תדמיתה הבינלאומית של ישראל ממשיכה להידרדר על רקע המלחמה ברצועת עזה והאלימות הגוברת ביהודה ושומרון, אך הנושא כמעט ואינו מופיע בשיח הציבורי לקראת מערכת הבחירות הקרובה, הקבועה ל-27 באוקטובר 2026. למרות גל הביקורת העולמית ההולך וגובר, סקרים ושיחות עם מומחים מצביעים על כך שהבוחר הישראלי הממוצע כלל אינו רואה בסוגיה זו גורם מכריע בבחירת מפלגתו.
בחודשים האחרונים תועדו מספר מקרים של תקיפה והטרדה של ישראלים בחו"ל. במונטנגרו, קבוצת תיירים ישראלים דווחה כמי שעומתה על ידי תושבים מקומיים ששאלו אותם אם הם "לוקחים הפסקה מרצח עם" ואמרו להם להישאר בישראל. ביוון, אישה ישראלית טענה כי מסעדה סירבה להגיש לה שירות לאחר שגילתה מהיכן היא מגיעה. בתאילנד דווח על אם ובתה שהוכו לאחר שסיפרו לגבר מקומי כי הן מישראל, ובארצות הברית זוג ישראלי שנכנס למלון בקליפורניה נשאל אם הם "רוצחי תינוקות".
מה קדם לזה
ב-24.10.2026 דיווחנו כי בית משפט בטורקיה פתח הליך נגד נתניהו ובכירי ביטחון בעניין ההשתלטות על ספינות המשט לעזה. ב-18.10.2026 דיווחנו כי תחקיר של מגזין 'טיים' טען שישראל ניהלה בפועל את העברת הכספים מקטאר לחמאס במשך שנים.
הנתונים הסטטיסטיים תומכים בתחושת הידרדרות התדמית. סקר של מכון "פיו" שנערך בין פברואר למאי השנה ב-36 מדינות מצא כי כ-67% מהמשיבים מחזיקים בדעה שלילית כלפי ישראל. במקביל, פעולותיה הצבאיות המתמשכות של ישראל בעזה כונו "לא פרופורציונליות" על ידי מספר הולך וגדל של מנהיגי עולם, בעוד אלימות בלתי מרוסנת של מתנחלים ישראלים בגדה המערבית הביאה כמה מדינות, בהן בעלות ברית, לצמצם קשרים ואף להטיל סנקציות.
יעקב כץ, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, מסר כי קיימות טענות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו בנוגע לכישלון בהסברת מדיניות ישראל לקהל הבינלאומי. עם זאת, לדבריו, רוב הישראלים רואים בכך בעיה שחורגת משליטתם. "יש את הטענה שנתניהו מעלה, שלפיה לא משנה מה נעשה, כל העולם נגדנו, ולא משנה מה נגיד, זו אנטישמיות", אמר כץ. "אנשים מקבלים את הטענה הזו ולא מתנגדים לה באופן נרחב. למה? כי חלק ממנה נכון".
צילום: בנימין נתניהוכץ ציין כי ישראלים רבים מאמינים שהעלייה החדה באנטישמיות בעולם הייתה ממשיכה להתרחש בלי קשר למעשי ישראל. "במילים אחרות, ישראלים מאמינים שגם אם מספר ההרוגים בעזה לא היה 70 אלף אלא 10 אלף, עדיין היו נשמעות טענות רצח עם, זה לא משנה כלום", אמר. לדבריו, הישראלי הממוצע אינו מבין במלואו שירידת התמיכה, בעיקר בארצות הברית, עלולה בסופו של דבר להיות בעלת "השלכות קיומיות על המדינה". "רוב האנשים כאן לא חושבים כל כך קדימה", הוסיף כץ, וציין כי רבים מוצאים נחמה בחדשות כמו תמיכתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בנתניהו.
עופיר דיין, עמיתה בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, מציגה זווית מעט שונה. לדבריה, הישראלים מודעים היטב למה שקורה בחו"ל ומוטרדים מכך, אך ישנם נושאים דחופים יותר במדינה שמתמודדת עם יותר משלוש שנות מלחמה. "כשאנשים מדברים על הבחירות ועל מה שממשלת נתניהו עשתה נכון או לא נכון, הם בהחלט מסתכלים על הנושא הזה, וזה משהו שאכפת להם ממנו", אמרה דיין. עם זאת, היא הוסיפה כי רוב הבוחרים לא יצביעו עבור מפלגה או מועמד על בסיס עמדתם בנושא זה, פשוט מכיוון שזו לא עדיפות. "בוחרים ישראלים הם מאוד בוחרי נושא אחד, והנושא בבחירות האלה הוא ביטחון", אמרה. "אנחנו לא רחוקים מספיק מהשבעה באוקטובר כדי שאנשים ישנו לחלוטין את ההצבעה שלהם בגלל הרעיון הזה".
פיטר לרנר, לשעבר דובר צה"ל לתקשורת הבינלאומית, הוסיף כי "סוגיית מעמדה הבינלאומי של ישראל משנית לשני דברים: נתניהו או לא נתניהו, והימין מול השמאל". לדבריו, כל אחת מהאפשרויות הללו נושאת עמה סדרה של שאלות הקשורות לשבעה באוקטובר ולשאלה מי המתאים ביותר להתמודד עם האיומים הסובבים את ישראל. "פשוט לא רואים הרבה אנשים שמדברים על זה, וכשהם כן מדברים על כך, זה משני לכל דבר אחר", אמר.
רוב המפלגות הצפויות לזכות במושבים בכנסת כמעט ולא מתייחסות לתדמית השלילית של ישראל בעולם או מציעות דרכים לשיפור ההסברה הציבורית. מפלגת "ביחד", בראשות ראשי הממשלה לשעבר נפתלי בנט ויאיר לפיד, היא אחת הבודדות שמעלה את הנושא כחלק מתוכנית לתיקון היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות. מפלגת "עמכה ישראל" החדשה, בראשות תת-אלוף במיל' עופר וינטר, כוללה ברשימתה שני פעילי הסברה בולטים, יוסף חדאד ופלר חסן-נחום, כאשר חדאד הביע לא פעם רצון לשמש כשר ההסברה הבא של ישראל.
העיתונאי אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל, מסר כי ההסברה הציבורית אינה מטרה בפני עצמה עבור רוב המועמדים, אלא חלק מהדיון הרחב יותר בשאלה מי מסוגל לנהל את היחסים עם העולם כך שישראל תוכל להשיג את האינטרסים הלאומיים שלה. לדבריו, בקרב הימין הקיצוני, הגישה של מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, גורסת כי יש להציג את ישראל כחזקה, ללא קשר לביקורת הבינלאומית. בקרב השמאל, הוסיף לוי, קיימת אמונה כי אם ישראל תתנהג כמדינה נורמלית ולא יהיו לה שרים שאומרים דברים תוקפניים, היחסים הבינלאומיים ישובו לקדמותם, גישה שלדעתו אינה מביאה בחשבון עד כמה דעת הקהל העולמית השתנתה.
עוד מהדיווחים
יעקב כץ, שמסר את הדברים לסוכנות הידיעות היהודית-טלגרפית (JTA), הוא גם מחבר שותף של הספר 'While Israel Slept: How Hamas Surprised the Most Powerful Military in the Middle East'.
למה זה חשוב
בעבור ישראלים שנוסעים לחו"ל, הידרדרות התדמית הבינלאומית כבר מתבטאת בפגיעות אישיות: תיירים ישראלים דווחו כמי שהוטרדו ואף הוכו במונטנגרו, ביוון, בתאילנד ובארה"ב רק בשל זהותם. מעבר לכך, ירידת התמיכה הבינלאומית, בעיקר בארה"ב, עלולה להוביל להרחבת הסנקציות וצמצום קשרים עם בעלות ברית, מה שעשוי להשפיע על מעמדה הכלכלי והביטחוני של ישראל.
הבחירות הקרובות אינן צפויות לשנות באופן מהותי את תדמיתה הבינלאומית של ישראל, אך לפי הערכות, ממשלה מתונה יותר עשויה לזכות בתקופת חסד קצרה אצל בעלות ברית שהתרחקו מישראל בשנים האחרונות. בינתיים, נושא ההסברה הציבורית ומעמדה הבינלאומי של ישראל צפוי להישאר בשולי השיח הפוליטי, כאשר הביטחון הפנימי והתמודדות עם מורשת השבעה באוקטובר ימשיכו לעמוד במרכז הקמפיין.
**סיכום**: למרות הידרדרות חדה בתדמיתה הבינלאומית של ישראל, סוגיית יחסי החוץ נותרת שולית במערכת הבחירות הקרובה, כשהביטחון הפנימי מוביל את סדר היום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה