פורום לוחמות ולוחמי חרבות ברזל, בראשות אלוף משנה במילואים חנוך דאום, עתר היום (רביעי) לבית המשפט העליון בדרישה להורות לרשויות האכיפה לפתוח בחקירה פלילית ובהליכים מנהליים נגד ערוץ 14, מנהליו ועובדיו. העתירה מתייחסת לשורה ארוכה של פרסומים שלטענת העותרים חשפו מידע ביטחוני רגיש בזמן המלחמה וסיכנו חיילי צה"ל.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין עידן סגר, מפרטת יותר מ-13 אירועים מתועדים שבהם לטענת העותרים הפר ערוץ 14 את הוראות הצנזורה הצבאית. בין החשיפות המתוארות: חשיפת אמצעי איסוף מודיעיני ייחודי שפעל בעומק רצועת עזה, ופרסום מיקומי כוחות צה"ל בלבנון בזמן אמת.
מה קדם לזה
ב-20.5.2026 דיווחנו כי הצנזור הצבאי קבע שהעיתונאי שמעון ריקלין מערוץ 14 ביצע הפרת צנזורה חמורה, וכי ההפרה כללה גם חשיפת תוכנית מבצעית נוספת של המוסד. ב-10.9.2026 דיווחנו כי המשטרה הודיעה לבג"ץ שלא תפתח בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 בעקבות עתירה נפרדת שעסקה בטענות להסתה.
אחד האירועים החמורים ביותר המתוארים בעתירה נוגע לפרסום מיקום כוחות בלבנון, שלמחרת הופצץ על ידי חיזבאללה בתקיפה שבה נהרגו ארבעה חיילי צה"ל. העתירה מציגה את סמיכות הזמנים בין הפרסום לתקיפה, אך לא נקבע קשר סיבתי ברור בין השניים.
לגבי חשיפת אמצעי האיסוף המודיעיני בעזה, מצטטים העותרים את ועדת הצנזורה הצבאית עצמה, שקבעה כי הפרסום "גרם בפועל לנזק ביטחוני ממשי". מדובר בטענה מרכזית בעתירה, שכן העותרים אינם מסתפקים בחשש תיאורטי אלא מפנים לקביעה רשמית שהתקבלה לטענתם בגורמי הצנזורה עצמם.
בעתירה מפורטים גם אירועים נוספים, ביניהם פרסום התרעות מקדימות לפני יציאה למבצעים מיוחדים, בהם "מבצע הביפרים", חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה והתקיפה הישראלית באיראן. עוד נטען כי הערוץ פרסם מדרגי תוכניות מבצעיות, יעדי תקיפה ותשתיות תת-קרקעיות שיועדו לתקיפה, מידע שלטענת העותרים עלול לפגוע ביכולת ההפתעה ולסכן את הכוחות הפועלים בשטח.
העתירה הוגשה נגד פרקליט המדינה עמית איסמן, המשנה לפרקליט המדינה אלון אלטמן, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ניצב בועז בלט והצנזור הצבאי הראשי תת אלוף נתנאל קולה. כמשיבים צורפו גם החברה המפעילה את הערוץ, בעל הערוץ יצחק מירילשוילי, מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי, ראש מערך החדשות יורם כהן, וכן אנשי הערוץ שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו, ינון מגל, תמיר מורג, יהודה שלזינגר, טל מאיר והאלוף במילואים יפתח רון-טל.
לפי העתירה, התלונות המפורטות הוגשו לרשויות האכיפה בחודשים האחרונים, אך לא זכו למענה הולם. העותרים טוענים להתפרקות מסמכות מצד גורמי האכיפה, וציינו כי למרות הנחיית פרקליט המדינה המחייבת את המשנה לפרקליט המדינה להכריע בתיקים הנוגעים לחקירת עיתונאים, הסתפקה לשכתו בתגובה כי יש "להמתין לסיום הטיפול" של המשטרה, והודיעה כי "בכך תם טיפולנו". המשטרה, כך נטען בעתירה, לא השיבה כלל לפניות.
העתירה מדגישה גם פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק, ומשווה את היעדר האכיפה בעניין ערוץ 14 לפרשות הדלפה אחרות שטופלו לאחרונה בנחרצות, בהן פרשת "בילד" שבה הוגש כתב אישום תוך שבועות, חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן וחקירות שב"כ בפרשות הדלפה נוספות. "העותר משמש קול ללוחמי צה"ל, שחייהם סוכנו בשל אותם פרסומים אסורים מושא העתירה", נכתב במסמך שהוגש לבית המשפט.
במסמך העתירה מציינים הפורום כי הם מייצגים לוחמים שנשלחו למשימות מבצעיות "שהצלחתן תלויה בגורם ההפתעה, בו מכרסם ערוץ 14 בפרסומיו האסורים הנעשים בזמן אמת". כעת מבקשים העותרים מבית המשפט העליון לחייב את הרשויות לבחון את הפרסומים במישור הפלילי והמינהלי, לאחר שלטענתם נכשל הטיפול המקדמי בתלונות.
עוד מהדיווחים
לפי וואלה, במקרה הנוגע לתוכנית מבצעית באיראן קבע הצנזור הראשי בשיחה עם מנכ"ל הערוץ כי מדובר ב"הפרת צנזורה חמורה", אך גם במקרה זה לא נפתחה חקירה פלילית.
למה זה חשוב
העתירה נוגעת ישירות לביטחון חיילי צה"ל, שכן לטענת העותרים פרסומים בזמן אמת על מיקומי כוחות ויעדי תקיפה עלולים לסכן חיים. הסוגיה גם מעמידה למבחן את האכיפה השוויונית בפני החוק בין תקשורת ימנית לגופים אחרים, נושא שיכול להשפיע על האופן שבו מתנהלת הצנזורה הצבאית מול כלי התקשורת בישראל בעתיד.
בית המשפט העליון טרם קבע מועד לדיון בעתירה. ערוץ 14 לא התייחס לטענות המופיעות בה.
הפורום דורש מבית המשפט העליון לחייב את רשויות האכיפה לפעול נגד ערוץ 14 בעקבות חשד להפרות צנזורה חוזרות ונשנות במהלך המלחמה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה