איראן לוחצת על שלוחותיה לתקוף בישראל, צה"ל נערך להסלמה

איראן פועלת סביב השעון לשכנע את שלוחות הטרור שלה במזרח התיכון לבצע פיגוע משמעותי נגד ישראל. כך נמסר ממקורות המעורים בפרטי ההיערכות הביטחונית, לפיהם ההערכה הרווחת היא שהלחימה תחודש, וסימן השאלה היחיד הוא מה יהיה הגורם שיצית אותה מחדש.

על פי המידע שנמסר, הבחירות הקרובות אינן מהוות שיקול בדיונים המקצועיים המתקיימים בישראל. הדיונים, כך נטען, מתמקדים אך ורק במה שנכון ביותר לביטחון אזרחי ישראל, ללא קשר ללוח הזמנים הפוליטי.

מה קדם לזה

ב-3.9.2026 אמר נתניהו כי ישראל פועלת להפלת המשטר באיראן, שלדבריו נמצא "על כרעי תרנגולת". ב-10.9.2026 דיווחנו כי סוכנות האנרגיה האטומית זיהתה פעילות מתמשכת באתר תת-קרקעי ליד נתנז, וטראמפ איים כי ארה"ב עשויה לתקוף גם אותו. ב-17.9.2026 אמר סגן הנשיא ג'יי די ואנס כי מדיניות החוץ של ארה"ב במזרח התיכון לא תהיה כפופה לישראל.

במקביל, רמת הכוננות בישראל מתגברת. צה"ל נערך לאפשרות של חזרה ללחימה בתוך זמן קצר, ובמערכת הביטחון עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות באיראן. גם בטהרן נערכים לאפשרות של עימות נוסף, כאשר איראן פועלת לשקם את יכולותיה הצבאיות ולחזק את מערכיה לקראת מערכה עתידית מול ישראל וארצות הברית.

בימים אלה עורכת איראן תרגיל טילים רחב היקף המשתרע על פני 26 מחוזות שונים ברחבי המדינה, הכולל שיגור עשרות טילים בליסטיים ממגוון סוגים במסגרת תמרון של משמרות המהפכה. התרגיל הדליק נורות אזהרה אדומות בישראל והוביל להעלאה משמעותית של רמת הכוננות הביטחונית.

הרמטכ"ל אייל זמיר קיים הערכת מצב בפיקוד המרכז והבהיר למפקדים כי "לאור ריבוי ההתרעות בכל הזירות ורגישות התקופה, גבר פוטנציאל ההסלמה". לדבריו, "תגברנו את הכוחות והעלינו את רמת המוכנות, ואנחנו ממשיכים להיערך למצב שבו ינסו להפתיע אותנו". זמיר ציין כי צה"ל הכניס את אוגדה 98 למרחב כדי לחזק את הביטחון והיציבות בגזרה, והוסיף כי "צה"ל במוכנות גבוהה לעבור לפעילות התקפית רחבה מול כל גורם שינסה לפגוע באזרחי ישראל". עם זאת, בשלב זה אין מידע קונקרטי על כוונה מיידית של איראן או חיזבאללה לתקוף את ישראל.

עם זאת, העובדה שאיראן נערכת למלחמה אינה מוכיחה שמתקפה עומדת להתרחש בקרוב, ובוודאי שאינה מחייבת את ישראל להקדים ולפתוח במערכה חדשה. החשש המרכזי הוא ממצב של מיסקלקולציה, שבו כל צד נערך כדי שלא להיות מופתע, אך ההיערכות ההדדית עצמה עלולה לייצר את התנאים להסלמה.

מהשיחות עם גורמים במערכת הביטחון עולה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבהיר בעבר כי אין כוונה לצאת למלחמה יזומה, אינו נלהב בדיונים הפנימיים מיוזמה צבאית נוספת נגד איראן לפני הבחירות. במצב הנוכחי קשה לזהות הישג אסטרטגי נוסף, ברור ומוגדר, שיצדיק את המחיר של מלחמה חדשה בפרק הזמן הקצר שנותר עד הבחירות.

צילום: בנימין נתניהו

חיסול מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה וצמרת הארגון כבר התרחש, ופגיעה מכרעת בתוכנית הגרעין האיראנית עשויה להיות ההישג האסטרטגי הבא. אלא שבשלב זה לא מסתמן יעד נוסף בסדר גודל דומה, שהשגתו תהיה מהירה וברורה דיה כדי לשנות את המציאות האסטרטגית ולהעניק לנתניהו הישג משמעותי לפני הבחירות.

ההנחה שניתן לצאת למבצע מוגבל, להשיג את היעדים ולחזור במהירות לשגרה, מחייבת גם היא זהירות. ישראל יכולה להחליט כיצד לפתוח במערכה, אך אינה יכולה לקבוע לבדה כיצד איראן תגיב או מתי הלחימה תסתיים. טהרן עשויה לבחור בתגובה רחבה מתוך רצון לשנות את משוואת ההרתעה מול ישראל וארצות הברית, ובכך להפוך פעולה מוגבלת לעימות ממושך.

הרבה תלוי בהחלטות שיקבל הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. אם יחליט כי האינטרסים של ארצות הברית מחייבים כניסה ללחימה, בין היתר על רקע מצבה הביטחוני של סעודיה והחששות שלה מאיראן, המשוואה עשויה להשתנות כליל. ההערכה היא שאם תתחדש מערכה רחבה, ישראל וארצות הברית יפעלו בשיתוף פעולה הדוק ולא כשתי מדינות המנהלות מלחמות נפרדות.

צילום: דונלד טראמפ

מחיר של תרחיש כזה עלול להיות כבד: פגיעה בעורף, שיבוש הפעילות הכלכלית, עלויות צבאיות גבוהות והתרחבות הלחימה לזירות נוספות, כולל אפשרות שחיזבאללה יצטרף לעימות כפי שקרה בסבב הקודם. ישראל נדרשת להביא את האפשרות הזו בחשבון, מבלי להניח שהצטרפותו תכריע את התוצאה.

למה זה חשוב

כתבה זו מצביעה על אפשרות ממשית לחידוש הלחימה, מה שמשפיע ישירות על חיי היומיום בישראל - מרמת הכוננות הביטחונית ועד למחיר הדלק שכבר צפוי לחזור ולעלות מעל 8 שקלים לליטר על רקע המתיחות באזור. גם העורף הישראלי עלול להיפגע אם המערכה תתרחב, כפי שקרה בסבב הקודם עם הצטרפות חיזבאללה.

בסופו של דבר, השאלה המרכזית אינה רק אם ישראל ערוכה למלחמה, אלא אם יש לה מה להשיג בה שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. כל עוד אין יעד ברור שמצדיק את המחיר, ההחלטה להימנע מיוזמה צבאית אינה מעידה על חולשה, בדיוק כשם שהעלאת הכוננות אינה מעידה שהמלחמה כבר הוכרעה. בשלב זה לא רק ירושלים וטהרן ישפיעו על עתיד המשבר, אלא גם החלטתו של טראמפ, שעשויה לקבוע אם המתיחות תישאר בגדר הרתעה או תהפוך למערכה אזורית חדשה.