעולה עם ארה"ב בניסיון לקרקע מטוסים איראניים, שדות התעופה שלהן "יהפכו לבלתי מתפקדים". "אם תעמדו לצד ארצות הברית, אנחנו לא נעמוד מנגד ונצפה", אמר, במה שנתפס כאיום ישיר על יציבות האזור כולו.

בסנט הרחיב גם על החזית הימית: לדבריו, הצי האמריקני מסייע להעביר בין 10 ל-17 מיליון חביות נפט ביום דרך מצר הורמוז, לעומת כ-20 מיליון חביות ביום לפני העימות, זאת תוך שהמצור על הנמלים האיראניים נמשך במלוא עוצמתו. גורמים בענף הספנות וחוקרים עצמאיים הציגו הערכות נמוכות יותר, כך שהנתונים האמריקניים נותרו שנויים במחלוקת. בסנט הוסיף כי מכליות הדלק העוברות במצר עדיין נתונות תחת איום תקיפה מתמיד מצד טהרן, וכי "הצי הגדול שלנו חוסם אותם".

על רקע כל זה, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בחר להקרין עוצמה מעל בימת עצרת האו"ם, והצהיר כי מדינתו לא תיכנע: "הם למדו שאי אפשר לגרום לאיראן להיכנע. אנחנו לא מפחדים ממלחמה. נעמוד להגנת איראן האהובה שלנו עד נשימתנו האחרונה". במקביל ניסה נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה לקדם ערוץ הידברות נפרד, ושוחח עם פזשכיאן בקריאה לשוב לשיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהשיב את חופש השיט במצר הורמוז.

התמונה שמצטיירת היא של משטר קרוע בין הצורך הדחוף בהקלה כלכלית לבין הפחד הפנימי מכל צעד שייראה ככניעה לוושינגטון. עראקג'י ניצב כעת במוקד חקירה פוליטית פנימית, בעוד שהלחץ האמריקני, על פי ההצהרות בוושינגטון, רק צפוי להתגבר בשבועות הקרובים.