נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יצא בהאשמה חריפה נגד משרד ההגנה האמריקאי. לדבריו, הפנטגון מעכב משלוח טילים שאוקראינה אמורה לקבל במסגרת תוכנית PURL, מנגנון הרכש הצבאי הבינלאומי שהקימו נאט"ו וארצות הברית כדי לממן ציוד אמריקאי לקייב באמצעות כספי בעלות ברית אירופיות.
צילום: וולודימיר זלנסקיההאשמה מגיעה בעיתוי רגיש. אוקראינה נמצאת בעיצומו של חורף שלישי של מלחמה, כשמערכות ההגנה האווירית שלה נבחנות כמעט בכל לילה מול גל תקיפות רוסי. כל עיכוב באספקת טילים, במיוחד טילי יירוט מסוג פטריוט, נתפס בקייב כסיכון ישיר לחיי אזרחים ולתשתיות קריטיות.
מה קדם לזה
ב-1.8.2026 וב-2.8.2026 דיווחנו שמתקפות רוסיות מסיביות על קייב הותירו תשעה הרוגים בכל פעם, כשאוקראינה הצליחה ליירט רק טיל בליסטי אחד מתוך 27 בשל מחסור בטילי פטריוט. ב-3.10.2026 דיווחנו ששלושה מתוך שישה גשרים מעל נהר הדנייפר בקייב הושבתו בעקבות תקיפות רוסיות, ורוסיה הודיעה שתמשיך בתקיפות מאסיביות על העיר.
זלנסקי לא הסתפק בהצהרות. הוא נפגש בקייב עם נציגים בכירים של חברת לוקהיד מרטין האמריקאית, יצרנית מערכת הפטריוט, במטרה ללחוץ ישירות על החברה להאיץ את קצב האספקה. הפגישה, שהתקיימה בשעות הערב, התמקדה בדרכים לזרז את תהליכי הייצור וההובלה של הטילים לשטח אוקראינה.
לוקהיד מרטין, הממוקמת במדינת טקסס, היא החברה האחראית על ייצור מערכת הפטריוט, אחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות והמבוקשות בעולם. הביקוש העולמי למערכת, הן מצד אוקראינה והן מצד מדינות נוספות החוששות מאיומים אזוריים, יצר צוואר בקבוק בקווי הייצור. זו בדיוק הנקודה שבה אוקראינה מרגישה נדחקת לסוף התור, בזמן שהיא זקוקה לציוד באופן מיידי.
בפגישה סוכם על מאמץ משותף להאיץ את שלבי האספקה, אך לא פורסמו פרטים על לוחות זמנים מדויקים או כמות הטילים שבדיון. ההסכמה הכללית, לפי הדיווחים, היא לדחוף את התהליך קדימה, אך השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם מדובר בעיכוב טכני-תעשייתי גרידא, או שמא בהחלטה מדינית שמקורה בוושינגטון.
ההאשמה של זלנסקי כלפי הפנטגון חושפת מתח שמלווה את היחסים בין קייב לוושינגטון לאורך כל המלחמה. אוקראינה תלויה באופן מוחלט בתמיכה הצבאית האמריקאית, אך גם חוזרת ומתלוננת על קצב אספקה שלא תמיד תואם את קצב האיום בשטח. תוכנית PURL נועדה למעשה לעקוף חלק מהביורוקרטיה הזו, על ידי מימון ישיר של בעלות ברית אירופיות לרכישת נשק אמריקאי, אך גם היא, כך לפי זלנסקי, לא חסינה מעיכובים.
מהפנטגון לא פורסמה בשלב זה תגובה רשמית להאשמותיו של זלנסקי. גם לוקהיד מרטין לא מסרה הודעה פומבית על תוכן הפגישה או על התחייבויות קונקרטיות שניתנו לצד האוקראיני.
בינתיים, בשטח, רוסיה ממשיכה בתקיפות, ואוקראינה ממשיכה לדרוש ציוד הגנתי בקצב מהיר יותר ממה שמגיע אליה בפועל. הפער הזה, בין ההבטחות המדיניות לקצב האספקה בפועל, הוא שעומד במרכז המחלוקת שחושף זלנסקי, ועלול להמשיך להעיב על מערכת היחסים בין קייב לוושינגטון בשבועות הקרובים.
למה זה חשוב
ב-25.9.2026 דיווחנו שנער ישראלי בן 14 נהרג מפגיעת רחפן רוסי בביתו בקייב, כך שלעיכוב באספקת מערכות ההגנה האוויריות יש גם השלכה ישירה על ביטחונם של ישראלים השוהים באוקראינה. ככל שהמחסור בטילי פטריוט יימשך, הסיכוי ליירט תקיפות רוסיות על אזורי מגורים יקטן עוד.
בימים הקרובים צפויות להתבהר השאלות אם מדובר בעיכוב זמני שיסתיים בעקבות הפגישה עם לוקהיד מרטין, או בבעיה מבנית עמוקה יותר בשרשרת האספקה לאוקראינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה